לשלוח שריף לנתיבות

נניח שמועמד בבחירות לרשויות המקומיות מפרסם הבטחה כי מי שיצביע בשבילו, או בעבור מועמד הנתמך על-ידו, יקבל סכום כסף כלשהו. או דירה. או מרפסת. כמובן שבמהרה הוא היה מוצא את עצמו מול כתב אישום בחשד לעבירה על חוקי הבחירות.

ומה זה דירה או מרפסת לעומת הזכות-הבטחה "להיחתם (אצל הקב"ה), הוא וכל ילדיו ונכדיו וכל אשר לו, לחיים טובים ומתוקנים עם המון אושר וכבוד". יש מתנות נשגבות מזו?

ואם יש אנשים שמפקפקים או מתלבטים, הם מקבלים התחייבות: "אני אישית לוקח על עצמי ... שד' יתברך ימלא משאלות לבם לטובה ולברכה". ואם עדיין יש ספקנים, מגדיר הרב עצמו במנשרו כ"מבטיח ומקיים".

המנשר הזה נשלח אל תושבי ומצביעי העיר נתיבות. הרב הטוען לקשר אישי קרוב אצל בורא עולם שמו יורם אברג'יל. את שכרו הוא מקבל גם מהעירייה, בהיותו "מייסד וראש מוסדות 'רב פעלים'" (ויקיפדיה), ישיבה ובה כ-2,000 אברכים, שממנה יצא הפרסום.

המועמד שאת סיכוייו מנסה הרב לקדם הוא יחיאל זוהר, ראש העיר המכהן המשלם חלק משכרו של הרב, וביכולתו להיטיב מאוד אתו ועם ישיבתו. אברג'יל הגיב ל"מעריב" ואמר: "עשיתי זאת (מנשר התמיכה) מאחר שאין לי כל אינטרס אישי בבחירות, וכל מוסדותיי הם לשם שמיים". הבנתם?

התנועה מגישה תלונה

התגובה של אברג'יל לא שכנעה את התנועה לאיכות השלטון, שהגישה תלונה למשטרה בבקשה שתחקור את הרב בחשד לעבירה על חוקי הבחירות.

הסעיף הרלבנטי לעניין זה קובע: "המשדל אדם להצביע או להימנע מלהצביע... בדרך של השבעה, קללה, נידוי, חרם, נדר, התרת נדר, הבטחה להעניק ברכה, או מתן קמיע... דינו - מאסר 5 שנים או קנס ..." (חוק הרשויות המקומיות (בחירות) סעיף 88 (6)).

האם רשויות החוק יאכפו אותו גם על הרב, כפי שהיו עושות במקרה של מועמד שמציע כסף או רכוש? האם מוסדות רבניים מסוגלים להגיע לתובנה שרב כזה מחלל את שם האלוהים? שהוא אינו ראוי לשאת בתואר?

גם מנהלי בתי-ספר

הרב אינו היחיד בנתיבות המתעלם מחוקי הבחירות. גם מנהלי בתי-ספר, עובדי מתנ"ס ועובדי עירייה פרסמו הודעת תמיכה בראש העירייה, המועמד בבחירות הקרובות.

גם אנשים אלה, כמו אברג'יל, מקבלים שכר מהעירייה. גם הם ביצעו עבירה לכאורה על החוק. גם הם זכאים לתשומת-לבם של רשויות אכיפת החוק.

במערב הפרוע היו שולחים למקום שריף שיעשה סדר. רעיון לא רע גם היום.

לא להתרגש מה"ניו-יורק טיימס"

העיתון הניו-יורקי עדיין נחשב, אבל הרבה פחות מבעבר. לא בגלל האינטרנט ושכמותו, אלא משום שבשנים האחרונות היו בו שערוריות של פרסומים לא נכונים, וגם כאלה שהיו מצוצים מן האצבע.

ה"ניו-יורק טיימס" לא אהב את נאום נתניהו באו"ם? אז לא אהב. לא צריך להתרגש.