נשיא איראן, חסן רוחאני, הודה אתמול (ג'), בראיון ב-CNN, שהשואה אכן התרחשה, אך הדגיש, בנשימה אחת, שהשואה אינה יכולה לשמש תירוץ לגזל אדמות של עם אחר.
רוחאני חש, כנראה, שהכרזה על כך שהשואה היא עובדה היסטורית תהיה כרטיס הכניסה של איראן לעולם המתורבת לאחר שנים של נידוי כמעט גלובלי בגין התבטאויות קודמו, מחמוד אחמדיניג'אד, שהשואה היא מיתוס, ושהישגו הגדול ביותר היה הכחשתה.
הנשיא החדש של איראן לא מיהר לסטות מהצהרות קודמו על השואה. בראיון לרשת NBC, בשבוע שעבר, הוא השיב על שאלה בסוגיה זו כך: "אני פוליטיקאי, לא היסטוריון", וספג ביקורות קשות על כך.
בראיון ל-CNN הבין רוחאני לאן נושבת הרוח ויישר קו, אבל לא לגמרי. בתשובה על שאלת המראיינת, כריסטיאן אמאנפור, לגבי התבטאויות אחמדיג'אד על השואה, הוא אמר: "אמרתי בעבר שאני לא היסטוריון, וכאשר מדברים על ממדי השואה, היסטוריונים הם שצריכים להרהר על כך. אבל, באופן כללי, אני יכול לומר לך, שכל פשע נגד האנושות שאירע במהלך ההיסטוריה, לרבות הפשע שביצעו הנאצים ביהודים, הוא נתעב וראוי לגינוי. כל פשע שהוא שבוצע נגד היהודים - אנו מגנים אותו. נטילת חיי אדם היא דבר מגונה. לא משנה אם מדובר בחיי יהודי או חיי מוסלמי".
אך הוא מיהר להוסיף, כי זוועות העבר אין פירושן שלמישהו יש זכות "לחמוס אדמות של קבוצה אחרת או לכבוש אותן".
ניתוח שטחי של הדברים מראה שרוחאני מוכן להכיר בכך שיהודים נהרגו בשואה, אך לגבי ממדיה - האם אכן מדובר בשישה מיליוני קרבנות - זאת הוא משאיר להיסטוריונים שיהרהרו על כך.
בהמשך הראיון הוא אמר, באנגלית: "הייתי רוצה לומר לעם האמריקאי: אני נושא עימי שלום וידידות מהאיראנים לאמריקאים".
קודם לכן, בנאום על בימת העצרת הכללית, שעורר ציפיות גדולות, הכריז רוחאני, כי איראן מוכנה לקיים שיחות על תכנית הגרעין שלה, וכי לנשק גרעיני אין מקום באיראן. "אנו מוכנים לפתוח מיד בשיחות קצובות בזמן ומכוונות להפקת תוצאות כדי לבנות אמון הדדי ולעקור אי-ודאויות הדדיות", אמר רוחאני, על פי התרגום הסימולטני באנגלית של דבריו. "לנשק גרעיני או לנשקים אחרים של השמדה המונית אין מקום בדוקטרינה הביטחונית וההגנתית של איראן, והם מנוגדים לאמונות הדתיות והאתיות הבסיסיות שלנו". הוא אמר, כי ארצו "דחה כל אלימות וקיצוניות".
אולם רוחאני לא נסוג, למעשה, מעמדתה הוותיקה של איראן, שתכניתה הגרעינית מיועדת לצרכי שלום בלבד ושיש לה זכות מלאה להעשיר אורניום, כמו עשרות מדינות אחרות. "מה ההבדל ביננו לבין מדינות אלה"? - הוא שאל.
"מדע הגרעין נעשה נהפך לעיסוק לאומי איראני והעשרת אוראניום הגיעה לממדים המוניים", ציין רוחאני. "לפיכך, זו פנטזיה מוחלטת להאמין, שיהיה אפשר להבטיח באמצעי לחץ בלתי חוקיים שתכנית הגרעין האיראנית תשמש לצרכי שלום".
בהודאה עקיפה שהסנקציות הבינלאומיות על איראן פגעו קשות בכלכלתה, אמר רוחאני: "סנקציות, מעבר לכל הרטוריקה, גורמות תוקפנות, חירחור מלחמה וסבל אנושי... איראן מבקשת לפתור בעיות, לא ליצור אותן. אין שום סוגיה או נושא שאי אפשר לפתור עם תקווה, מתינות, כבדו הדדי ודחיית אלימות".
בטון פייסני הוא הוסיף, שאיראן אינה מבקשת להגביר מתיחויות עם ארה"ב. לדבריו, הוא האזין בדריכות לנאומו של נשיא ארה"ב, ברק אובמה, והביע תקווה שוושינגטון "לא תדבוק באינטרסים קצרי הטווח של קבוצות לחץ מחרחרות מלחמה" (רמז לא דק לאייפ"ק, השדולה הפרו-ישראלית בארה"ב).
"בשנים האחרונות שמענו, פעם אחר פעם, קול דומיננטי שהכריז, 'האופציה הצבאית מונחת על השולחן'", אמר רוחאני. "על רקע הצהרה בלתי חוקית ונטולת תועלת זו, הייתי רוצה להכריז ברמה, באופן ברור: השלום הוא בהישג יד".
נשיא איראן לא הזכיר אף פעם אחת את שמה של ישראל ואף לא השתמש בכינוי "הישות הציונית", שהיה חביב על קודמו בתפקיד, אך הוא מתח ביקורת נוקבת על מדיניות הכיבוש של ישראל ועל מה שכינה "האלימות המובנית" נגד הפלסטינים.
"פלסטין נמצאת תחת כיבוש", אמר רוחאני. "הזכויות הבסיסיות של הפלסטינים מופרות באופן טרגי ונשללת מהם זכות השיבה והגישה לבתיהם, למכורתם וארץ מולדתם. המונח אפרטהייד מתאר אך בקושי את הפשעים והתוקפנות הממוסדת נגד העם הפלסטיני החף מפשע".
על סוריה אמר נשיא איראן: "בעוד שאנו מגנים את השימוש בנשקים כימיים,אנו מקדמים בברכה את החלטת סוריה לקבל את האמנה למניעת הפצה של נשק כימי". לדבריו, הגישה של קיצונים לנשק כימי היא "הסכנה הגדולה ביותר באזור".
הוא אמר, שהמטרה המשותפת של הקהילייה הבינלאומית לגבי סוריה "צריכה להיות סיום מהיר של הרג חפים מפשע".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.