סוכנות הדירוג הבינלאומית S&P מאשררת היום (ו') את דירוג האשראי של ישראל ב-A פלוס, ומעניקה תחזית דירוג יציבה. דירוג המטבע המקומי הוא A-1. סוכנות הדירוג מציינת בדוח, כי המהלך בא לאור ייצוב פיסקלי של הממשלה בתקציב ל-2013-2014 ולכן היא צופה ירידה קלה בנטל החוב הממשלתי של ישראל.
תחזית הדירוג היציבה באה על רקע ההערכות ב-S&P כי ממשלת ישראל תמשיך בריסון ובמשמעת התקציבית ולפיכך הכלכלנים מציינים כי הסיכון בהשקעה בישראל נותר מוגבל.
הכלכלנים ב-S&P סבורים כי כלכלת ישראל משגשגת ומגוונת וכי הגז ממאגר "תמר" תורם רבות לגמישות הפיננסית של הממשלה. מנגד, הכלכלנים מציינים את המתיחות הגיאו-פוליטית ואת החשבונות הממשלתיים כגורמים שליליים שעלולים להשפיע על דירוג החוב של ישראל בעתיד.
ב-S&P צופים צמיחה ריאלית של 1.2% בתוצר לנפש ב-2013, כמו ב-2012, ובניכוי השפעת הגז מ"תמר" הם צופים היחלשות בפעילות הכלכלית. לשנים 2014-2016 הם צופים צמיחה ריאלית הדרגתית ממוצעת של התוצר לנפש לשיעור ממוצע של 1.7% בכפוף להתאוששות ביצוא הישראלי.
שר האוצר יאיר לפיד התייחס לאשרור הדירוג ואמר כי "הוא מהווה הוכחה נוספת לכך שיש להמשיך במדיניות הכלכלית האחראית כפי שבאה לידי ביטוי בתקציב 2013-2014".
החשבת הכללית, מיכל עבאדי-בויאנג׳ו: "ניהול אחראי של החוב הממשלתי ומחויבות לתוואי של הורדת יחס החוב לתוצר לאורך זמן, מהווים חלק מהותי מחוסנה הכלכלי של המדינה״.
סיכון מסוים באי-מינוי נגיד לבנק ישראל
בחברת הדירוג מתייחסים גם לנתוני התוצר החדשים שפורסמו ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב-8 בספטמבר, עקב שינוי מתודולוגיה שגרם לגידול של 6.9% בתוצר שנמדד לשנת 2012. לדברי החברה, כחצי מגידול זה מוסבר בהכללת השקעה בנכסים בלתי מוחשיים והכנסות משירותי ברוקראז' במסגרת התוצר.
החברה מציינת כי היא ממתינה לקבלת נתונים נוספים לפני שתשלב את המספרים החדשים בניתוח שלה, אולם ככל הנראה לנתונים החדשים לא תהיה השפעה כלשהי על הדירוג של ישראל. יחד עם זאת, בחברה הדירוג מסכמים כי מדובר בהתפתחות חיובית לכלכלה הישראלית.
אליוט חן טוב: "זה לא נראה טוב שאין לכם נגיד"
ביחס לנטל החוב של הממשלה, בחברת הדירוג מעריכים כי החוב של הממשלה הרחבה יגדל ב-4.4% מהתוצר בשנת 2013 כאשר ממוצע הגידול בחוב לשנים 2013-2016 יעמוד על 3.3% מהתוצר. למרות זאת, יחס חוב נטו לתוצר, אשר עומד נכון להיום על 68%, צפוי לרדת לפחות מ-65% בשנת 2016, זאת מכיוון שהתוצר בתקופה זו צפוי לגדול מעט יותר מהגידול בחוב.
