פארוק מוסטפה ראסול ראה לראשונה בחייו טלפון סלולרי ב-1998, כשהוא התאושש מניתוח של ארבעה מעקפים בליבו בלונדון. הוא התעלם מעצת רופאיו לנוח, והתחיל לחשוב איך להביא את המוצר החדש למולדתו עיראק.
בתוך זמן קצר הוא החל להבריח טלפונים ומשדרים מן הגבול הטורקי אל העיירה שלו, סולימניה, באזור הכורדי האוטונומי-למחצה בצפון עיראק, מספר ידידו שון טאהה. הוא הקים את אחת מרשתות הסלולר הראשונות במדינה, מה שהיה יכול בשעתו להכניס אותו לכלא. סדאם חוסיין אסר על טלפונים ניידים כדי לשלוט טוב יותר באזרחי מדינתו הטוטליטארית.
ההחלטה של פארוק, 72, להסתכן בזעמו של חוסיין הפכה אותו למיליארדר היחיד הידוע בעיראק. Asiacell Communications, העסק שהוא הקים, הוא כיום רשת הסלולר השנייה בגודלה במדינה. הוא מחזיק 28% ממנה, החזקה שמוערכת ב-1.4 מיליארד דולר, ומכר מניות ב-720 מיליון דולר בהנפקה בבגדד בפברואר השנה - ההנפקה הגדולה בתולדות עיראק.
באמצעות חברת ההחזקות שלו, פארוק גרופ הולדינג, הוא השקיע גם במלט, ביטוח, בנייה, טכנולוגיית מידע, פלדה, נדל"ן וסוכנויות רכב. הונו הנקי נאמד ב-7.2 מיליארד דולר לפחות, לפי מדד המיליארדרים של בלומברג, אך הוא מעולם לא הופיע ברשימות הון בינלאומי.
יזמים כמו פארוק הם זן נדיר בעיראק בגלל מורשת הביורוקרטיה והשחיתות שהותיר משטר סדאם, אומר קנאן מאקייה, פרופסור באוניברסיטת ברנדייס שכתב את הספר "רפובליקה של פחד", על עיראק בשלטון הרודן לשעבר. הדרך הטובה ביותר להתעשר בעיראק כיום, הוא אומר, היא ליהנות מהכנסות הנפט, שמהוות 95% מהתקציב הממשלתי.
"אנחנו כל כך מפגרים בעיראק", אמר מאקייה. "המקצוענות הלכה לאיבוד יחד עם המומחיות והיכולת לעבוד עם שאר העולם. האווירה הקלסטרופובית של 30 השנים האחרונות נשארה בעינה".
"אנשים כמו פארוק הם חיוניים כדי להבטיח נוכחות אמריקאית אמיתית בכורדיסטן", אמר דב זקהיים, שכיהן כתת שר ההגנה בממשל ג'ורג' בוש הבן, ומכהן כעת כדירקטור באוניברסיטה האמריקאית של עיראק בסולימניה, שנוסדה ב-2006 בעזרת מימון של פארוק.
מעודד העסקת נשים
באזור שבו זכויות הנשים מוגבלות במקרים רבים, החברות של פארוק ידועות כמקום עבודה אפשרי לנשים, אומר חברו טאהה. "אתה נכנס למשרדים של חברותיו, ורואה את כמות הנשים שעובדות שם, וזהו משב אוויר צח", לדבריו.
המיליארדר חייב חלק מהצלחתו לאבטחה שמספקות לו המיליציות הכורדיות בעיראק, הידועות כ"פשמרגה" ("המתייצבים מול המוות" בכורדית). הן נשארו כאשר צבאו של סדאם פורק ב-2003, וכעת הן מאיישות מחסומים בכניסה לאזור הכורדי ולערים. מלבד אזורים שנויים במחלוקת כמו קירקוק ומוסול, פיגועי התאבדות נדירים באזור הכורדי, וכמעט לא מוכרים בסולימניה.
העיר של פארוק מתפתחת הודות להכנסות הנפט שהיא מקבלת מן הממשלה המרכזית. עם אוכלוסייה של 1.5 מיליון, רעש המקדחים נשמע בכל פינה.
יחד עם העיר הכורדית אירביל, סולימניה הפכה לבסיס המועדף על חברות זרות שעושות עסקים בעיראק. בני הפזורה הכורדית שנמלטו לאירופה ולארה"ב בימי משטר חוסיין חוזרים כעת הביתה. בשש השנים האחרונות, כורדיסטן קלטה השקעות זרות פרטיות בהיקף 24 מיליארד דולר, לפי זיאד באדר, הממונה על הדסק העיראקי בחברת המימון הבינלאומית של הבנק העולמי.
התפקיד שממלא פארוק בפיתוח הזה בולט על קו הרקיע של העיר. לפי חברת ההחזקות שלו הוא השקיע 160 מיליון דולר בבניית "מלון גרנד מילניום" בגובה 39 קומות. הוא אמור להיפתח עוד השנה.
יתר ההשקעות שלו בסולימניה כוללות מלון קטן בהשקעה של 15 מיליון דולר, קומפלקס דירות ב-50 מיליון דולר ונתח של 52.5% במתחם מגורים אחר בשווי 26.5 מיליון דולר. יש לו גם החזקות מיעוט בשני מפעלי מלט של חברת לפארז' הצרפתית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
