הסלע הכבד של אולמרט

בדומה לסיזיפוס מהמיתולוגיה היוונית שהוטל עליו לגלגל במעלה ההר סלע כבד עד לפסגה, רק כדי לחזות בסלע מידרדר מיד לאחר מכן למטה, וחוזר חלילה - כך ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט במאבקיו מול מערכת החוק.

אחרי שהצליח אולמרט באמצע שנות ה-90 לצאת זכאי מהאישום בעבירות על חוק מימון מפלגות, נפתחה נגדו חקירה פלילית בחשד למעורבות אסורה בהפרטת בנק לאומי. כשנחלץ בשלום מחקירה זו, הוא נחקר בחשד שקיבל הנחה לרכישת דירה תמורת זירוז אישורי בנייה. כשהסתיימה הפרשייה בלא כלום, החלו להיחקר החשדות נגדו בפרשת "מרכז ההשקעות", ובהמשך בפרשות "טלנסקי" ו"ראשונטורס".

עכשיו מתמודד אולמרט עם האישומים במשפט של פרשת הולילנד, שמהווה את הסלע הכבד ביותר לכאורה שנאלץ עד עתה אולמרט לגלגל במעלה ההר. זאת, מהסיבה שהוא מואשם במסגרתה בעבירה החמורה ביותר שבה הואשם - לקיחת שוחד.

בדומה למשפטו בירושלים, גם אתמול (א') התייצב אולמרט די נינוח בבית המשפט. אך במהלך עדותו הוא התרגז והרים את קולו כאשר דיבר על שני נושאים: עד המדינה שמואל דכנר המנוח, והפרקליטות.

ביתר הזמן אולמרט הקפיד לשמור על ארשת-פנים ממלכתית והירבה לדבר על נושאים כמו מערכת החינוך בירושלים, החשיבות של בנייה בעיר, וכהרגלו גם על אהובתו - קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים.

חלק ניכר מעדותו הקדיש אולמרט לתיאור מערכת היחסים ששררה בינו לבין דכנר כמערכת יחסים שגרתית בין ראש עיר לבין יזם נדל"ן. "נראה כאילו כל חיי עסקתי בשמואל דכנר, אבל הוא בסך-הכול היה אחד מיני הרבה יזמים. כל הסיפורים שלו הם סיפורי כזב שנועדו למטרה אחת - להביא את מדינת ישראל לתת לדכנר מיליונים, בתמורה לכך שיביא להם את 'הדג השמן', אהוד אולמרט, על מגש של כסף".

אולמרט הקפיד לעקוץ גם את הפרקליטות ואמר: "התביעה הגישה בכישרון רב רק מסמכים מזויפים של דכנר. כאזרח במדינה, היו לי ציפיות שההתנהלות תהיה קצת יותר הגונה".

לעומת זאת, אל נציג המדינה הנוסף, השופט דוד רוזן, הקפיד אולמרט להתייחס בכבוד רב: "הזהירו אותי שהשופט לא אוהב שמושכים את העניין, אז אני מקפיד לקצר", ציין באחת מתשובותיו.

לסיכום יום עדותו הראשון של ראש הממשלה לשעבר במשפט הולילנד אפשר לומר כי אולמרט עבר אותו בשלום. לא יותר, לא פחות. האיש שהורה על הפצצת כור גרעיני בסוריה ושיצא בהפתעה למלחמה בלבנון, לא גילה התרגשות יתר מעוד הליך משפטי, והוא התכונן לעדותו עד הפרט האחרון. אבל השאלה היא - אם השופט רוזן "יתרגש" מטענות הפרקליטות נגד אולמרט, שמגובות בראיות חלקיות וחסרות "אקדח מעשן".

בספר דברים נאמר כי "השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים". אחרי כל-כך הרבה חקירות, משפטים והרשעה אחת בהפרת אמונים, דומה שאיש כבר אינו רואה באולמרט צדיק תמים. האם הוא יהיה מספיק חכם כדי להיחלץ עוד פעם אחת מאימת הדין? ימים יגידו. בשלב זה מעטים יעזו להמר על תוצאות משפט הולילנד או על גורל ערעור המדינה בפרשות "טלנסקי" ו"ראשונטורס".

אבל אם לחזור לאנלוגיה על המיתוס של סיזיפוס, התחושה היא שלאולמרט קצת יותר קל לגלגל את סלע ההגנה המשפטית בשפלה התל-אביבית, מאשר במעלה גבעת רם הירושלמית, מקום משכנו של בית המשפט העליון.