אם שום דבר בלתי צפוי לא יקרה בשנים הקרובות, תוחלת החיים של האנושות תמשיך לעלות. במקביל, אם שום דבר בלתי צפוי לא יקרה, רובנו נבלה חלק גדול יותר מחיינו כקשישים שחולים במחלות כרוניות. למערכת הבריאות, כידוע, אין היום כלים להתמודד עם התרחיש הזה. היא משוועת לפתרונות, ותחום המידע הרפואי הוא פתרון אחד אפשרי כזה.
מי שמתעניינים בדרך כלל בניהול מידע רפואי, הם בתי חולים, חברות ביטוח בריאות וחברות מכשור רפואי, שמעוניינות להפיק את המידע ישירות מתוך המכשירים שלהם.
מה לגבי חברות תרופות? עד היום הן פעלו יחסית מעט בתחום הזה, אבל הן סקרניות לגביו. כבר כיום תרופות רבות גם מפותחות וגם מופצות וניתנות בצורה סטטיסטית. ידוע כי גלולה מסוימת "עוזרת" לטיפול במחלה מסוימת, כלומר שמתוך כל 100 איש שייטלו את התרופה, לפחות אחד או שניים יחושו שיפור, אבל לא ברור - למי היא עוזרת במיוחד ולמי היא בכלל לא עוזרת, מהו המינון האופטימלי לכל חולה, מתי במשך היום יש לקחת את התרופה וכו'.
מערכת הבריאות מפעילה לחץ על חברות התרופות כדי שהאחרונות יענו על השאלות הללו. הדרישה הזו מובילה את חברות התרופות לאמץ את טכנולוגיות המידע, וביניהן טכנולוגיות המובייל. "אנחנו פועלים היום בשני מישורים עיקריים בתחום זה", אומר ד"ר הנס-פטר פרנק, שאחראי על תחום מערכות המידע לצרכן והמובייל הלת' בחברת נוברטיס.
"האחד - התאמה אישית. השני - לוודא כי החולה אכן נוטל את התרופה בצורה הנכונה, כולל השלכות התנהגותיות". פרנק ישתתף בכנס הג'רני של ארנסט עד יאנג ו"גלובס" שייערך ב-17 באוקטובר בתל אביב.
נוברטיס השקיעה למשל בחברת פרוטאוס דיג'יטל, שמפתחת שבב שיכול להשתלב בתוך כל גלולה. "השבב מופעל על ידי מיצי הקיבה ומשדר למערכת קליטה שהחולה לובש על הגוף, שהתרופה כרגע ניטלה. באותו הרגע המערכת מודדת נתונים כמו קצב לב, נשימה ומוליכות העור. כך יודעים מה ההשפעה של התרופה, בכל מיני נסיבות. מבחינת החולים, מדובר בפידבק שנותן להם מוטיבציה להתמיד בנטילת התרופה. אנחנו רואים מוצר כזה מגיע לשוק ב-2015, תחילה עבור חולים שעברו השתלת איברים, ואחר כך לחולי סוכרת ואי ספיקת לב".
טכנולוגיה אחרת קשורה במתן קומבינציה של תרופות לחולים מבוגרים. "אנחנו מפתחים דיספנסרים (מחלקי מנות) אוטומטיים שיתזכרו את החולה או את המטפל בו ליטול את התרופה, ויודיעו לרופא אם התרופה לא נלקחה, או אם היה שימוש מוגזם".
- מי יהיה הבעלים של המידע?
"תמיד החולה. הוא יוכל לבחור אם לחלוק אותו עם הרופא וחברת הביטוח. אנחנו מאמינים כי נוכל לשכנע את החולים לתרום את המידע באופן אנונימי למחקר, לרווחת כלל האנושות".
- מה המודל העסקי של המוצרים האלה?
"אנחנו כנוברטיס לא נמכור את טכנולוגיית המידע אלא נוסיף אותה לתרופה, ולכן השימוש בה חייב להיות כזה שמביא ערך לנוברטיס, למשל על ידי הגברת היעילות של התרופות וכך עידוד השימוש בהן. אם הטכנולוגיה מועילה לחברת הביטוח, לנו זה טוב כי זה עוזר לנו לשווק את המוצר שלנו".
פרנק מחפש בישראל טכנולוגיות רלוונטיות לשיתוף הפעולה. "כשביקרתי בהודו ובסין ראיתי שהרבה מן הטכנולוגיות המעניינות שם בעצם מבוססות על רעיונות שמקורם בישראל. כמו למשל הקינקט, שהתחיל ביכולת בסיסית שפותחה באקדמיה בישראל.
"הישראלים בונים אבטיפוס מהיר. אני רוכש מוצרים ולא טכנולוגיות ולכן אני מאוד אוהב שאתם Hands on. כאן יש לי גם את המוצר וגם את המקור הטכנולוגי במקום אחד. החברות שכרגע מעניינות אותי הן כאלה שהגיעו דווקא מהתחום הרפואי ולא מה-IT, אנחנו מחפשים בתחום הזה חברות שיכולות לצאת איתנו למסע לא ידוע, ולחלוק איתנו את הסיכונים. אנחנו לא יכולים לקחת על עצמנו סיכון פיתוח, אבל כן יכולים להתמקד בתחום המסחור והשילוב עם התרופות שלנו".
פרנק מודה כי תחום התרופות שמרני מאוד ומאמין כי יידרשו עוד 10-15 שנים עד שטכנולוגיות המידע יוטמעו בתוך התעשייה.
"אני לא יכול להצביע עדיין על 'killer app' לתעשייה הזו, כי היא עדיין מאוד מבוזרת, אבל מה שברור הוא שההתפתחות של טכנולוגיות המידע בתחום הרפואי ידרשו שת"פ בין כל הגורמים שנוגעים באותו החולה - בתי חולים, מכשור רפואי, חברות ביטוח ותרופות. לא נרצה להישאר מאחור, כשכל האחרים ישנו פרדיגמה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
