גיוסי שיא לתעודות הסל על מניות בחו"ל בספטמבר

המשקיעים בתעודות הסל לא מתרגשים כנראה מהראלי באחד העם. ענף תעודות הסל חתם את ספטמבר עם גיוסי שיא בתעודות על מניות בחו"ל - בהיקף של כ-1.4 מיליארד שקל, המהווים כ-82% מסך הגיוסים בחודש החולף. במקביל, נרשמו פדיונות בתעודות על מניות בארץ בהיקף של כ-54 מיליון שקל.

בחודש החולף גייסו ארבעת השחקנים בענף - קסם, תכלית, פסגות סל והראל סל - כ-1.7 מיליארד שקל בסך הכול, כמעט פי 2 מהיקף הגיוסים באוגוסט. מתחילת השנה צמח ענף תעודות הסל בכ-19 מיליארד שקל, כך שכיום מנהלת התעשייה נכסים בהיקף של כ-92 מיליארד שקל.

כשברקע עליות השערים במדדי המניות המקומיים (ת"א 25 רחוק רק 5% משיא כל הזמנים), בדיקת "גלובס" מעלה כי לאחרונה התפתחה מגמה מעניינת: בעוד שהמשקיעים בקרנות הנאמנות נוהרים לקרנות מנייתיות בארץ, המשקיעים בתעודות הסל מעדיפים באופן מובהק מניות בחו"ל. מתחילת השנה גייסו תעודות הסל על מניות בחו"ל כ-6.8 מיליארד שקל, מה שהופך אותן לאפיק הצומח השני בגודלו בתעשייה (אחרי תעודות הפיקדון, שמתחילת 2013 גייסו 9 מיליארד שקל).

למעשה, בעוד שבתעודות הסל האפיק המנייתי בחו"ל מהווה כרבע מנכסי הענף, בקרנות הנאמנות מהווה אפיק זה 2% מנכסי הענף.

מה גורם לכך? למנהלי ההשקעות המקומיים היכרות מעמיקה עם השוק המקומי, הם מוצפים באנליזות ומידע, ולכן מרגישים בטוחים להשקיע במניות בארץ. מנגד, היכרותם עם השווקים בחו"ל פחות טובה (יחסית), מה שמקשה עליהם לאתר מניות ספציפיות מעבר לים. לכן, נראה כי הם מעדיפים להיחשף למניות אלה באמצעות תעודות סל.

על רקע זה, והודות לגידול של כ-60% בהיקף הנכסים המנוהלים בהן, הפכו תעודות הסל על מניות בחו"ל לסקטור הצומח השני בגודלו בתעשייה מתחילת השנה. כיום תעודות אלה מנהלות כ-21.7 מיליארד שקל, מה שהופך אפיק זה לשלישי בגודלו בתעשייה מבחינת היקף נכסים, אחרי תעודות הפיקדון (22.3 מיליארד שקל) ותעודות על מניות בארץ (כ-25 מיליארד שקל).

במילים אחרות, כ-27% מנכסי ענף תעודות הסל מושקעים במדדי מניות מקומיים, כ-24% מהם מושקעים בתעודות פיקדון ומדדי מניות בחו"ל (כל אחד) וכ- 21% במדדי אג"ח בישראל. יתר ההשקעות הן בשיעורים נמוכים במדדי אג"ח בחו"ל, סלי מדדים ותעודות ממונפות.

לפניכם סיכום חודש ספטמבר אצל מנהלי תעודות הסל:

240

מיליון שקל הוא היקף הפדיונות המצרפי שספגו בספטמבר קסם ותכלית בתעודות סל על מניות בארץ, והיו השחקניות היחידות שרשמו פדיונות באפיק זה, ובכלל. את רובם המכריע של הפדיונות ספגה קסם, בהיקף של 220 מיליון שקל.

להערכת גורמים בשוק, שתי השחקניות ספגו פדיונות בתעודות אלה על רקע החלטתן להעלות את דמי הניהול בתעודות הסל על מדדי ת"א 25 ו-100 (וכן בתעודות על מדדי תל-בונד תשואות, צמודות וצמודות יתר). בתחילת ספטמבר, נזכיר, הודיעה קסם כי החל מ-2014 בכוונתה להתחיל לגבות דמי ניהול של 0.1% בתעודות אלה, וכשבועיים לאחר מכן דיווחה תכלית כי גם היא מתעתדת לעשות כן. (תכלית לא העלתה את דמי הניהול בתעודות הסל על מדד ת"א 25)

עם זאת, האפשרות הסבירה היא כי מדובר בפדיונות שמקורם בעסקאות SWAP, שכן לדברי חלק מהמנהלים בענף, בפועל התעודות המדוברות דווקא גייסו.

690

מיליון שקל, הוא היקף הגיוס של פסגות סל בספטמבר, אשר מזכה אותה בתואר המגייסת הגדולה בענף בחודש זה. החברה השלישית בגודלה בענף (נתח שוק של 28%) שלפני כחצי שנה רכשה את תעודות הסל של מיטב, הצליחה לגבור על שתי המגייסות המרכזיות בתעשייה, קסם ותכלית, שגייסו בחודש החולף 367 מיליון שקל ו-315 מיליון שקל בהתאמה.

עיקר הגיוסים של פסגות סל נבעו מתעודות על מניות בחו"ל (377 מיליון שקל), ומתחילת השנה היא כמעט הכפילה את סך החזקותיה בחו"ל, מ-3.3 מיליארד שקל ל-6.1 מיליארד שקל כיום.

עם זאת, המגייסת הגדולה בענף בתעודות סל על מניות בחו"ל בספטמבר הייתה קסם, השחקנית הגדולה בענף (נתח שוק של 31%), שגייסה בהן 470 מיליון שקל. כך או אחרת, עיקר הגיוסים של פסגות סל מתחילת השנה נבעו מתעודות אלה (2.4 מיליארד שקל מתוך גיוס כולל של 4.5 מיליארד שקל).

76%

זהו סך הגידול מתחילת השנה בהיקף הנכסים של הראל סל, השחקנית הקטנה בתעשייה, שחצתה החודש לראשונה את רף ה-10 מיליארד שקל נכסים מנוהלים.

מתחילת השנה גייסה החברה כ-4.1 מיליארד שקל, רובם בתעודות סל על מניות בחו"ל ותעודות פיקדון (1.4 מיליארד שקל בכל אפיק). נתח השוק של הראל סל, שגייסה בספטמבר 322 מיליון שקל, עומד כיום על כ-11.5%, כשהיא מנהלת כ-10.5 מיליארד שקל.

לשם השוואה, מתחילת השנה גייסו שאר השחקניות בענף - קסם, תכלית ופסגות - כ-5.5 מיליארד שקל, 4.9 מיליארד שקל ו-4.4 מיליארד שקל, בהתאמה.

 היקף הגיוסים בענף תעודות הסל