האם עול החוב שנטלה על עצמה קרן הפרייבט אקוויטי מרקסטון כבד מדי? ל"גלובס" נודע, כי לחברת AMFIC, שדרכה מחזיקה הקרן בבית ההשקעות פסגות (23.2%) ובקרנות הנאמנות של אקסלנס (45%), חובות הנאמדים בחצי מיליארד שקל - חוב המטופל בחלק מהבנקים במחלקת האשראים המיוחדים.
כדי לעמוד בפירעון ההתחייבויות לבנקים, צריכה מרקסטון לממש את ההחזקות בפסגות ובקרנות אקסלנס, והיום התברר כי לגבי הקרנות, גיבשו הצדדים עסקה. הבוקר דיווח בית ההשקעות אקסלנס על רכישת חלקה של מרקסטון בחברת קרנות הנאמנות שלו (45% כאמור) תמורת כ-64 מיליון שקל.
עם השלמת העסקה, שמשקפת לחברת קרנות הנאמנות של אקסלנס שווי של כ-142 מיליון שקל, תסתיים השותפות בין הצדדים, שנמשכה חמש שנים.
במקביל תשתחרר מרקסטון, שמנוהלת על-ידי רון לובש ואמיר קס, מחוב של כ-36 מיליון שקל.
כעת ניצבת קרן מרקסטון לפני אתגר גדול יותר, והוא מימוש ההחזקות בפסגות, שם נתקלת הקרן בבעיה. מרקסטון מחזיקה, כאמור, ב-23% מחברת פסגות, ויהיה קשה למצוא רוכש למניות.
הסיבה לכך היא, שקרן אייפקס הזרימה לפסגות בשנה האחרונה כ-200 מיליון שקל בהלוואות בעלים. הזרמות הכספים הללו בוצעו לטובת רכישת חברת תעודות הסל של מיטב, רכישת פעילות מחברת הביטוח שירביט והקמת האופרציה הביטוחית. אם הלוואות הבעלים יומרו למניות, הרי שההחזקות של מרקסטון בפסגות ידוללו בעד 3%.
בשל אי-ודאות זו, נראה כי האופציה הטובה ביותר העומדת בפני מרקסטון היא למכור את החזקתה בפסגות לקרן אייפקס, בניהולה של זהבית כהן, בעלת השליטה בבית ההשקעות.
אלא שכהן אינה נלהבת לרכוש. ראשית, בעבר ניסו במרקסטון להציע לה את המניות, אך התעקשו על מחיר גבוה, מה שלא מצא חן בעיניה, והיא לא שכחה זאת. כך שספק אם היום, כאשר היא יודעת שבמרקסטון מעוניינים למכור, היא תסכים למחיר גבוה.
החוב שנולד בפריזמה
איך נולד חוב הענק של מרקסטון? תזכורת קצרה: מרקסטון הקימה את בית ההשקעות פריזמה לפני כשמונה שנים, ורכשה מהבנקים קופות גמל וקרנות נאמנות במחירים גבוהים, באמצעות נטילת חוב מבנקים וממשקיעים מוסדיים. למרות התוכניות הגרנדיוזיות, בית ההשקעות פריזמה סבל מפדיונות כבדים ומיציאת כספים, ובסופו של דבר התפרק בשנת 2009. עיקר הנכסים שלו נמכרו לאקסלנס ולבית ההשקעות פסגות. מרקסטון נותרה להחזיק במניות של קרנות אקסלנס ובפסגות.
כדי לשרת את החוב הכבד שנטלה על עצמה, הסתמכה פריזמה על כך שתקבל דיבידנדים, בעיקר מפסגות. אלא שההסכמה על חלוקת הדיבידנד נעשתה כאשר קרן יורק הייתה בעלת השליטה בבית ההשקעות. בשנת 2010 רכשה קרן אייפקס את השליטה בפסגות מידי יורק לפי שווי של 2.7 מיליארד שקל (341 מיליון אירו).
מאז ידע שוויו של בית ההשקעות בעיקר מורדות, והוא התמודד עם שחיקת דמי הניהול והתגברות התחרות. כתוצאה מכך בלמה כהן את חלוקת הדיבידנד של פסגות, והותירה את מרקסטון ללא מקור מרכזי לשרת את החוב.
כבר לפני כשנתיים נחשף ב"גלובס", כי חוב של AMFIC בסך 134 מיליון שקל לבנק הפועלים מוגדר כבעייתי, ובשל היותו חוב בפיגור הוא סומן בבנק תחת השגחה מיוחדת.
באותם ימים הגדילה מרקסטון את הביטחונות באמצעות שעבוד נוסף של מניות חברות נטפים ונילית שבהן היא מחזיקה, ואילו הבנק מצדו ניאות לדחות את התשלום האחרון, שמרקסטון לא הצליחה לעמוד בו.
ובחזרה לעסקה עם אקסלנס - שם נראה כי מרקסטון פתרה את הבעיה. העסקה, שעבורה דרשה מרקסטון בתחילת הדרך מחיר כמעט כפול, היטיבה במיוחד עם אקסלנס. עוזי דנינו, מנכ"ל בית ההשקעות, סימן לעצמו את העסקה עם מרקסטון כמטרה כבר עם כניסתו לתפקיד ב-2011, אולם המחיר שדרשה מרקסטון היה גבוה מדי.
במסגרת ההסכם בין הצדדים לפני ארבע שנים נקבע שמרקסטון תמכור לאקסלנס את חלקה בחברת הקרנות המשותפת בשנים 2014-2017, והתמורה תחושב על פי מכפיל 5 על ה-EBITDA, בתוספת גידול בהון העצמי ובניכוי יתרת החוב הבנקאי של חברות הקרנות במועד המימוש.
דנינו, שידע היטב שמרקסטון תצטרך בסופו של דבר לממש את נכסיה, החליט לא למהר. בשבועיים האחרונים הואצו המגעים (שנמשכו כאמור חודשים ארוכים), לאחר שבמרקסטון ככל הנראה הבינו שהעסקה לא תיסגר במחיר המקורי.
מרקסטון
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
