אחרי שהתלוננתם על הבנקים - תצטרפו לבנק החברתי?

בראשונה זה עשרות שנים, קיים סיכוי גבוה שיקום בנק חדש בישראל, ולא סתם עוד בנק - אלא בנק חברתי. בתחילת השבוע קיבלה קבוצת אופק, היוזמת הקמה של בנק חברתי בישראל, פטור מרשות ני"ע מפרסום תשקיף לצורך גיוס הון לבנק. פטור זה מהווה צעד משמעותי בדרך להקמת הבנק, ובקבוצה מתכננים לעלות בקרוב בקמפיין לגיוס 30 אלף חברים, שישלמו 3,000 שקל תמורת הזכות להיות בעלי מניות ולקוחות של הבנק.

על הנייר הרעיון נשמע מצוין - בנק שבעלי המניות שלו הם הלקוחות. הבנק גובה עמלות נמוכות, וחשוב מכך - מרווחי הריבית שלו נמוכים. כלומר, הציבור יקבל יותר ריבית על הפיקדונות וישלם פחות על האשראי, לעומת המצב כיום בבנקים. מודל זה קיים כיום בעולם, ואפילו בארה"ב הקפיטליסטית כ-90 מיליון תושבים חברים בבנק קואופרטיבי.

אלא שבדרך למהפכה מחכים לאופק, שבראשה עומד דורון שורר, לא מעט משוכות ואתגרים. האם אופק תעמוד בהם, ומה יכול לגרום לה להפוך לשחקן משמעותי בענף.

1. עלויות הקמה

לא בכדי, לא קם בנק חדש בישראל זה עשרות שנים (אפילו בתקופות הטובות, שבהן העמלות היו גבוהות יותר, והרגולציה הדוקה פחות). הקמת בנק כוללת שורה ארוכה של הוצאות כבדות: הקמת מערך סינוף, מערך מחשוב, הוצאות שיווק (בין היתר לקמפיין האגרסיבי לגיוס הלקוחות), וכמובן הוצאות שכר - בבנק אמורים לעבוד כ-50 עובדים.

לפי התוכנית, אופק מתכננת לגייס תוך פחות משנה 100 מיליון שקל מ-30 אלף איש, שיהיו לקוחות הבנק. מתוך סכום זה יוקצו 30 מיליון שקל להוצאות הקמה, והיתר יופקד אצל נאמן ויהווה את ההון העצמי של הבנק. 30 מיליון שקל הוא סכום לא גבוה להוצאות הקמה של בנק, כך שצריך לנהל את ההוצאות בצורה קפדנית מאוד והדוקה. אופק הקימה לא מעט צוותים (כל חברי הצוות עובדים כיום בהתנדבות), המתמחים בתחומים השונים. לדברי מקורבים לאופק, הכול נבדק וחושב, ו-30 מיליון השקלים אמורים להספיק.

ניקח לדוגמה את הוצאות המחשוב - בבנקים מוציאים מאות מיליוני שקלים רק על תחזוקה ושיפור של מערכות המחשוב, ואולם אופק מתכוונת להקים מערכת מחשוב חדשה, שתתבסס על מערכות קיימות, מה שאמור להפחית משמעותית את העלויות. אלא שגם אם על הנייר הכול מחושב ונבדק, צריך לזכור שפעמים רבות, בסופו של דבר חורגים מהתקציב. השאלה היא האם לאופק יש את הגב הכלכלי, שיאפשר לה חריגה שכזו.

2. מי יצטרף

עם ישראל לא אוהב לשלם. יוקר המחיה מביא את הציבור לחפש דרכים שונות לחסוך. סלולר בזול? הציבור יתנפל עליו, גם אם רמת השירות נמוכה. קפה ב-5 שקלים? מצוין, גם אם 2,000 איש מתנפלים על הסניף ביום אחד.

האם בתרבות הצריכה הנוכחית, שמחפשת הפחתת עלויות, יסכימו אנשים לשלם סכום לא מבוטל של 3,000 שקל רק כדי שבעתיד יוכלו לקבל שירותי בנקאות זולים? עם כל הטינה והקיטורים שיש לציבור הישראלי כלפי הבנקים, לא בטוח שאנשים ימהרו לשלוף 3,000 שקל.

