דניאל יאמר: "חברות החשמל הגדולות יפשטו את הרגל"

חברות החשמל הגדולות יפשטו רגל, חברות טלקומוניקציה דינמיות ישתלטו על שוק החשמל וחברות המתמחות בשיפור יעילות ייצור החשמל ומכירתו יגרפו רווחי עתק. בראיון ל"גלובס" מסביר דניאל יאמר, הבעלים של חברת Nation-e ולשעבר הבעלים של קבוצת הכדורגל מכבי נתניה, כיצד לדעתו ייראה שוק החשמל העתידי.

איש העסקים יליד גרמניה שניהל את יצרנית הטיטניום הגדולה בעולם משוכנע בהצלחת המודל העסקי שלו המבוסס על גביית עמלה על כל עסקת חשמל, בדומה לעמלות שגובות חברות האשראי. לדבריו כבר חתם על הסכם שיתוף פעולה עם Echelon מספקיות מוני החשמל הגדולות בעולם. על הצלחתו של יאמר במימוש רעיונותיו וכיזם בתחום האנרגיה המתחדשת אפשר להתווכח, אך גם עמיתיו-מבקריו אינם מקלים ראש בהיגיון שמאחורי תפיסותיו ותובנותיו.

משק החשמל נמצא במקום שבו היה שוק הטלקומוניקציה לפני 20 שנה - לכך יסכימו מומחים רבים במשק החשמל. אחד ההבדלים הוא שבחשמל, בניגוד לתקשורת, הלקוח יכול במקביל גם לייצר חשמל, על ידי הצבת מערכת ייצור חשמל ביתי מופעלת רוח או שמש. בשוק החשמל העתידי יתפסו אלפי יצרני חשמל קטנים, בינוניים וגדולים את מקומה של חברת החשמל שמחזיקה במונופול על ייצור החשמל בארץ ישראל כבר כמעט 100 שנה. השוק המשוכלל החדש יתבסס על מסחר יומיומי בחשמל: אינספור עסקאות בין יצרנים וצרכנים מכל הסוגים והגדלים. אין צורך במכונת זמן כדי לראות את התסריט העתידי הזה פועל הלכה למעשה, מספיק להצטייד בכרטיס טיסה לגרמניה.

בגרמניה פועלים כיום מאות יצרני חשמל בינוניים וגדולים (utilities) ועוד מיליוני יצרנים קטנים, אקראיים. כ-2.5 מיליון בתים בגרמניה (כמספר כלל צרכני החשמל בישראל) מצוידים כיום במערכות גג סולאריות. מדובר במערכות פוטו-וולטאיות (PV) קטנות שההספק הכולל שלהן מגיע ל-30 אלף מגה-ואט, כמעט פי שלושה מכושר ייצור החשמל של חברת החשמל הישראלית. מעבר לכמות הזו של יצרנים מדובר במקור חשמל בלתי יציב ובלתי צפוי. מערכות ה-PV אחראיות בממוצע ל-3% מסך החשמל המופק בגרמניה, אלא שבסופי שבוע שטופי שמש מיוצרות לפתע כמויות אדירות של חשמל סולארי זול שהמערכת חייבת לקלוט ומיד.

זה מה שקרה בשבת, 26 במאי אשתקד למשל, כשלמשך שעות ספורות הפיקו מערכות הגג הזעירות 40% מהחשמל בגרמניה (ראו תרשים). "זה כמו שנותנים לך קנקן מים של ליטר ואומרים לך 'תרוקן אותו עכשיו לתוך כוס רגילה בלי לשפוך מים החוצה'", אומר יאמר, "הדרך היחידה היא למצוא מי שישתה את כל המים". הפתרון הגרמני היה למכור את עודפי החשמל במחיר אפסי לצרכני חשמל באוסטריה ובצרפת - פתרון שאינו נראה מעשי במציאות הגיאו-פוליטית של ישראל במזרח התיכון.

לטענת יאמר, הנפגעים העיקריים מההתפתחויות החדשות האלה הן חברות החשמל הגדולות. "פתאום עוברים עננים ומערכות סולאריות של אלפי מגה-ואט מפסיקות לייצר חשמל למשך שעה - חברת אספקת החשמל, שמחויבת להבטיח אספקת חשמל רציפה, צריכה להפעיל מיד תחנת כוח רגילה למשך שעה. מודל הפעלה כזה כבר גורם הפסדים כבדים לחברות החשמל", אומר יאמר.

