תחקיר "גלובס": הסיפור שלא הכרתם על צחי מרקור

זמן רב לפני שרכש את המיזם הכושל בטר-פלייס של עידן עופר ושי אגסי, כבר החל איש העסקים צחי מרקור, הבעלים של רשת חניוני הצלחה, את מהלכיו בשוק הרכב החשמלי והקים את Success Charging. מטרת הסטארט-אפ הירוק שניהל ממשרדו שברחוב קרליבך בתל אביב הייתה יומרנית, בלשון המעטה: להקים בתוך כשנה לא פחות ממיליון עמדות טעינה למכוניות חשמליות ברחבי אירופה וארה"ב, כדברי בכיר לשעבר באותה חברה, לחתום על הסכמי התקשרות ארוכי טווח עם בעלי נכסים גדולים במדינות רבות ולהגיע למכירות מסחררות, שיכניסו מאות מיליוני דולרים.

שנתיים אחרי שהוקמה, מ-Success Charging נשאר בעיקר החזון, ומרקור הסתער על המטרה הבאה שלו. לפני כחודש רכש את בטר-פלייס במחיר מציאה של 11 מיליון שקל.

חוזים דרקוניים

המיזם השאפתני של מרקור, Success Charging, יצא לדרך בתחילת 2011. הוא התבסס על הסכמי התקשרות רבים שישיגו נציגי החברה במדינות אירופה וברחבי ארה"ב עם בעלי נכסים, כמו קניונים ומרכזי קניות, אוניברסיטאות, רשויות מקומיות וקומפלקסים למגורים שמחזיקים במגרשי חניה גדולים. התוכנית של מרקור דיברה על התקנה של עמדות טעינה למכוניות חשמליות בנכסים האמורים בלי כל עלות מצדם ותוך קבלת כספים מרווחי החברה העתידיים, וכמובן, מיתוג ירוק וחדשני לאלה שיאפשרו טעינה חשמלית לכלי הרכב.

אלא שמאוחר יותר, כפי שמספר ל"גלובס" בכיר לשעבר בחברה, היו הסכמי ההתקשרות שהציע מרקור חסם בסיסי להתפתחות המיזם. במקום להשרות על בעלי הנכסים תחושה שהם חותמים על עסקה טובה והוגנת, הם חשו שהם נכבלים להסכם התקשרות דרקוני וארוך שנים, בלי קבלת כל ערובה לכך שנכסיהם יחוברו למיזם ושיותקנו בהם עמדות טעינה לרכב חשמלי.

"בהסכמים האלה נדרשה מצד בעלי הנכסים בלעדיות למשך 28 שנה בינם לבין Success Charging. מתוקף אותו הסכם, במהלך תקופת ההתקשרות בעלי הנכסים לא יכולים להתחבר עם אף חברה אחרת. הבעיה הייתה בחוקים המקומיים בכל מדינה ומדינה. בקנדה, למשל, לא ניתן לחתום על הסכם כזה שתוקפו הוא יותר מעשר שנים. מרקור בעצמו לא היה מרשה לעצמו לחתום על הסכם כזה, אבל הוא התעקש להתקשר בדרך זו", טוען הבכיר לשעבר.

אבל החוזים הדרקוניים והמרתיעים לא היו הבעיה היחידה במיזם של מרקור, כפי שמעיד בכיר לשעבר בחברה: "בסוף 2011 החברה עדיין הייתה בשלב הסופי של ניסוח הסכמי ההתקשרות עם בעלי הנכסים, וכלל לא היה ברור אילו עמדות טעינה ישווקו בשווקים השונים ואיזה פרוטוקול ינהל את התקשורת בין נקודות הטעינה לבין כלי הרכב החשמליים שיתחברו אליהן. זמן לא רב לאחר מכן כבר החלו לצוץ בעיות של עיכובים בתשלומי שכר לחלק מהעובדים בחו"ל, והם הביעו לא מעט מורת רוח. מרקור הסביר את העיכובים בבעיות אדמיניסטרציה הכרוכות בהעברת משכורות מישראל לעובדי חו"ל ובקושי להגיע להסדר תשלומי שכר ברוב המדינות. מצד שני, המסר הכללי שיצא מכיוון מרקור היה שלחברה יש כסף, שעניין העיכובים בשכר הוא זמני".

