טייסי קמיקזה בשמי ארה"ב

ארה"ב כבר הייתה בסרט הזה והביקורות היו איומות: מחוקקים רפובליקאים בבית-הנבחרים מאיימים לסכור את ברז התקציב, כדי לשתק את מנגנון הממשל, ו/או להתנגד להעלאתה של תקרת החוב, צעד שמשמעותו פשיטת רגל של ארה"ב, כדי לסחוט מנשיא דמוקרטי קיצוצים בתקציב שנראה להם מנופח מדי עם יעדים ליברליים מדי.

זה קרה ב-1995 וכמעט קרה שוב ב-2011. בשתי ההתגוששויות ספגה הכלכלה הלאומית מכה מכאיבה והרפובליקאים יצאו מהן בשן ועין, אם לשפוט על פי תוצאות הבחירות שהתקיימו אחריהן.

ולמרות זאת, המאצ'טה הרפובליקאית שלופה עתה שוב. בית-הנבחרים, עדיין בשליטת הרפובליקאים, מתנה הקצבת כספים לממשל לשנת הכספים 2014, שתחל ב-1 באוקטובר השנה, בהפסקת המימון ל'אובמה קייר', חוק הרפורמות בשירותי הבריאות, הישגו הגדול ביותר של הנשיא והחוק השנוא ביותר על הימין הקיצוני. למעשה, זה אולטימטום לאובמה: רוצה שממשלך יוסיף לתפקד אחרי 1 באוקטובר? ותר על 'אובמה קייר'.

ואם התרגיל הזה ייכשל (יש סימנים לכך שמחוקקים רבים מתחילים להיבהל מתגובות נזעמות בציבור לאפשרות של השבתת הממשל), יש באמתחת הרפובליקאים נשק נוסף: בערך ב-18 באוקטובר ימצה משרד האוצר את יכולתו החוקית ליטול הלוואות למימון פעילות הממשל ולפרעון חובות; כלומר: המשרד יגיע לתקרת החוב. כהרגלם, הרפובליקאים מאיימים שוב בנשק יום הדין - הצבעה נגד העלאת התקרה, וממילא בעד דרדור ארצם לחדלות פרעון - אם הנשיא לא יוותר על 'אובמה קייר'.

ובכן, זה לא יקרה. אובמה הבהיר שהוא יטיל וטו על כל חוק שישלול מימון מהרפורמות בשירותי הבריאות. ובעוד שהקו האדום שהוא שירטט בסוריה היטשטש, הקו האדום סביב 'אובמה קייר' לא ידהה. שום נשיא לא יוותר על מורשתו ההיסטורית, על חוק שהוא גולת הכותרת של נשיאותו. ובכל מקרה, ההנהגה הדמוקרטית של הסנט כבר הודיעה, שלא תסמוך ידה על הצעת חוק מבית-הנבחרים, שתשלול מימון ל'אובמה קייר'. היות ששני בתי הקונגרס חייבים להסכים על נוסח חוק לפני הגשתו לחתימת הנשיא, אין סיכוי, שיזמת הימין לסירוס הרפורמות בשירותי הבריאות תתממש. לעומת זאת, הסיכוי שהממשל לא יאלץ לכבות את האורות בשבוע הבא קטן מאוד.

וכך, אנו עומדים לפני התנגשות רכבות כמעט בלתי נמנעת, שקרבנותיה יהיו הכלכלה האמריקאית, השווקים הגלובליים ואזרחי ארה"ב. אין כמעט ספק שהממשל הפדרלי יושבת ב-1 באוקטובר, ואם הרפובליקאים יתקפלו ברגע האחרון ומוסדות הממשל ימשיכו לתפקד, יש סיכוי יותר מסביר לחדלות פרעון של ארה"ב.

מדהים שרק קומץ מחוקקים מחולל את המהומה: 30 עד 40 צירים ימניים קיצוניים, אנשי פלג מסיבת התה, שמהווים פחות מ-10% מצירי בית-הנבחרים וכשישית מהצירים הרפובליקאים. אבל הדינמיקה במפלגה הרפובליקאית הפכה את מחוקקי הימין הקיצוני למלכים. רוב המתונים מחרישים. יו"ר בית-הנבחרים, ג'ון ביינר, שנמנה עם הזרם המרכזי של המפלגה, התקפל. למעשה, המפלגה הרפובליקאית ב-2013 מפוצלת: הממסד, הזרם המרכזי, בצד אחד, ומסיבת התה בצד האחר. נהר של דם רע מפריד ביניהם.

התמיהה היא מה מניע את התנהלותם האובדנית של הפנאטים הימניים. מה הם ירוויחו? האם הם אינם קוראים את המפה הפוליטית? האם הם אינם מבינים את התוצאות הרות האסון של התנהלותם? התשובה היא, שמבחינתם זה קרב אידיאולוגי לחיים ולמוות. אין להם תכנית ב'. הם משוכנעים שאם חוק רפורמות הבריאות לא יבוטל עתה, הוא לא יבוטל אף פעם והוא יסחוף את ארה"ב למדבר צייה סוציאליסטי, כמו באירופה. או, האימה!

מחוקקי מסיבת התה אינם חוששים מכשלון 'אובמה קייר'. הם יראים מהצלחתו, ובצדק. בשנות ה-30 נלחמו השמרנים דאז נגד מוסד רדיקלי שהציג הנשיא פרנקלין דילאנו רוזוולט: ביטוח לאומי. אנו יודעים איך זה נגמר. אוי למי שמעז לגעת בו עתה.

הסנטור הרפובליקאי טד קרוז, מאבירי מסיבת התה, אמר לפוקס ניוז: "אם רוצים לבטל (את 'אובמה קייר'), חייבים לעשות זאת עכשיו. אחרת החוק יישאר איתנו לנצח... מפני שהאזרחים יתמכרו אליו". הוא וחבריו מודעים לכך, שהציבור ייפרע מהם, כאשר שיתוק הממשל יתחיל לשבש את החיים, אך, לדעתם, כל צעד לסיכול המיזם הסוציאליסטי של אובמה הוא צעד ראוי. הם מוכנים למות עם הפלישתים הדמוקרטים ולהוריד עימם שאולה את המשק האמריקאי כולו, בתקווה שמתוך עיי החרבות תצמח כלכלה חדשה בצביון הגיגיה של איין ראנד.

נשמע מטורף? בהחלט. הכלכלן הליברלי פול קרוגמן, חתן פרס נובל, מכנה את הפלגה הרפובליקאית של 2013 "המפלגה המטורפת". "וול סטריט ג'רנל", שלא חשוד באהדת אובמה, כתב שמחוקקי הימין הקיצוני משולים לטייסי קמיקזה שמאיימים לרסק את מטוסיהם על "נושאת המטוסים 'אובמה קייר'". מסקנתו: "התקפות קמיקזה מסתיימות בדרך כלל בכי רע, והדבר נכון במיוחד לגבי הטייסים".