ההחלטה שקיבלה אתמול (ב') הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגידה בפועל קרנית פלוג, הפתיעה את השווקים והייתה מנוגדת לרוב המוחלט של התחזיות. הפחתת הריבית הבלתי צפויה ברבע אחוז, לרמה של 1%, רמת שפל במונחים היסטוריים, שוב מעלה את השאלה עד כמה בנק ישראל מייצר בועת נדל"ן שעלולה לסכן את היציבות הפיננסית של המשק הישראלי. כל זאת, על מנת לתמוך ביצואנים באמצעות תמיכה בדולר - תמיכה שיעילותה מוטלת בספק.
הנתונים האחרונים על שוק הנדל"ן והפעילות הכלכלית רק מחדדים את "הדילמה המוניטרית החדשה", בלשון פרופ' מומי דהן: עלייה של כ-1.5% במחירי הדירות בחודשיים אחרונים בלבד, יחד עם זינוק בהיקף חוב משקי הבית לדיור, מצד אחד, ומצד שני, עדכון כלפי מטה של תחזית הצמיחה ע"י הלמ"ס ובנק ישראל לרמה של 3.4%-3.6% - תוך קיפאון ביצוא וירידה חדה בהשקעות במשק.
שלושה פרופסורים לכלכלה, שגם כיהנו בתפקידים בכירים בבנק המרכזי, מנתחים את ההחלטה השנויה במחלוקת ואת ההשלכות והחלופות לה.
פרופ מישל סטרבצינסקי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
