"אתם במרכז בטח חושבים עדיין שבקרית שמונה יש המון דירות, ואין קונים. אני רוצה לחדש לכם שבגלל ש-10 שנים לא הייתה בנייה בקריית שמונה, אין היום דירה אחת פנויה בעיר, והמחירים הולכים וממריאים", כך אומר ראש עיריית קרית שמונה ניסים מלכה בראיון ל"גלובס". "בקרית שמונה יש היום 24.5 אלף תושבים, וב-10 שנים נבנו בכל העיר אולי 100 צמודי קרקע ו-200 דירות בבנייה רוויה".
לדברי מלכה, בעיר ישנם שירותים כמו בנקים, קופת-חולים ומסחר המשרתים 50 אלף תושבים, בהם גם תושבי הישובים הסמוכים. היישובים הללו הם נקודה כואבת מאוד בקריה. "המחסור בבנייה חדשה למגורים גרם לבעיה הכי קשה בקרית שמונה: הגירה שלילית ונהירה להרחבות במושבים ובקיבוצים".
בקרית שמונה כל הקרקעות הן בבעלות רשות מקרקעי ישראל (המינהל), ושטחה המוניציפלי 14 אלף דונם. כיום 80% משטחה המוניציפלי של העיר מנוצל. הרשות עומדת לשווק מגרשים לבנייה בשכונת יובלים בצפון מזרח העיר, שתכלול בסופו של דבר 4,000 יחידות דיור. מספר שנשמע מעט יומרני לעיר הנמצאת בקצה המדינה. ביום שלישי הגיעו לחנוך את הקרקע לשיווק 917 היחידות הראשונות בשכונת יובלים א', שר השיכון אורי אריאל והשר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום. 400 מתוכן צמודי קרקע והשאר בנייה רוויה של מדורגים עד שלוש קומות. השכונה כולה, אותה תכנן משרד יער אדריכלים ובתוכה זורם נחל עיון, תהיה באותו גובה.
- יותר מ-10 שנים מדברים על שכונת יובלים.
"כי יותר מ-10 שנים אף אחד לא קידם אותה. המינהל היה צריך להגיע להסדר עם חקלאי כפר יובל וחקלאי מטולה, לאחר שוועדה לחקירת גבולות החליטה כבר בשנות ה-90 להעביר את הקרקע מתחום שיפוטה של המועצה האזורית גליל עליון לתחומה המוניציפלי של קרית שמונה. מי שהביא לשינוי היה מנכ"ל המינהל דאז ירון ביבי ז"ל, שהגיע לפה, והיה מוכן לשבת עם החקלאים ולשמוע את כולם כדי להגיע לפתרון. תכננו להזמין אותו להנחת אבן הפינה וגם להעניק לו את תואר יקיר העיר, אך לצערנו הוא נפטר. כפר יובל ומטולה עתרו לבית משפט בניסיון לסכל את ההחלטה, אבל בית המשפט דחה אותם ואמר שהם זכאים לדרוש פיצויים, אך אין להם זכות לעכב את הפיתוח של קרית שמונה".
- ובכל זאת, קשה לעצור נהירה של תושבים להרחבה בקיבוץ.
"יש הרבה משפחות שעזבו את קרית שמונה להרחבות במושבים ובקיבוצים, וברגע ששכונת יובלים תשווק, הם ימכרו את ביתם ויקנו דירה בקרית שמונה. איתי דיברו 15 משפחות שרוצות לחזור, אבל יש הרבה יותר. אלה זוגות צעירים שהמשפחות שלהם והעבודה שלהם בקרית שמונה, והילדים שלהם לומדים בעיר. אז מה יוצא להם לגור בהרחבות חוץ מלבזבז זמן על נסיעה וכסף על דלק? במפעל BMC למשל, עובדים 160 עובדים וכולם שוכרים בתים בקיבוצים או במושבים, אותו דבר במכללת תל חי. גם במכון מיגל למחקר שנמצא בקרית שמונה מתוך 44 מרצים רק שניים גרים בעיר. והכל בגלל שאין בנייה חדשה".
