כך הצילו את אובמה

נשיא ארצות-הברית ברק אובמה יגיע לעצרת הכללית של האו"ם שתיפתח בעוד יומיים בפעם ה-68 בבניין האו"ם בניו-יורק כמי שמנע ברגע האחרון מתקפה צבאית אמריקאית בסוריה, קטנה ומצומצמת ככל שאמורה הייתה להיות, והעדיף תחתיה מתווה מדיני יומרני לפירוק סוריה מארסנל הנשק הכימי שברשותה. זאת לטענתו, תוך שימור איום צבאי אפקטיבי.

בסוף השבוע הגישה סוריה למטה "הארגון הבינלאומי למניעת שימוש בנשק כימי" בהאג, מסמך ארוך ומפורט כתוב בשפה הערבית שבו היא מפרטת, לכאורה, את תוכנית ההתחמשות של משטר באשר אל אסאד בנשק כימי. בהתאם למה שנדרש בתחנה הראשונה בלוח-הזמנים של התוכנית שגיבשו לפני שבוע בז'נבה מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי ועמיתו הרוסי שר החוץ סרגיי לברוב.

התוכנית הזו היא חבל ההצלה ששלשל נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לאובמה, שבמשך שבועות התלבט איך לממש את ההכרזה ששימוש בנשק כימי על-ידי כוחותיו של נשיא סוריה אסאד יהיה "חציית קו אדום", שאמריקה תיאלץ להגיב עליה, לבין הרתיעה המובנית בהווייתו האישית והפוליטית, להימנע משימוש בכוח לכפיית מדיניותה של ארצות-הברית על טריטוריות רחוקות והיעדר ההתלהבות שלו להתערב בהשכנת סדר עולמי.

הדבר הטוב ביותר שידע אובמה לומר על פוטין, אחרי שנפגשו בפעם הראשונה, היה ש"הוא לא סנטימנטלי". בעלי טורים ציניקנים בארצות-הברית הדגישו, שפוטין העניק לאובמה את המפלט שחברי הקונגרס בוושינגטון נמנעו מלתת לו. פוטין היה זה שאיפשר לאובמה להיחלץ מהדילמה הבלתי פתירה שנקלע אליה נשיא ארצות-הברית - המעצמה הגדולה בעולם.

להחזיר לרוסיה את המעמד הבינלאומי

פוטין מנהל את ענייניה של רוסיה יותר מעשור. ב-1999 מינה אותו הנשיא בוריס ילצין לראש הממשלה, נוכח המלחמה המתמשכת בצ'צ'ניה. בשנת 2000 נבחר פוטין להחליף את ילצין בקרמלין. ב-2004 נבחר שוב לנשיא. ב-2008 הפך פוטין לראש ממשלה, כי החוקה הרוסית החדשה לא מאפשרת יותר משתי תקופות כהונה רצופות בנשיאות. החוקה כן אפשרה לשנות את משך הכהונה מ-4 שנים ל-6, וכך עשה דימיטרי מדבדב, נאמנו של פוטין, שנבחר לנשיאות במקומו.

בשנה שעברה נבחר פוטין בפעם השלישית לנשיאות, הפעם לתקופה של 6 שנים, והשבוע ציין שהוא מתכונן להתמודד גם בפעם הרביעית. אם יתמיד מובטחות לפוטין 25 שנה של שליטה רצופה - הארוכה בהיסטוריה הרוסית-סובייטית. המשימה העיקרית שרואה פוטין מול עיניו, שליחותו ההיסטורית, היא להחזיר לרוסיה את המעמד הבינלאומי שנלקח ממנה עם נפילת מסך הברזל ולהשיב לה את עוצמתה כמעצמה עולמית.

אף שלאורך מרבית שנות כהונתם החופפות ניהל פוטין מערכת יחסים חברית וקרובה עם נשיא ארה"ב הקודם ג'ורג' וו בוש, לא היסס פוטין, בשיבתו כראש ממשלה, לנצל שעת כושר ב-8 באוגוסט 2008, ופלש לגיאורגיה כשהעולם היה מרותק לפתיחת המשחקים האולימפיים בבייג'ין. בוש רתח. אבל פוטין היה משוכנע שרק כך הוא יבהיר לארצות-הברית ולמנהיגי האזור שלו שפוזלים למערב, היכן הם גבולות ההשפעה.