חברת הדירוג רואה בחשבונות הלאומיים החיצוניים של ישראל נקודת חוזקה של המשק ומציינת לחיוב את העובדה שישראל הינה מלווה נטו לעולם וצופה שהחוב הנטו השלילי יגיע ל-30% תוצר (70% ביחס לתקבולים בחשבון השוטף). עוד צופה החברה כי החוב החיצוני של המדינה ירד אל מתחת לגובה הרזרבות בבנק ישראל והיקף הנכסים החיצונים של הסקטור הפיננסי יעמדו על 42% מהתקבולים בחשבון השוטף בשנת 2016.
החברה מבססת תחזיות אלו על העובדה שהחשבון השוטף חוזר לעודף של כ-1% תוצר בשנת 2013 וצפוי להמשיך ולגדול. עוד צופה החברה שצרכי המימון החיצוניים של המשק הישראלי ימשיכו לרדת ויעמדו על מתחת ל-80% מהתקבולים בחשבון השוטף בשנת 2013.
בנוסף, מציינת החברה כי היא רואה בגמישות של מדיניות מוניטרית נקודת חוזקה, ומזכירה את העובדה כי בנק ישראל הצהיר שהוא ימתן את לחצי הייסוף על השקל על ידי קניית מט"ח בהתאמה להערכתו בדבר ההשפעה של ייצוא הגז על החשבון השוטף.
החברה מוסיפה כי העודף בחשבון השוטף וההשקעות הישירות במשק שעלו על 3% תוצר בשנים האחרונות גרמו ללחצי ייסוף, דבר שמערים קשיים על משימת בנק ישראל לשלוט באינפלציה ולמתן את היצע האשראי לשוק הדיור.
המערכת הפוליטית נוטה לחוסר יציבות ויכולת חיזוי מדיניות מוגבלת
בנוסף, חברת הדירוג רואה סיכון מסוים באי הוודאות הקיימת בהנהלת בנק ישראל ובעובדה שמחצית מהוועדה המוניטארית, כולל הנגיד צפויים לסיים את תפקידם, וטרם מונה מחליף. אך למרות כל זאת מסכמת החברה כי לבנק ישראל יש מספיק עומק ועוצמה מוסדית לנהל כראוי את המצב ומצפה שהמינויים יושלמו בקרוב.
חברת הדירוג מגדירה את מוסדותיה של ישראל כיעילים, בעלי מידה מספקת של שקיפות ואמינות. יחד עם זאת מציינת החברה כי המערכת הפוליטית נוטה לחוסר יציבות ויכולת חיזוי מדיניות מוגבלת. בנוסף לכך, האיומים הביטחוניים על ישראל מחריפים את אי הוודאות הפוליטית בכך שהם גורמים ליצירת קו מחלוקת נוסף בין המפלגות השונות.
לגבי הסיכונים הגיאופוליטיים מציינת חברת הדירוג כי הם מהווים מגבלה על הדירוג, ונותנת כדוגמה את המתיחות ברמת הגולן בתקופה האחרונה או את הפעולה של ממשלת ישראל בעזה בנובמבר 2012 על מנת להמחיש את המהירות שבה ישראל עלולה להיכנס לעימות צבאי.
החברה מונה את היחסים של ישראל עם הפלסטינים, המלחמה בסוריה ואי היציבות בסיני, כגורמים היכולים להביא להידרדרות אפשרית בטווח הבינוני. חברת הדירוג מזכירה כי כל עימות צבאי עלול להשפיע באופן שלילי על הדירוג, משום שעימות כזה עלול להשפיע על ההשקעה במשק, הצמיחה הפוטנציאלית או על הגמישות החיצונית, מוניטארית ופיסקאלית.
לבסוף, מסכמים ב-S&P כי הם יוכלו לשקול העלאת דירוג אם יחול שיפור במצב הביטחוני, שיפור זה ישפיע בצורה חיובית על היציבות הפנימית, צמיחה כלכלית ואמון המשקיעים. מצד שני אם תחול היחלשות במגמת הירידה ביחס חוב תוצר, ירידה בצמיחה, או הידרדרות במצב הביטחוני, ייווצר לחץ שלילי על הדירוג של ישראל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
