היקף תביעת הענק שמכינה חברת החשמל נגד סימנס הגרמנית ושותפותיה לקרטל ה-GIS (מסדרי מתח מבודדי גז שנחשבים לאמצעי חיוני להגנת רשתות החשמל במתח גבוה ועליון מפני שינויי מתח קיצוניים) מתקרב ל-4 מיליארד שקל - כך נודע ל"גלובס".
מדובר בסכום גבוה כפליים מההערכות הראשוניות בחברת החשמל, לאחר שבבדיקות מדוקדקות שנערכו בחברה התברר כי היקף הנזק שגרם הקרטל היה גדול בהרבה מכפי ששיערו תחילה.
התביעה תוגש נגד סימנס, אלסטום ו-ABB, בשבועות הקרובים, לאחר שממדי הנזק יתבררו. סימנס הגרמנית, שהייתה ספקית הציוד העיקרית לחברת החשמל, צפויה לעמוד במרכז התביעה, אם כי גם אלסטום ו-ABB ייתבעו על מלוא סכום התביעה.
בחברת החשמל טרם החליטו אם לצרף לתביעה גם את החברות היפניות שהיו שותפות לקרטל, למרות שקביעת הממונה על ההגבלים בישראל אינה מתייחסת אליהן.
משפטנים אמרו השבוע ל"גלובס" כי להערכתם החברות הזרות יתגוננו נגד התביעה בטענת התיישנות. הם ציינו כי באירופה הוגשו עד היום תביעות בודדות נגד החברות שהיו שותפות לקרטל, עובדה העשויה להעיד על חשש מתביעת ספקי הציוד כמו גם על הצלחת החברות להגיע לפשרות מחוץ לכותלי בית המשפט.
לפי האומדנים, הקרטל גרם בפעילותו נזק בהיקף מיליארדי אירו רבים לחברות חשמל באירופה ובעולם.
הדרך להגשת תביעת הפיצויים נפתחה לפני שבועיים, כשהממונה על ההגבלים, דיויד גילה, הכריז על הסדר כובל שהתקיים בישראל בתחום תשתיות החשמל משנת 1988 ועד 2004.
הממונה קבע כי ההסדר, שהיה חלק מקרטל עולמי, השפיע גם על השוק הישראלי ובעיקר על המחירים ששילמה חברת החשמל - ששולמו על-ידי צרכני החשמל.
הממונה מצא כי בין נובמבר 1988 ליוני 1999 תואמו על-ידי הקרטל זכיות ב-50 פרויקטים לפחות שנעשו בישראל - כולם עבור חברת החשמל. המשמעות היא שגורמים שנפגעו מהקרטל יוכלו לתבוע נזקיהם בביהמ"ש תוך הסתמכות על קביעה זו.
חברת החשמל דיווחה היום (ד') על הגשת תביעה ייצוגית נוספת נגד הקרטל ונגדה בשם צרכני החשמל בישראל. התביעה שהוגשה היום היא על סך 2.7 מיליארד שקל.
כמו בסרטי מאפיה
ב-15 באפריל 1988 נפגשו ראשי ספקיות ציוד תשתיות החשמל הגדולות בעולם לישיבה היסטורית במלון מריוט בוינה, בירת אוסטריה. מצד אחד של השולחן ישבו הספקים האירופאים הבכירים סימנס הגרמנית, אלסטום, ארווה, ושניידר הצרפתיות ו-ABB השווייצית. מצדו האחר ישבו ראשי 3 החברות המובילות ביפן, טושיבה, פוג'י מיצובישי והיטאצ'י.
ממש כמו בסרטי מאפיה, עסקו גם ה"בוסים" של הקונצרנים המכובדים בחלוקת העולם (למעט ארה"ב) לאזורי השפעה ובתיאום מחירים ביניהם.
ההחלטות שהתקבלו באותה ישיבה נועדו להבטיח שכל אחת מספקיות ציוד מנתקי הזרם (GIS) תשמר את נתח השוק שלה, את רמת המחירים ואת הלקוחות שבהם החזיקה נכון למועד הישיבה.
כך, למשל, קיבלו הספקים האירופאים התחייבות כי היפנים לא יתמודדו במכרזים למכירת ציוד GIS באירופה. כמו כן סוכמו מכסות כוללות עבור הספקים האירופאים והספקים היפניים.
במהלך השנים נפגשו נציגי החברות בקרטל באופן שוטף על מנת לתאם מראש את ההצעות שיגישו במכרזים שונים.
הסיכומים שהושגו בישיבה במלון מריוט החזיקו מעמד עד שנת 2004, כשחברת ABB החליטה "להשטנקר", פנתה לרשות למאבק בהגבלים העסקיים של האיחוד האירופי וחשפה את הקרטל וכל סודותיו - תמורת חסינות מסנקציות פליליות.
ב-24 בינואר 2007 החליטה נציבות האיחוד האירופי להטיל על החברות קנסות בסכום מצטבר של כ-750 מיליון אירו. את הקנס הכבד ביותר, כ-400 מיליון אירו, ספגה סימנס הגרמנית, שמילאה תפקיד מפתח בקרטל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
