למה לא לפתוח קזינו בישראל?

כלכלת יפן מחפשת זה שנים את האסטרטגיה המתאימה לסיים שנים רבות של מיתון כלכלי. בין מכלול הצעדים שהיפנים בוחנים ברצינות בולטת הכוונה להתיר בחוק הפעלת בתי-קזינו במדינה. הזכייה של יפן באירוח המשחקים האולימפיים בשנת 2020 כבר מייצרת עניין בקרב מפעילות בתי-הקזינו הגדולות בעולם, הממתינות לאישור החוקי הצפוי להתקבל בשלהי שנת 2013. מפעילות הקזינו העולמיות עומדות בתור כדי לחבור לשותפים מקומיים ולהקים בתי-קזינו ביפן, אשר צפויים להזניק את כלכלת יפן ולייצר אלפי משרות במשק היפני.

כלכלת יפן היא הכלכלה השלישית בגודלה בעולם, כך שאין לזלזל בשיקול-הדעת הממלכתי שלה, כפי שנהוג לעשות כאן, ולא תמיד בצדק, כאשר מדברים על הימורים במדינות מתפתחות המעניקות היתר חוקי להפעלת קזינו בתחומיהן.

שוק בתי-הקזינו הוא תעשיית ענק שהמחזור שלה הסתכם בשנת 2012 ב-147 מיליארד דולר, מתוכם 60 מיליארד דולר מפעילות של 450 בתי-קזינו בארה"ב. ההכנסות מהימורים במדינת נבאדה, בעיקר בלאס-וגאס, הסתכמו אשתקד ב-11 מיליארד דולר, ובמדינה זו בלבד הועסקו 170 אלף אמריקנים בבתי-קזינו.

מבדיקה שנערכה בערוץ 2 ערב הבחירות האחרונות לכנסת עולה כי ההתנגדות להקמת בתי-קזינו בישראל חוצה מפלגות, וכי זה אחד הנושאים הבודדים שעליהם מסכימים כמעט כולם.

חצאי-אמיתות עטופות בערכים צדקניים

הנימוקים המרכזיים של מתנגדי הקמת קזינו בישראל הם שאלה עלולים להוות בסיס לפשע מאורגן ולגרור תופעות בזויות כמו סחר בסמים והלבנת הון. אולם המחקרים הקושרים בין עלייה בפשע לבין פעילות בתי-קזינו אינם חד-משמעיים, ופעילות משטרתית מוגברת יכולה לטפל היטב בגורם סיכון זה.

המתנגדים מצביעים על בתי-הקזינו כסכנה לשכבות המוחלשות במדינה. לשיטת המתנגדים להקמת קזינו, ההפסדים החזויים של המהמרים מהשכבות החלשות משמעותה היא הטלת מס עקיף על השכבות המוחלשות, ולפיכך אין לאפשר הקמת בתי-קזינו בישראל.

ההנחה כי השכבות המוחלשות באוכלוסייה יהוו חלק מרכזי מאוכלוסיית היעד של בתי-הקזינו היא תמוהה, ולא מעוגנת בנתונים של בתי-קזינו בעולם.

עוד טוענים המתנגדים כי ההימורים באמצעות בתי-קזינו מושתתים על ניצול גס של חולשה, מצוקה ולעתים התמכרות בלתי נשלטת של בני אדם, ובכך מסכנים את המהמר ואת משפחתו.

התמכרות להימורים הינה אכן מחלה נוראה, אולם בהינתן מגוון עצום של ערוצי הימורים זמינים, ויתור על קזינו כחול-לבן לא ישנה את התמונה הכללית, המחייבת טיפול באמצעות הסברה ותוכניות ייעודיות.

המתנגדים להקמת קזינו בישראל מתעלמים מכך שבישראל מתנהל שוק אדיר של הימורים ומשחקי מזל באופן שחור על-ידי גורמים מפוקפקים ברשת האינטרנט ובזירות נוספות, וכן שיש תעשיית תיירות יוצאת לשם הימורים.

הפעלת קזינו ממוסד בפיקוח ואולי אף בבעלות ממשלתית יכולה לדחוק החוצה גורמים מפוקפקים ולהעביר רווחים אשר מקורם בהון השחור לכיסי המדינה. המדינה תדאג כי מפעילי הקזינו לא יהיו משפחות הפשע, אלא חברות-ענק גלובליות עם שותפים מקומיים מקובלים אשר יקבלו רישיון הפעלה אחרי בדיקתם זכאותם, בדומה לרישיון הדרוש לפתוח מוסד פיננסי.

העובדה שישראל מאפשרת הימורים באמצעות מפעל הפיס, הלוטו והטוטו המפרסמים ברבים את מרכולתם, מציבה אף היא סימן-שאלה באשר לפסילה של רעיון הקמת הקזינו בישראל, שכן המדינה אינה פוסלת הימורים ואף מעודדת אותם במקרים האמורים.

הקמת קזינו תעודד השקעות, תביא עימה גידול בתיירות חוץ ופנים, תייצר משרות בפריפריה ותעשיר את אוצר המדינה המשווע להכנסות.

התנגדות לקזינו אשר אינה מבוססת על מחקר, אלא על סיסמאות וחצאי-אמיתות עטופות לכאורה בערכים צדקניים, היא פריבילגיה יקרה עבור אזרחי ישראל החפצים לקבל יותר שירותים מהמדינה, בלי להגדיל בהתמדה את תשלומי המסים כדי לממן זאת.

במישור הערכי, מה שנכון למעצמות גלובליות דוגמת ארה"ב, קנדה, אנגליה, גרמניה, אוסטרליה ונוספות, שבהן פורחים בתי-קזינו, יכול להוות בסיס מוסרי לפעילות בתי-קזינו גם בישראל, בהינתן ההצדקה הכלכלית לכך.

במדינה שבה קמות עשרות ועדות אשר עוסקות בשאלה כיצד לחלק את העוגה הלאומית מחדש, ראוי לבחון כל דרך לגיטימית להגדלת העוגה הלאומית, תוך דגש על מציאת האיזונים והבלמים הנדרשים למזעור הנזקים הפוטנציאליים העלולים לנבוע מהקמת קזינו מקומי.

* הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון.