"כל זמן שאנחנו לא צריכים להנפיק, לא נעשה זאת. כשננפיק, זה לא יהיה בשביל להתעשר, אלא בשביל לגייס הון למהלך חשוב. בשלב כלשהו בחייה של חברה, היא צריכה כסף רב כדי לרכוש חברות אחרות (...) אם לא נפשל, נהיה חברה תעשייתית גדולה בישראל".
את הדברים הללו אמר אריאל כץ, מנכ"ל אנזימוטק, בראיון ל"גלובס" לפני שנתיים וכמעט שלושה חודשים, כשהחברה עדיין לא חשבה על וול סטריט כמען למניותיה (או לפחות לא הודתה בכך). 27 חודשים עברו, ואנזימוטק (Enzymotec) שינתה את דעתה, וסביר להניח שלגאות הבלתי נפסקת בשוק ההון האמריקאי יש קשר לכך (ואולי אפילו לרצון להתעשר, שהוא די לגיטימי).
כפי שנחשף ב"גלובס" בפברואר, ואושר ע"י החברה בחודש שעבר, אנזימוטק, המפתחת תוספי מזון בטכנולוגיית ביומד (תיכף נגיע לזה), השלימה ביום חמישי האחרון את הנפקתה הראשונית בשוק ההון האמריקאי. אך את מה שקרה במהלך 24 השעות שעברו בין תמחור המניה בהנפקה, לבין סגירת יום המסחר הראשון בה, אפשר לתאר כמפתיע למדי: אנזימוטק הנפיקה 4.412 מיליון מניות לפי מחיר של 14 דולר למניה, כשטווח המחירים המקורי אליו כיוונה היה 16-18 דולר. כך, גייסה אנזימוטק לקופתה (בהנפקה שלא כללה הצעת מכר) 61.8 מיליון דולר, לפי שווי של 292 מיליון דולר "אחרי הכסף" (כמיליארד שקל).
כחתמי ההנפקה שימשו בנקי ההשקעות בנק אוף אמריקה-מריל לינץ' וג'פריס (חתמים ראשיים), וכן וולס פארגו, קאנקורד ג'ניוטי ו-וודבוש (חתמים משניים). המניה קיבלה את הסימול ENZY, וביום שישי אחה"צ עשתה את דרכה לנאסד"ק (בשעה שהנהלת החברה כבר הייתה על הטיסה בדרכה חזרה לארץ), ואז קרה ההיפך משניתן היה לצפות: הסנטימנט השלילי שכביכול אפיין את ההנפקה הפך עורו, וברגע שניתן האות לתחילת המסחר בנאסד"ק, מניית אנזימוטק החלה לדהור מעלה מבלי להסתכל לאחור. בתום שש וחצי שעות מסחר נסגר מחיר המניה על 18.16 דולר - 16 סנט מעל הרף העליון של טווח המחירים המקורי, תשואה יומית של 30% ושווי חברה עדכני של 391 מיליון דולר (1.4 מיליארד שקל).
לפי הידוע, ההסבר העיקרי לכך הוא שהביקוש למניותיה אכן היה גבוה הרבה מעבר למה שהחברה הייתה מוכנה ויכולה להציע (בעלי השליטה לא רצו להידלל יתר על המידה), אך השווי שוול-סטריט הייתה מוכנה להצמיד לאנזימוטק היה נמוך ממה שהחברה קיוותה לו. כך, משקיע שלא קיבל את מבוקשו בהנפקה עצמה, פיצה עצמו יממה אחרי, וכפועל יוצא - המניה דהרה קדימה. ובסיכום, ביום המסחר הראשון ריכזה אנזימוטק מחזור של 2.1 מיליון מניות - כמעט מחצית מהיקף ההנפקה כולו.
כך או אחרת, התנהגות זו של המניה דחפה את חתמי ההנפקה לממש את אופציית חיתום היתר שהוענקה להם, והם רכשו מהחברה 661,800 מניות נוספות והזרימו לקופתה 9.3 מיליון דולר נוספים. לפני ההנפקה, נחו בקופת אנזימוטק מזומנים בשווי של 9.7 מיליון דולר, כך שההנפקה אכן תסייע לחברה, כדברי המנכ"ל כץ בעבר, "לרכוש חברות אחרות", כאשר סך הגיוס מגיע ל-71 מיליון דולר.
ועוד משהו. הנפקת אנזימוטק היא ההנפקה הראשונית הישראלית הרביעית במספר שמתבצעת מתחילת השנה בשוק ההון האמריקאי. יחד איתה, 12 חברות ישראליות גייסו השנה (דרך הנפקות ראשוניות ומשניות) 1.35 מיליארד דולר - יותר מפי 2 מבכל שנת 2012.
פועלת בשוקי ענק
אנזימוטק, שהוקמה במהלך 1998 אך השיקה את המוצר הראשון שלה רק במהלך 2003, היא מעין יצור כלאיים של חברת ביומד עם חברת מזון תעשייתית. החברה, שנולדה בתוך החממה הטכנולוגית "ניות" שבנצרת עילית, מפתחת ומייצרת תוספי מזון ומרכיבים תזונתיים מבוססי ליפידים (מולקולה טבעית המסיסה בשמן, שתפקידה העיקרי הוא לשמש מרכיב מבני).
מוצרי החברה מיועדים לענפי התזונה והפארמה. עבור הראשון, מפתחת ומייצרת אנזימוטק מרכיבים לתחליף חלב אם ולתוספי מזון. עבור ענף הפארמה, היא מפתחת ומייצרת תחת המותג Vaya שלושה תוספי מזון קליניים לטיפול בבעיות רפואיות ספציפיות: Vayarin לטיפול בהפרעות קשב אצל ילדים; Vayacog עבור הפרעות זיכרון קוגניטיביות מוקדמות אצל מבוגרים; ו-Vayarol נגד עודף טריגליצרידים. החברה מעסיקה 149 עובדים, 117 מתוכם בארץ, 30 בארה"ב ושניים בסין.
אנזימוטק מציינת במסמכיה כי היא פועלת בשוקי ענק (עבור כל אחד ממוצריה), ולכן הפוטנציאל הטמון בה עשוי להתברר כגדול. לדוגמה, שוק המזון לתינוקות גלגל אשתקד 52 מיליארד דולר, והוא צפוי לצמוח בשיעור שנתי ממוצע של 9.5% בין 2013 ל-2018. השוק הסיני לבדו, אליו מכוונת החברה חלק ניכר ממאמציה, צפוי לצמוח בשיעור שנתי ממוצע של 17.5% באותן שנים. שוק הוויטמינים ותוספי המזון, שגלגל ב-2010 מחזור של 71.4 מיליארד דולר, צפוי לצמוח בשיעור שנתי ממוצע של 5.4% בשנים 2012-2017.
המספרים של אנזימטק
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