בייבי חדש ושמו דרייבז

באותה עת מצבת העובדים של Success Charging באירופה ובארה"ב כבר מנתה כ-45 איש, שעבדו תחת 9 מנהלי מדינות. חלקם נקלטו בידי מנהלי המדינות עצמם, אחרים בידי מנהל כוח אדם שהצטרף לחברה. בשעה שעוד פעלו להחתמת בעלי נכסים וחיכו לשכרם, מרקור כבר פנה אל הפרויקט הבא. הוא הקים חברה חדשה, דרייבז, שתהיה אמונה על פיתוח התוכנה לניהול עמדות הטעינה המתוכננות ברחבי אירופה וארה"ב. למעשה, זו הייתה אמורה להיות חברה משלימה ל-Success Charging. במסגרת הפרויקט לפיתוח התוכנה, נקלטו לפחות 7 עובדים. הם דווקא קיבלו את שכרם בזמן.

נראה שמרקור מרוצה מהפעילות של דרייבז: בימים האחרונים הוא הודיע שבטר-פלייס תיקרא מעתה "דרייבז בטר-פלייס". "אין ספק שמדובר בחברה חשובה למיזם כזה. הבעיה היא שבמקום לשלם את יתרת השכר של עובדי Success Charging, צחי בחר להקים עוד חברה ולהשקיע בה", מתמרמר אחד המעורבים במיזם.

חרף ה"חריקות", בחודש מארס 2012 עוד שידרה Success Charging עסקים כרגיל במסגרת תערוכה גדולה של כלי רכב חשמליים באמסטרדם בהולנד. מבחינת ראשי החברה, זאת הייתה הצגת תכלית מרשימה: ביתן מפואר בשטח של עשרות מ"ר שהוקם בעלות של כ-150 אלף אירו, מאויש בדיילות ומעליו לוגו ירוק נוצץ.

מרקור הגיע לתערוכה, כמו רבים מעובדי Success Charging ברחבי אירופה שהוזמנו על חשבון החברה. "זאת הייתה הזדמנות טובה להעביר לעובדים את המסר שהחברה רצינית ושיש לה כסף", סיפר בכיר לשעבר בחברה.

העיכובים בתשלומי השכר לעובדים נמשכו גם אחרי התצוגה הנוצצת באמסטרדם: חלק מעובדי החברה לא קיבלו את משכורות חודש פברואר, ואת משכורות חודש מארס כבר איש לא קיבל, לרבות הבכירים בישראל, שהייתה להם גישה למרקור.

בכיר לשעבר בחברה טוען שבזמן שמרקור טיפח את ה"בייבי" שלו, דרייבז, עובדי Success Charging כבר חיכו לכמה משכורות והחלו להיקלע למצוקות כלכליות. החברה ומרקור שבו והבטיחו כי בכוונתם למכור את אחד הנכסים ועם קבלת הכסף ישולם השכר. באפריל 2012 החברה אף שיגרה איגרת לכלל העובדים, שתמציתה: העיכובים בתשלום המשכורות יימשכו עוד תקופה של 30-90 יום, אך "אנו ערבים לכך שכל הכספים המגיעים לכם ישולמו ואנו פועלים לשם כך בשקדנות באמצעות גיוס סכום הכסף הנחוץ".

באותה איגרת אף הוצע לעובדים לקחת הלוואות קצרות טווח מהבנקים שבהם הם מנהלים את חשבונותיהם ופורטה תוכנית פיצוי לעובדים ששכרם לא ישולם בחודשים הבאים, שלפיה על כל חודש של עיכוב נוסף בתשלום השכר הם יתוגמלו בכ-500 אירו.

עדיין מחכים למשכורות

עסקת הנדל"ן המיוחלת שעליה דיבר מרקור נעשתה לבסוף, ביוני 2013, ובכל זאת רבים מעובדיו טרם ראו את הכסף.

סופיה לוקאס ממדריד, שניהלה במשך תקופה קצרה עבור Success Charging את פעילות החברה בספרד ובפורטוגל, למשל, עדיין מחכה שמרקור ישלם לה ולשלושה עובדים שהיו כפופים לה. לטענתה, הוא חייב לה 16,500 אירו על משכורות ומסים. "אני לא יודעת איך הוא ישן בלילה", היא אומרת ל"גלובס", "הבעיה היא שלחברה הזאת אין נכסים וכסף בספרד, ולכן לא ניתן להוציא ממנה כלום. היה לו חלום לא מאורגן שקרס על חשבון העובדים".