השכבות החזקות ממילא מקבלות שירות טוב מהבנק, ולכן אין להן תמריץ להצטרף, ולשכבות החלשות אין 3,000 שקל שהם יכולים להשקיע בכך. גם באופק מודעים לכך, ולכן בשלב הראשון הם מתכוונים לפנות לשכבות מעט מבוססות יותר, בני 45-65, שישקיעו בבנק לא בשביל ליהנות מעמלות נמוכות, אלא בעיקר בשביל הילדים שלהם, שנאבקים תחת העול של "לגמור את החודש".

אין ספק שיש הרבה באזז חיובי סביב הקמת הבנק החברתי, והרבה אנשים מביעים התלהבות מהרעיון. ואולם מכאן ועד לפתוח את הכיס ולשלם 3,000 שקל - הדרך ארוכה. באופק יצטרכו לעבוד קשה מאוד כדי לעמוד ביעד השאפתני של גיוס 30 אלף לקוחות.

3. שחקן משמעותי?

גם בהנחה שבאופק יעמדו ביעדים ובתוכניות, ובנק ישראל יסכים לתת להם להתחיל לפעול עם הון עצמי של 70 מיליון שקל, הרי שאופק עוד רחוקה מלהפוך לשחקן משמעותי בענף.

בואו נשחק קצת עם המספרים: לפי כללי הלימות ההון, על ההון העצמי של הבנק להוות 9% מסך האשראי. לאשראי קמעונאי יש אמנם מעט הקלות בתנאי היחס, ואולם בשורה התחתונה, עם הון עצמי של 70 מיליון שקל, אופק תוכל לתת אשראי של מיליארד שקל בקירוב. לשם השוואה, האשראי למשקי בית (לא כולל משכנתאות) של הבנקים עומד כיום על כ-90 מיליארד שקל. כלומר בתרחיש האופטימי, תגיע אופק לנתח שוק של קצת יותר מ-1% באשראי למשקי בית. אם נוסיף למשוואה גם את המשכנתאות, אז מדובר על נתח שוק אפסי.

וגם אם אופק תהווה הצלחה משגשגת, ותצליח לצמוח ולהכפיל את ההון העצמי שלה - הישג מרשים ולא טריוויאלי - הרי שאז תגיע ל-2% נתח שוק. זו לא ממש מהפכה. כדי שאופק תוכל להפוך לשחקן משמעותי יותר, ולהביא לשינוי אמיתי בתחום הבנקאות, היא תהיה חייבת לקבל עזרה מהמדינה ומהרגולטורים שלה. באשר למענק כספי - זו אפשרות שיכולה לסייע, אבל קשה לראות את המדינה מעניקה כספים לגוף פרטי, גם אם הוא קואופרטיב.

אפשרות נוספת היא לתת לאופק הקלות, ולהפלות אותה לטובה לעומת דרישות מבנקים אחרים. לדוגמה, מתן פטור ממס על פיקדונות (עד סכום מסוים), יכול להביא לגיוס מאסיבי של פיקדונות לבנק, שיהוו מנוע צמיחה למתן אשראי ולהתרחבות.

הקלה נוספת היא לאפשר לאופק לגייס חוב ייחודי, לדוגמה אג"ח מסוג קונסול, שהוא אג"ח ללא מועד פירעון. גיוס שכזה יכול לעבות באופן מהותי את ההון של אופק, ולאפשר לה להעניק אשראי בהיקפים גבוהים והתרחב. הקלות שכאלה יכולות לתת לאופק יתרון משמעותי על פני בנקים אחרים, ולאפשר לה להפוך לשחקן משמעותי.

אלא שבשביל שזה יקרה, צריכים הרגולטורים והמדינה להירתם, ולהפגין נכונות וגמישות. הכדור נמצא אצל שר האוצר יאיר לפיד והמפקח על הבנקים דודו זקן: האם הם רק רוצים לסמן וי על הסעיף "הקמת בנק חברתי", או באמת להפוך אותו למחולל שינוי בענף הבנקאות.