הפתרון שמציאה Nation-E הוא מוצר המכונה Cerebrum, שאמור לאפשר למנהלי חברות החשמל לתכלל ולתאם בצורה מיטבית בין מקורות ייצור חשמל מסוגים שונים, מצד אחד, ובין מקורות צריכת חשמל מסוגים שונים, מצד אחר. כדוגמה הוא מביא את חברת אדיסון האמריקאית שהודיעה לאחרונה כי היא מפסיקה לחבר יצרני חשמל מאנרגיה מתחדשת משום שאין לה אפשרות טכנית לזהות איזה חשמל מופק מאיזה מקור - ולזכות בהתאם את הספק. גם בעלי משק בית בודד, המצויד במערכת סולארית (או טורבינת רוח זעירה) ובמערכת לאגירת חשמל עשויים להרוויח ממוצר כזה - שימליץ להם מתי למכור את החשמל מרבה במחיר ומתי לאגור אותו לשימוש מאוחר יותר.

"שוק החשמל המשוכלל מביא את חברות החשמל הגדולות (Utilities) לפשיטת רגל - וזה פוגע בסופו של דבר בצרכן", אומר יאמר, "החברה שלנו מאפשרת להן להתנהל בצורה נכונה ויעילה יותר - תמורת 2.5% מכמות החשמל שיועברו דרך המערכת שלנו, ממש כמו ויזה, אמריקן אקספרס ויתר חברות האשראי הבינלאומיות הגדולות".

- בעצם שוק החשמל יהפוך לזירת מסחר ענקית.

"כללי המשחק ששלטו בשוק החשמל מעל 100 שנה ישתנו. המשחק החדש יהיה מבוסס הרבה יותר על טלקומוניקציה, על תקשורת דו-כיוונית בין הלקוחות והצרכנים, וידרוש מהחברות גמישות פעולה, דינמיות ויכולת שימור לקוחות. לכן אני מעריך שחברות הטלקומוניקציה ישתלטו בעתיד על משק החשמל".

יאמר אוהב להראות לאורחיו כיצד הוא ערוך למצבי חירום. בהנפת זרוע הוא מוריד את השאלטר המרכזי של משרדי חברת Nation-E בהרצליה פיתוח ולא מתרגש למראה העובדים הפורצים מופתעים מחדריהם החשוכים. מערכת אוטומטית לאספקת חשמל לשעת חירום, מבוססת מצבר, נכנסת לפעולה ובתוך כמה דקות חוזרות המערכות החיוניות במשרדים לפעול.

היזם הססגוני נולד בגרמניה ב-1966 להורים ניצולי שואה והקריירה העסקית שלו החלה ביזמות נדל"ן בהיקף לא גדול בגרמניה ובמיאמי. לאחר שהכיר בישראל את אשתו, בת יחידה של איל ההון היהודי-רוסי ויצ'סלב ברשט, נכנס לשותפות בניהול קונצרן VSMPO, היצרן הגדול בעולם של טיטניום, מתכת נדירה שמהווה חומר גלם עיקרי עבור תעשיית המטוסים האזרחית והצבאית בעולם. ב-2006, שנתיים לאחר שהיה שותף למכירת השליטה בקונצרן בסכום המוערך במאות מיליוני דולרים, עלה יאמר עם בני משפחתו לישראל והחליט להתמקד בעסקי האנרגיה, תוך שהוא זוכה לפרסום רב בזכות רכישת קבוצת הכדורגל של מכבי נתניה.

ב-2009 הכריז יאמר בראיון ל"גלובס" על הקמת קרן שתשקיע 250 מיליון אירו בפרויקטים של אנרגיה מתחדשת בתחומי השמש, הרוח, מצברים לרכב חשמלי וביו-דיזל. לפני שנה הכריז על השקת קו מצברים שישמשו מתקני אגירה ביתיים לחשמל לשעת חירום ודיווח על שיתופי פעולה בין Nation-E לרפא"ל ולחברת החשמל - התוצאות של פעילות היזמות הזאת עדיין אינן ניכרות במאזני החברה. יאמר טוען ששווי החברה מוערך כיום ב-130 מיליון דולר, למרות היקף המכירות הקטן והיעדר הסכמים עם לקוחות עוגן.

- אתה מאוכזב מהתוצאות העסקיות של החברה?

"ממש לא. עמדנו בכל היעדים שקבענו לחברה ועובדה שבתחילת השנה החליט איש עסקים רוסי להשקיע בנו 5 מיליון דולר. אנחנו מוכרים את מערכות האגירה שלנו לגופים עסקיים בגרמניה, שווייץ, פולין וארה"ב. פיתחנו מעל 25 אפליקציות בתחום האנרגיה ויש לנו כבר שני פטנטים רשומים".

- מה היעדים שלך לשנים הבאות?

"לסיים את השנה עם מכירות של 2-3 מיליון דולר, בעיקר למוסדות פיננסיים. בהנחה שהמוצר ייקלט טוב בשוק - וכך זה נראה - נגיע להערכתי בתוך שלוש שנים למכירות בהיקף 200 עד 250 מיליון דולר. החברה שלנו תעסיק להערכתי בישראל 500-600 עובדים ב-2020 לעומת 30 היום".

"בישראל הרגולטור לא ייתן לחברת החשמל לקרוס כתוצאה מכניסת האנרגיות המתחדשות"

כניסת אנרגיות מתחדשות אכן הביאה לפגיעה קשה ברווחיותם של יצרני החשמל הקונבנציונליים בגרמניה, אך אין להסיק מכך על מה שיקרה בישראל, כך אומר איתי רפל מנהל תחום תשתיות בסוכנות הדירוג מעלות סטנדרט אנד פורס.

לדבריו, "גרמניה שונה מישראל בכך שמשק החשמל שם מתנהל לפי שוק ספוט, שמעניק יתרון ליצרן חשמל שמציע את המחיר המשתנה הנמוך ביותר.

"בשוק כזה יש ליצרני חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשת כמו רוח ושמש יתרון על פני יצרני חשמל מפחם, גז וגרעין, משום שעלויות הייצור שלהם הן כמעט אפסיות.

"כתוצאה מכך תחנות הכוח הקונבנציונליות פועלות פחות שעות ובגדול הן הפסדיות, כשמביאים בחשבון גם את עלויות ההקמה. אבל מה שקרה בגרמניה לא יקרה בהכרח בישראל.

"חברת החשמל היא ספק שירות חיוני שמחויב להבטיח אספקת חשמל רציפה בכל מצב ומשום כך יש לרגולטור אינטרס ליצור הסדר שיבטיח פיצוי לחברת החשמל על כך שתידרש להקים ולהפעיל תחנות כוח קונבנציונליות כגיבוי".

רשות החשמל שוקלת להוריד ב-30% את התעריף המובטח ליצרני חשמל מטורבינות רוח

רשות החשמל שוקלת להוריד בכ-30% את התעריף המובטח ליצרני חשמל מטורבינות רוח גדולות. ל"גלובס" נודע כי בתחילת השבוע נפגשה יושבת ראש רשות החשמל אורית פרקש-הכהן עם קבוצה של כעשרה יזמים בתחום הרוח ואמרה להם כי הרשות תפרסם בקרוב את החלטתה בכפוף לשימוע ציבורי. פרקש-הכהן הסבירה כי מאז נקבע התעריף לטורבינות רוח נרשמה ירידה של עשרות אחוזים בעלויות הטורבינות לפי מדדי סוכנות בלומברג.

התעריף למתקני רוח שנקבע ב-2010 יעמוד משנה הבאה על 49 אגורות לקוט"ש. באוצר התגאו לא פעם בעבר כי מדובר בתעריף כלכלי שאינו מגלם סבסוד מצד המדינה.

עד כה לא הוקמו בישראל טורבינות רוח לפי ההסדרה מ-2010 משום שהיזמים נאלצו להמתין להכנת תוכנית מיתאר ארצית שתסדיר את הקמת המתקנים במישור התכנוני.

התוכנית נמצאת כעת לפני אישורה הסופי. רשות החשמל העניקה השבוע רישיון מותנה להקמת חוות טורבינות רוח בהספק 100 מגהה-ואט בעמק הבכא. רישיון זה הוא השני שניתן עד כה אחרי רישיון למתקן בהספק 8 מגה-ואט המתוכנן ברמת סירין.

מרשות החשמל נמסר כי "רשות החשמל אינה מתייחסת לתוכנם של דיונים פנימיים המתקיימים עם היזמות. תפקידה וחובתה של הרשות הינם לאפשר צמיחת משק בר קיימא מחד, תוך מניעת תשואות עודפות המושתות על צרכני החשמל".

 ייצור החשמל בגרמניה