לוקאס לא מתכוונת לוותר. "אם אני וצוות העובדים שלי לא נקבל את מה שמגיע לנו, נגיש תביעה נגד מרקור ונגד החברה שלו בישראל, ואני מקווה שנקבל את הכסף הזה".

קלווין בלומבאום מטוסון, אריזונה, נשוי ואב לשלושה שעבד במשרה חלקית בתחום הפיתוח העסקי של Success Charging, מחכה גם הוא לכספו. לדבריו, מרקור חייב לו משכורות בסכום כולל של 25 אלף דולר, לא כולל הוצאות. "שלחתי אליו אי-מיילים, והוא הבטיח שישלם לנו. התירוץ שלו היה שהוא מנסה למכור נכס ואז הוא ישלם. שמעתי על אנשים אחרים שדרשו ממנו את שכרם, והוא התעצבן עליהם. הוא ביקש ממני ומאנשים אחרים להתפטר, אבל הבהרנו לו שהוא יצטרך לפטר אותנו ולפצות אותנו", סיפר. "כמעט איבדתי את ביתי ועברתי לגור ברחוב, זו פשוט בושה איך שהוא התנהג לעובדים שלו. חטפתי ממנו מכה ועדיין לא התאוששתי לגמרי מבחינה כלכלית מהדבר הזה. חוויתי השפלה טוטאלית. מה שהוא עושה לי, זה לא דבר מוסרי ולא דבר אתי".

בעל תפקיד בכיר בחברה, שמתכוון להגיש בקרוב נגד מרקור והחברה תביעה משפטית על שכר שלא קיבל, העריך בשיחה עם "גלובס" כי "לפחות 20 איש באירופה ובארה"ב מחכים למשכורות. ברבים מהמקרים העובדים האלה לא הועסקו וכך גם לא פוטרו כמו שצריך - כך שלא יכלו לתבוע דמי אבטלה או זכויות סוציאליות אחרות באמצעות מנגנונים כמו הביטוח הלאומי במדינות שלהם. דיברתי כל העת עם העובדים האלה, שמעתי מהם תסכול, סבל ברמה האישית והמשפחתית, תחושות של ייאוש ושל חוסר אונים. במסגרת פעילותה, החברה חיפשה בארה"ב אנשים שיש להם רקע בתחום הנדל"ן, והיא באה אליהם אחרי המשבר של 2008-2009 שבו הם נחבטו קשות. האנשים האלה לא היו במצב מעודד, ופתאום הם שמעו על מיזם ירוק, ידידותי לסביבה, רכב חשמלי. זה נתן להם תקווה גדולה והם היו עם החברה. עד שזה התפוצץ להם בפרצוף", אמר.

תגובת החברה: טענות שווא שעומדים מאחוריהן גורמים מתחרים

מעורכי הדין של חברת success charging נמסר כי מדובר בטענות שווא שאין להן כל יסוד. לטענת החברה, מאחורי הטענות עומדים גורמים עסקיים בעלי אינטרסים מתחרים.

לדבריהם, החברה אינה סבורה כי מערכת יחסים בין תאגיד לעובדיו צריכה להידון בפני צדדים שלישיים בכלל, ובפרט שלא מעל דפי עיתון. החברה סבורה כי אין זה ראוי להתייחס לגופו של אדם כזה או אחר שהועסק ו/או היה קשור אליה, בין היתר, מאחר שהתייחסות מלאה ומפורטת שכזו מצריכה התייחסות ופירוט של טענות החברה ביחס להתנהלותו, התנהגותו ופעילותו של אותו אדם. כל אדם שיש לו טענה כלשהי כלפי החברה יודע את הדרך החוקית והלגיטימית לברר את הטענות ודרך זו אינה מעל דפי עיתון.

בנוסף, חלק מהטיעונים המועלים בכתבה מתייחסים כביכול להתנהלותה העסקית של החברה, באופן שעולה לכאורה כדי הפרה של חובת סודיות שחבים בה עובדים ו/או נותני שירותים כלפיה.