מלכה מוסיף כי החינוך הוא שיבטיח שהשכונה החדשה תיהנה מביקוש גבוה. "לפני כמה שנים, 650 ילדים מקרית שמונה היו לומדים במוסדות החינוך של המושבים והקיבוצים, היום אין אחד. להפך, כל הילדים של המשפחות שעזבו את קרית שמונה להרחבות לומדים אצלנו. למה? הבנתי שאם ילד ייצא מקרית שמונה החוצה בגיל הגן, הוא לא יחזור לעולם. הכל מתחיל מהגן ואם הרמה בגני הילדים תהיה גבוהה, הילדים יישארו פה כל 12 שנות הלימוד. אמרתי לעצמי, 'קרית שמונה לא צריכה תמיד להיות המסכנה, לעומת הקיבוצים והמושבים לידה. קרית שמונה צריכה להיות יותר טובה', והצלחנו. הקמנו פה גנים כמו בקיבוצים ופה משלמים פחות ומקבלים יותר. לפני שנה גם זכינו בפרס חינוך".
- אבל למה שמשפחות באמת יעזבו את קהילה בהרחבות בקיבוצים לטובת קרית שמונה?
"בגלל זה החלטנו שהשכונה החדשה תהיה כפרית ופסטורלית, אנחנו קוראים לשכונת יובלים החדשה 'ההרחבה של קרית שמונה'. הבנייה תהיה מאוד כפרית, כך שאף בית או בניין לא יסתיר את הנוף לשני. הקרקע בקרית שמונה היא חינם, והעלות תהיה רק הפיתוח. יהיה פה ביקוש גדול לדירות חדשות ואת זה יראו היזמים הראשונים שישווקו פה דירות. בוא נגיד את האמת, מי שעובר לגור בהרחבות, הוא עדיין נטע זר ביישוב".
- מה עם מגדלים?
"הבניין הכי גבוה בקרית שמונה הוא בן 14 קומות וגם הוא חטף טיל, כי היה פה ראש עיר שחשב שמגדלים זה טוב. אנחנו לא בעד מגדלים. מגדלים זה טוב במרכז. כשאני צריך להתחרות בהרחבות, הערך המוסף שלי זה לתת שכונה כפרית באותה רמה של ההרחבות ויותר".
- שנים אתם מסוכסכים עם המועצות האזוריות שסביבכם על רקע של שטחים מוניציפליים וחלוקת הכנסות מארנונה.
"זה הגיע עד כדי שנאה. אבל באיזשהו שלב הבנתי שאם לקרית שמונה לא יהיו עתודות קרקע ולא תהיה בנייה חדשה, נמצא את עצמנו בבית אבות. הגישה שלי הייתה לא לגזול קרקעות, אלא שיתנו מה שמגיע לנו ובדרכי שלום. הגענו למצב שמפעלים שהעבירו את כל הארנונה למועצות האזוריות היום מעבירים 50% מההכנסות אלינו. מרכז הקניות BIG נבנה בשטחים של מועצה אזוריות גליל עליון, ומראש הוחלט שההכנסות מארנונה במרכז יתחלקו שווה בשווה בין המועצה לקרית שמונה. אבל החמצן של העיר נמצא בקרקע שדרום מזרחית לנו, בקטע שבין צומת הגומא לקרית שמונה, וכוללת 11.5 אלף דונם. עתודת הקרקע הזו מתוכננת במשותף על ידי רשות מקרקעי ישראל, קרית שמונה ומועצה אזורית גליל עליון, ובתמיכת המשרד לפיתוח הנגב והגליל ומשרד התמ"ת, כך שתכלול פארק תעשיות, מסחר ותיירות. הצפי להכנסות לקרית שמונה מארנונה הוא 12-15 מיליון שקל לשנה. זה סכום שייתן חמצן אמיתי לעיר".
