למה כדאי לכם לקנא ביועצי ההשקעות בבנקים?

שלשום תיארנו כאן את המציאות התעסוקתית הבעייתית של מנהלי תיקי ההשקעות בישראל. לא רק שהם נדרשים למידת אחריות גבוהה הנובעת מניהול כספם של אחרים, אלא נאלצים גם לתפקד בתנאי חוסר ודאות תעסוקתית, לצלוח את גלי הפיטורים שמאפיינים את הענף ולעמוד איתן אל מול טבעת הרגולציה המתהדקת של רשות ניירות ערך. התוצאה: 65% מבעלי רישיון הייעוץ בישראל החליטו להתלות או לבטל את רישיונם, וככל הנראה להחליף מקצוע.

בניגוד גמור למצבם התעסוקתי העגום של מנהלי התיקים, שפר גורלם של יועצי ההשקעות בבנקים, הפועלים בחוף מבטחים של יציבות תעסוקתית. 3,386 היועצים המחזיקים ברישיון לייעוץ השקעות מטעם רשות ניירות ערך, מועסקים כמעט כולם אצל הבנקים, שם הם זוכים בנוסף למשכורת סבירה גם למסלול קידום מקצועי הדרגתי, להחזר כספים עבור תשלום לגני ילדים ואוניברסיטאות, והם מיוצגים על-ידי ועד עובדים חזק המארגן עבורם שלל הטבות.

מעל לכל הצ'ופרים האלה נמצאת כמובן ההטבה הגדולה והחשובה מכולן - הקביעות! יועצי ההשקעות בבנקים אינם חלק ממשחק 'הכיסאות המוזיקליים' האכזרי על כל משרה פנויה, כפי שקיים בבתי ההשקעות הגדולים. ואם חלילה הבוס "התהפך עליך" בבוקרו של יום, כפי שנהוג לומר, הרי שיש לך פחות ממה לדאוג כאשר הקביעות מונחת בכיס.

בעוד מעמדם התעסוקתי של יועצי ההשקעות יציב ואיתן, הרי שסביב מעמדם המקצועי יש סימני שאלה, אשר הרימו גבות גם בקרב חוקרים מהאקדמיה. לאחרונה הזדמנתי לאתר האינטרנט ubank.co.il, המשמש כמאגר מידע לעבודות אקדמאיות, שם מצאתי כי תמורת סכום של 238.95 שקל ניתן לרכוש עבודה בשם "דילמות אתיות של יועצי השקעות בבנקים, לאור עקרונות המוסר השונים".

לא צריך לשלם 239 שקל כדי לדמיין במה מדובר: שירותי ייעוץ ההשקעות בסניפי הבנק ניתנים אמנם חינם אין כסף, אולם הבנק נהנה מגבייה של עמלות עבור קנייה ומכירה של ניירות ערך, שהן פועל יוצא של הייעוץ עצמו.

אינטרסים צולבים

ובמה דברים אמורים? נניח לדוגמה כי יועץ ההשקעות המליץ לכם למכור את מניית בנק הפועלים ולקנות במקומה את מניית בנק לאומי. בעוד שהרווח הצפוי מהפעילות הזו אינו ודאי או ידוע מראש, ואף עלול להיווצר חלילה הפסד, קיימת ודאות של 100% כי הבנק תמיד יגבה עמלת קנייה ומכירה.

די ברור גם כי ככל שתבצעו את ההחלפה הזו יותר פעמים, כלומר תגלגלו את תיק ההשקעות בתדירות גבוהה יותר, כך גם יגדלו הכנסות הבנק מעמלות על חשבון תיק ההשקעות שלכם. זוהי תופעה הידועה בשם "סבסוד צולב", כלומר הבנק מסבסד את שירות הייעוץ שהוא מעמיד ללקוחותיו בחינם, כדי לייצר לעצמו עמלות קנייה ומכירה על פעילות בני"ע.

לסבסוד צולב שכזה יש שתי תופעות לוואי: ראשית, כמעט ולא קיימים בישראל יועצי השקעות עצמאיים אשר גובים תשלום ישיר עבור השירות שהם מספקים. זאת, מהסיבה הפשוטה שהציבור הרחב התמכר לשירותי הייעוץ בחינם שהבנקים מעניקים לו.

שנית, וכפי שהכותרת באותה עבודה אקדמית טוענת - אכן קיימות דילמות אתיות בעבודת יועצי ההשקעות. למשל: האם כאשר היועץ ממליץ להחליף את מניית פועלים במניית לאומי, הוא עושה זאת מתוך ראיית האינטרס של הלקוח בלבד, או מתוך ראייה רחבה יותר הכוללת בתוכה גם את האינטרס העסקי של הבנק, למקסם את ההכנסות מעמלות קנייה ומכירה?

האם למשל כאשר יועץ ההשקעות בסניף יוזם שיחת ייעוץ טלפונית (חינמית), הוא עושה זאת מתוך דאגה למצבו הפיננסי של הלקוח בלבד, או שכוונתו היא למעשה "לגלגל" את תיק ההשקעות כדי להגדיל את הכנסות הבנק?

למשל, בדוח ממצאי ביקורת של רשות ני"ע לשנת 2012 נכתב כי "בביקורת שנערכה בעקבות תלונה, נמצא כי בחשבון משותף בוצעו שני הליכים של בירור צרכים בהפרש של יומיים, פעם לבעל ופעם לאישה. בכל אחד מההליכים הומלץ ללקוח על רמת סיכון שונה במדיניות ההשקעות שלו, והומלץ לו על פילוח השקעות שונה".

מובן שבמקרים מסוימים היועץ יזדהה עם אינטרס הלקוח שלו (שהוא לפעמים שכן או מכר רב שנים), יותר מאשר עם מנהלו בבנק.

תן-וקח מול בתי ההשקעות

ניגוד העניינים הגלום בפעילות הייעוץ בבנקים אינו נושא חדש. כבר בשנת 2005 כפתה ועדת בכר על הבנקים למכור את קופות הגמל וקרנות הנאמנות שניהלו לבתי ההשקעות, ובכך נטרלה את הטייתם להמליץ ללקוחותיהם להפקיד כספים דווקא בגופי ההשקעה אשר בבעלותם ובניהולם.

הבנקים ובתי ההשקעות מקיימים כיום מערכת יחסי גומלין עסקית מורכבת של תן-וקח. מצד אחד מקבלים הבנקים עמלת הפצה מתוך דמי הניהול הנגבים על-ידי בתי ההשקעות, עבור הפצת הקרנות והקופות בסניפיהם. מצד שני, הבנקים מעוניינים שבתי ההשקעות יעבירו אליהם נתח גדול יותר מפעילות המסחר בני"ע (ברוקראז') - פעילות עליה מקבלים הבנקים כאמור עמלות קנייה ומכירה.

לחלק מבתי ההשקעות הגדולים יש אמנם פעילות ברוקראז' משלהם, אבל הרגולציה כופה עליהם "להוציא החוצה" נתח של 80% מהיקף המסחר שלהם בניירות ערך - נתח עליו מתחרים הבנקים. מארג האינטרסים הסבוך הזה מכיל בקרבו פוטנציאל לניגוד עניינים בתחום הייעוץ. יועץ ההשקעות בסניף עלול, באופן תיאורטי, לתת עדיפות בהמלצותיו לקרנות הנאמנות של אותו בית השקעות שהפך ללקוח של הבנק בתחום הברוקראז', על פני קרנות לא פחות איכותיות של בית השקעות אחר שאינו לקוח, וזאת לטובת האינטרס העסקי של שניהם.

 יועץ השקעות בבנק