מספיק כבר עם הפרובינציאליות. מספיק עם הפטריוטיות בגרוש ונאומי התוכחה חוצבי הלהבות נגד "נפולת הנמושות" הישראלית שיורדת מהארץ.
די כבר עם גיוס טבח היהודים בשואה וה"באים עלינו להשמידנו", כדי להוקיע את אלה שמחליטים שלא מתאים להם יותר לחיות פה, לא משנה למה, והם מעדיפים את לונדון, או פריז, או כל מקום אטרקטיבי אחר, בעיניהם, על הגלובוס.
ההטפות הצדקניות האלה, נגד מי ש"מוכנים לזרוק לפח את המדינה, כי בברלין יותר נוח", אולי עוד תפסו לפני 20 שנה, אבל היום אפשר להשליך דווקא אותן לאשפת ההיסטוריה. העולם השתנה.
העולם היום גלובאלי, פתוח, אנשים עוברים ממקום למקום בקלות, לומדים באוניברסיטאות בחוץ לארץ, עובדים ברלוקיישן, והתפיסה הארכאית, של או שאתה ישראלי במאה אחוז או שאתה בוגד, כבר לא רלוונטית. מחקרים מראים שאנשים מזהים את עצמם על פי הערים שבהם הם מתגוררים, ואומרים אני ניור יורקר ולא אני אמריקאי, מה שמעיד על תהליך אנושי גורף של אובדן הקשר ההדוק בין האזרח למדינה שלו.
נכון שפעם הפטריוטיות הישראלית היתה במקום הראשון, היום המדרג השתנה. כולם יודעים את זה, אבל עדיין מתביישים לבטא זאת במילים, מתוך אותה תחושת קולקטיביות כוזבת: כל אחד חושב קודם כל עצמו, על המשפחה שלו, על הפרנסה ורק אחר כך על המדינה. זאת אחת הסיבות, למשל, שמספר המתגייסים ליחידות קרביות במגמת ירידה. פחות ופחות אנשים מוכנים להקריב את עצמם עבור משהו שהם לא מאמינים בו יותר.
המשרד למניעת ירידה
לפי התמה שאסור לעזוב את הארץ בכלל, צריך להעניש את אנשי העסקים שיוצאים לרילוקיישן. איך הם מעיזים לדאוג לקריירה שלהם ולשדרוג המשכורת, על חשבון ישיבה בציון. האקסטרים פטריוטים שוכחים, שכשהם חוזרים לארץ, הם מביאים לכאן את הידע שרכשו שם, את הנסיון והפתיחות, שאותם אי אפשר היה להשיג בארץ הקודש. זה באמת משנה אם ממציאי אפליקציות מוכשרים חיים בארץ, כשהם מוכרים את החברה שלהם במליוני דולרים לגוגל? פיסית הם פה, אבל הנכסים שלהם מעבר לים.
אז מספיק עם רגשי הנחיתות. מדינת ישראל מספיק אטרקטיבית ומי שלא רוצה לחיות פה, סבבה, שילך וממש לא מעניין אותי אם זה בגלל שלא הצליח לקנות דירה או כי הבמבה נורא יקרה לה.
אנחנו רוצים לחזק את המדינה? יש משרד עם תקציב, משרד העליה והקליטה, שאפשר לעשות לו בקלות הסבה ל"משרד למניעת ירידה" או כל שם קריאטיבי אחר, כי בינינו, הרבה עולים כבר לא מגיעים לכאן. תפקידו של השר הממונה על המשרד יהיה לדאוג להביא לכאן מוחות מהסיליקון ואלי, לתפור חבילות אטרקטיביות למקצועות נדרשים ולהשקיע מאמץ בשימור הכוחות שנמצאים כאן.
הסיפור של הטכניון ממחיש את השינוי שעבר על החברה הישראלית. המליארדר הסיני לי קה שינג החליט לתרום 130 מליון דולר לטכניון, אחרי שבחן 70 מוסדות אקדמיים ברחבי העולם. עידן עופר שלנו, תרם 40 מליון דולר ללונדון ביזנס סקול.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.