חודשים ספורים אחר-כך, בנובמבר, נבחר ברק חוסיין אובמה להחליף את בוש בבית הלבן. אובמה, שנישא על גלי ליברליזם-הומאני ומיאוס אמריקאי ממעורבות בינלאומית, שיגר את מזכירת המדינה הילרי קלינטון לאתחל את הקשרים עם רוסיה. למרות הכוונות הטובות של הממשל החדש בוושינגטון, הפיוס כשל לחלוטין. רוסיה וארצות-הברית התקשו להגיע לעמק השווה בכל הנושאים שבהם נדרשו לתאם עמדות.

חריצת לשון ואצבע משולשת

ברוח המחאה החברתית של שנת 2011, יצאו רבבות רוסים לרחובות כדי למחות על מה שכינו זיוף סיטוני של תוצאות הבחירות לפרלמנט בדצמבר 2011, ו-3 חודשים אחר-כך גם בבחירות לנשיאות. הפעם היה זה תורו של פוטין לרתוח כשהשרה קלינטון הכריזה שהיא מוטרדת מהאופן שבו התנהלו הבחירות. פוטין לא שכח, וכאשר מדליף תוכנית המעקבים האמריקאית, אדוארד סנודן, חיפש מקלט מדיני, מיהר פוטין להציע לו אירוח ממלכתי ברוסיה. בבחינת חריצת לשון ואצבע משולשת לכיוון אובמה.

זמן קצר אחר-כך נטרפו הקלפים, וכשאובמה התפתל אובד עצות, מחפש מוצא, איתר פוטין הזדמנות להחזיר עטרה ליושנה. שני הצדדים מתעקשים שהתוכנית כולה גובשה בין אובמה לפוטין בוועידת ה-02G בסנט-פטרסבורג בסוף השבוע של ראש השנה.

האמת תיוודע כשייחשפו הפרוטוקולים. אלא שלפי שעה נוהג פוטין באובמה באצילות שמאפיינת מחזרים עיקשים. אך זאת יש לדעת, לא מדובר באהבה שהבשילה ופרחה לה. פוטין מנצל את הריק שהותיר אובמה בהתלבטויותיו. נוכח המצ'ואיזם המבויים שפוטין מפגין בתמונות טלוויזיה שמופצות בעולם הוא מגלה יכולת איפוק מרשימה. תופר מצנח זהב שמאפשר לאובמה לחצות בשלום את הקו האדום שהציב לאסאד, משמר את האינטרסים של רוסיה בסוריה, ומחזיר לרוסיה את מעמדה כשחקנית משמעותית בזירה הבינלאומית.

משולהב מהמעמד החדש שרכש לעצמו, באדיבות הנשיא אובמה, מיהר פוטין לפגוש את נשיא איראן חסאן רוחאני, והשיק מסע פיוס בין איראן למערב כשפוטין מקפיד לעשות כל שביכולתו לשמר את הציר מוסקבה-דמשק-טהראן. הוא לא הסתפק בכך, ומיהר להצהיר שהנשק הכימי שממנו מתפרקת עכשיו סוריה פותח כמענה לנשק הגרעיני שמחזיקה, לדבריו, ישראל. רוצה לומר, שכשאובמה שותק - פוטין לא עוצר. אלא שנוכח התקדים הטרי בסוריה נאמר בזהירות, כי אם ישכילו רוסיה וארצות-הברית לפעול יחד בכל הזירות תוך שימור איום צבאי אפקטיבי כזה או אחר ובלי לירות ירייה אחת, יש לקוות שהן יזכו לעוד הצלחות.

ואף שאלה ימי חג הסוכות ואיננו קוראים בהגדה של פסח, בכל זאת נאמר - דיינו.

הכותב הוא עורך חדשות החוץ של ערוץ 2