- הקרקעות הן של המועצות האזוריות, למה להתחלק?
"כל צד עשה את החשבון שלו לגבי מה הרווח ומה ההפסד בסכסוך, והתשובה הייתה ברורה. אף אחד מהצדדים לא יכול היה לפתח את עתודת הקרקע הזו בלי השני, בוא נגיד את האמת, מי שיכול להביא כסף ותקציבים מהממשלה לאזור זו רק קרית שמונה ולא אף מועצה אזורית. ולכן הנוסחה היתה שאני אביא את הכסף, והם יביאו את הקרקע. העובדה שאני בא מאותה מפלגה של מפלגת השלטון רק עוזרת ופותחת בפנינו דלתות".
- הזכרנו את המצב הבטחוני. שדרות למשל סובלת גם היא מבעיות בגלל המצב הבטחוני, אבל העובדה שרכבת מגיעה אליה, עוזרת לה הרבה.
"אחת הנקודות הכי כואבות אצלנו, היא התחבורה. עד 2008 היו מפה שמונה טיסות ביום לשדה דב. יכולתי לטוס בשמונה בבוקר ולהיות בשמונה וחצי בקרית הממשלה בתל אביב, לפני שהפקידים מגיעים. המדינה הפסיקה את הסבסוד והיום אין טיסות בכלל. אמרתי שאם אין טיסות לפחות שתהיה רכבת, והיום אני נדהם מהעובדה שמקדמים את רכבת העמק והיא נעצרת בכרמיאל. מה, מדינת ישראל נגמרת בכרמיאל? הממשלה אומרת שהיא רוצה להביא 300 אלף תושבים חדשים לגליל, איך היא תעשה את זה ללא רכבת? לקרית שמונה צריך לתת עדיפות על פני כרמיאל, משרד התחבורה אומר שיש תכנון, וראש הממשלה הבטיח לקדם את הנושא".
- מה לגבי כביש 6?
"כביש 6 אמור להגיע עד צומת גולני, ובהמשך עד מחניים. היום נסיעה מקרית שמונה לתל אביב היא שעתיים, וזה עשוי לקצר את הזמן לשעה ורבע. אני אומר שעד שהכביש ייסלל, צריך לפחות שיהיו טיסות".
- עוגן אחד שאתם כן אמורים ליהנות ממנו הוא תיירות. יש בכלל מלון בקרית שמונה?
"בעיר אין אף בית מלון והדבר הזה עומד להשתנות. בכל שנה עוברים בקרית שמונה מיליון איש, כולל תיירות קיץ של מטיילים באזור ותיירות חורף שעושה דרכה לחרמון. היזם בני נחמיה עומד להקים בעיר מלון של 117 חדרים, ומשפחת לחמני מאשדוד תקים פה כפר נופש על קרקע עירונית במערב העיר, סמוך ליער נפתלי, שיכלול 120 יחידות נופש. היום ברור שצריך למתג את קרית שמונה כעיר תיירות וספורט, לכן עשינו תוכנית אב לתיירות שאושרה לפני שנה על ידי משרד התיירות. הבאנו לפה את המכביה הצעירה - 2,000 בני נוער, ולא היה להם איפה לישון. יש בקרית שמונה 120 חדרי אירוח, שהוקמו בבתים צמודי קרקע, על פי חוק. אבל את רוב בני הנוער אירחנו אצל משפחות כי אין פה מלון אחד".
