קרן ההון סיכון הישראלית פיטנגו הודיעה (ג') היום על השלמת הגיוס לקרן השישית שלה, בהיקף של 270 מיליון דולר. הגיוס הסתיים מעבר להיקף הגיוס המתוכנן, שעמד על 250 מיליון דולר, עקב "ביקוש יתר". על פי הקרן, בין המשקיעים הפעם אפשר למצוא גם משקיעים חדשים, עם דגש על גופים פיננסיים וטכנולוגים מהמזרח. בסך הכול מנהלת כעת פיטנגו למעלה מ-1.6 מיליארד דולר שהושקעו ביותר ממאה ושמונים חברות היי-טק ישראליות.
פיטנגו מהווה את אחד המוסדות המייצגים של ההיי-טק המקומי. עם ההיחלשות במעמדן של הקרנות בשנים האחרונות, נוצר הרושם כי הקרן הנוכחית מתקשה להתרומם. לפני שנה בדיוק, הודיעה הקרן על השלמת ה"סגירה הראשונה" של הקרן בגובה 150 מיליון דולר. רמי קליש, שותף בקרן שייסד אותה לצד חמי פרס, התבטא אז כי "הקשבנו לשינויים בשוק, והחלטנו שזו תהיה קרן ב-250 מיליון דולר". השינויים האלו בשוק, התייחסו לגודלה של הקרן שנחשבת לקטנה יחסית לעומת הקרנות בעבר שהיו בהיקפים של למעלה מ-300 מיליון דולר.
הקרן השישית כבר ביצעה בשנה האחרונה מגוון השקעות, ביניהן בחברות טבולה, מג'נטה מדיקל, ג'טרו דטה, ורטוס מדיקל, סיילס פרדיקט, יובימו, ו-ריבייזר. מהצד השני, הייתה מעורבות פיטנגו במספר אקזיטים בולטים בשנים האחרונות. הרשימה כוללת את אנוביט שנרכשה על ידי אפל בסוף 2011 תמורת 390 מיליון דולר, אירוסקאוט שנרכשה על ידי סטנלי בלק אנד דקר ב-2012 בכ-200 מיליון דולר, פרוביג'נט ודיון נטוורקס (נרכשו על ידי ברודקום ב-2011 וב-2009) ועוד.
גיוס לא פשוט
למרות שבסופו של דבר מדובר בהצלחה מבחינת היקף הגיוס, יחסית לתוכנית, הגיוס עצמו לא היה פשוט.
קרן פעילה, שיכולה לספק למשקיעים קבלות על ביצועי העבר שלה, נדרשת לתקופת זמן קצרה יותר כדי להשלים גיוס חדש. במקרה של פיטנגו, זה לקח בסביבות שנתיים במצטבר. בהודעה לעיתונות שהוציאה היום הקרן, אפשר להבין בין השורות שמשהו השתנה. המיקוד של ההשקעות מבחינה אסטרטגית, לא יהיה יותר במרחב אחד בלבד, אלא ינוע בין חברות בשלבים מוקדמים (Seed וסיבוב ראשון) ועד לחברות בוגרות שמגייסות כספים למטרות התרחבות עסקית מהירה (Growth).
השינוי נעשה קודם כל בהתאם לרוח התקופה בעולם. ההון סיכון נדרש להציג פתרונות פיננסיים יותר יצירתיים כדי לעמוד בקריטריונים של המשקיעים, שלא מעוניינים שהכסף "ייקבר" בקרן למשך 10-12 שנים.
מעבר לכך, חלק גדול מהחדשנות שנוצרה בשנים האחרונות, ובהתאם חלק ניכר מהערך מוסף למשקיעים, הגיעו מחברות בשלבים מוקדמים יחסית, מה שמחייב חשיפה למרחב יותר מגוון של חברות.
כמו כן, מדגישה הקרן את השתתפותם של משקיעים חדשים, שהקימו ממגוון מדינות במזרח, כגון הודו, סין קוריאה ויפן. עד כה, לא פעלה פיטנגו עם מיקוד במזרח, וככל הנראה, הקרן הנוכחית, כמו לא מעט קרנות בעולם, תנסה למצוא חברות שיהיו רלוונטיות לאתגרים בשווקים באסיה.
על השינוי שעוברת הקרן, אפשר ללמוד גם ממסיבת עיתונאים שאמורה הקרן לקיים בשבוע הבא, שבה היא מעוניינת לספק יותר פרטים על "אופי פעילותה ומתודולוגית ההשקעה" של הקרן החדשה.
ההצלחה היחסית של פיטנגו מגיעה על רקע הנתונים המדכאים למדי של היקפי ההשקעות בהיי-טק הישראלי בשנתיים האחרונות. בשנת 2012, כך העריכו IVC ו-KPMG בסקר משותף, גייסו הקרנות שפועלות בישראל כ-600 מיליון דולר בלבד (150 מיליון מתוכם הגיעו מהסגירה הראשונה של פיטנגו לקרן הנוכחית), היקף נמוך יחסית לממוצע הגיוסים של קרנות ישראליות בעשור האחרון.
השנה, צפוי היקף הגיוסים להסתכם בסדר גודל דומה. יתכן והצלחתה של פיטנגו למשוך משקיעים גם ממרחבים חדשים, שכמעט ואינם מוכרים בישראל, מעידה גם על פוטנציאל לגיוסים מוצלחים יותר בקרנות אחרות בהמשך.
לדברי פרס וקליש: "ביחד עם המשקיעים החדשים שהצטרפו לקרן, נפתחות דלתות חדשות המעניקות הזדמנויות חדשות לשווקים צומחים המייחלים לחדשנות ישראלית".
הקרנות של פיטנגו
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