יד הנדיב: "אנחנו רואים בנוחי תושב מן המניין"
"נוחי דנקנר עבורנו הוא אדם חם, אוהב, אוהד ואני רואה אותו כתושב מהמניין", אומר נסים מלכה. "אנחנו קוראים פה עיתונים על איך שצולבים את האיש ולא מאמינים. זה כואב לנו. אף אחד לא זוכר את זה, אבל לדנקנר היה אכפת שתושבי קרית שמונה ילמדו והוא נתן מיליונים למילגות. סגרו פה את הקולנוע, ודנקנר רכש את המקרן הכי טוב שיש היום והציב אותו בהיכל התרבות, ודאג שהסרטים הכי טובים שיוצאים יגיעו קודם כל לקרית שמונה, וזה לא זול. התיאטרון נסגר ודנקנר החייה אותו ודאג שיציגו בו ההצגות הכי טובות. הוא גם היה מעורב במשבר המתנ"סים, והציל את הספרייה שבזכותו לא נסגרה. הוא לא חיכה לשום החלטת ממשלה".
- לא חוכמה לתרום מיליונים, כשמדובר בחברה ציבורית ובעצם בכספים של הציבור.
"זה לא נכון. הרבה כסף פרטי של משפחת דנקנר מושקע בקרית שמונה. את כל המתנות שקיבלה אורלי אשתו של דנקנר, היא תרמה לקרית שמונה. יש לנו פה גני ילדים ברמה של 5 כוכבים בזכות כספים פרטיים של משפחת דנקנר. ב-2009 קרית שמונה חגגה 60 שנה, ודנקנר אמר לי שמפריע לו שאחרי השעה שבע בערב לתושבי קרית שמונה אין מה לעשות. אמרתי שאני רוצה מופע ברמה בינלאומית ודנקנר הביא לפה את שלמה ארצי על חשבונו. העובדים שלו היו פה חודש כדי לארגן את זה, כולל הבת שלו. המופע היה הצלחה, רומם את הרוח של האנשים ועד היום מדברים עליו".
- איך התחיל הקשר ביניכם?
"במלחמת לבנון השנייה הוא הסתובב במקלטים והחליט לעזור. ישיבת הדירקטוריון הראשונה של קבוצת אי.די.בי במלחמה נערכה בעיר. הוא נכנס למקומות שהממשלה היתה צריכה להיכנס אליהם, וצריך לזכור לו את זה. אני בטוח שהוא ייצא מהמצב בגלל שהוא אדם שעושה טוב, ולא יאבד את השליטה בחברה".
עד 7% תשואה על דירות להשקעה
בזכות הקירבה של העיר למכללת תל חי, שבה לומדים כ-5,000 סטודנטים, קניית דירה בה יכולה להיות השקעה טובה. לדברי חנן דדון, בעל תיווך "מירב השקעות" בקרית שמונה, "מחירי דירות יד שנייה שרוכשים משקיעים בעיר נעים סביב 300-400 אלף שקל, ומניבים 5%-7% תשואה. את הדירות שוכרים בדרך כלל סטודנטים ותושבים ערבים, שנוטים פחות לשכור בקיבוצים ובמושבים הסמוכים".
לדברי דדון, מבחינת הסטודנטים, המחיר מעניק יתרון לקרית שמונה: דירה קטנה במושב או בקיבוץ קרוב למכללה, תושכר סביב 1,700-2,000 שקל לחודש, בקרית שמונה יכולים סטודנטים למצוא דירות 4 חדרים ב-1,500 שקל לחודש. "ברחוב הר הצופים בצפון העיר", מספר דדון, "נמכרה דירת 4 חדרים בשטח 90 מ"ר בקומה שלישית ללא מעלית תמורת 345 אלף שקל, והושכרה ב-2,200 שקל לשלושה סטודנטים, מה שמבטא תשואה שנתית של 7.6%".
לדברי דדון, מוכר הדירה רכש אותה לפני חמש שנים ב-170 אלף שקל, מה שאומר שהוא עשה עליה סיבוב של יותר מ-100%. "דירה אחרת ברחוב החצב 11, שבה 3 חדרים, נרכשה לפני שלוש שנים ב-380 אלף שקל, ובשבוע שעבר נמכרה כבר ב-420 אלף שקל. לדברי דדון, הדירה מושכרת ב-2,100 שקל לחודש, מה שמבטא תשואה שנתית של 6%".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.