"אם חברי הקיבוץ יהיו מיליונרים - גם אני אהיה מיליונר"

את הנסיעה לקיבוץ מענית, קיבוץ יחסית קטן ואלמוני ליד פרדס חנה-כרכור, אנחנו עושים על כביש 6. הווייז מכוון אותנו, אך משאית ארוכה של מפעל גלעם (Galam), ששייך לקיבוץ ונוסעת בנתיב לידינו, נוטעת בנו ביטחון: אם הווייז שוב לא יתחבר ללוויין, ניסע אחרי המשאית. הווייז לא אכזב, ואחרי נסיעה בת שעה מאזור המרכז, אנחנו והמשאית נכנסים בשערי הקיבוץ.

קיבוץ מענית, שאשתקד חגג 70 שנות קיום, עלה באחרונה לכותרות הכלכליות על רקע ההנפקה המוצלחת של מפתחת תוספי המזון אנזימוטק (Enzymotec), שבוצעה בשבוע שעבר בשוק ההון האמריקאי. מענית הוא בעל המניות הגדול בחברה, ולאחר ההנפקה (שלא כללה הצעת מכר) ירד הקיבוץ להחזקה של 31.3% באנזימוטק - החזקה ששווה 112מיליון דולר (כ-400 מיליון שקל), והופכת אותו לאחד הקיבוצים העשירים בארץ. מענית, אגב, היא התלם הראשון הנחרש בשדה.

אנזימוטק, נזכיר, גייסה 71 מיליון דולר לפי שווי של 301 מיליון דולר, הוסיפה לערכה 30% ביום המסחר הראשון, וכעת, לאחר שהתממשה קמעה, נסחרת לפי שווי של 358 מיליון דולר (תשואה של 19% על המחיר בהנפקה).

סיפור ההצלחה של אנזימוטק הוא מרתק בזכות עצמו, אך הסיפור הלא פחות מרתק הוא זה של מפעל גלעם, דרכו מחזיק קיבוץ מענית במניות אנזימוטק - מפעל שאחרי 73 שנות פעילות הפך למקור הפרנסה העיקרי של הקיבוץ, וכפועל יוצא - למקור העושר של 180 חברי הקיבוץ. קבוצת גלעם היא אחת מהיצרניות המובילות בארץ של עמילן, גלוקוזה ופרוקטוזה (סוכר פירות), וחומרי הגלם שיוצאים ממפעליה משמשים בסיס לחלק ניכר מתוצרי תעשיית המזון המקומית והעולמית. "ההצלחה של גלעם זו גאווה גדולה עבורי", אומר יוסי פלד, מנכ"ל גלעם מזה 36 שנה, בראיון בלעדי ל"גלובס" ימים ספורים לאחר ההנפקה של אנזימוטק. "על גלעם אני יכול לשבת ולדבר שעות".

פלד (66), חבר קיבוץ מענית, הוא קיבוצניק בכל רמ"ח איבריו. אפילו אחרי 36 שנה בכס המנכ"ל, וקבלות מפה ועד הודעה חדשה (כולל פרס על מפעל חיים של התאחדות התעשיינים ואיגוד התעשייה הקיבוצית), הוא לא ממש מרגיש בנוח במשרד הממוזג ומעדיף את השדה.

"נולדתי בקיבוץ רוחמה שליד שדרות, ובשנת 1969 התחתנתי ועברתי למענית", הוא מספר. מעבר זה, בדיעבד, הפך אותו לאחד המנכ"לים הוותיקים בתעשייה הקיבוצית ובארץ בכלל. כשהוא רק בן 30 קיבל לידיו את המושכות של גלעם, וכפי שהוא מעיד: "עליתי במדרגות אחרי המנכ"ל המכהן והרגליים רעדו לי. יותר מאוחר, התבוננתי החוצה מחלון המשרד שיועד לי, ראיתי את המשאיות יוצאות ונכנסות למפעל, ואמרתי לעצמי: 'איך זה יכול להיות?! המנכ"ל לא מבין כלום, והעסק עדיין עובד'".

- אני מניחה שאתה בעצמך לא הבנת אז הרבה בניהול.

"נכון, ואחרי שנכנסתי לתפקיד דיברתי עם העובדים הוותיקים של המפעל ואמרתי להם: 'אני לא מבין כלום. אם תגיעו למסקנה שהמפעל קורס או שיש איזושהי בעיה, תספרו לי כדי שאדע'. לאט-לאט למדתי, ולזכותי ייאמר שאחד הדברים שאני יודע - זה שאני לא יודע. אני לא מתבייש להגיד שאני לא יודע, ולהיעזר במנהלים שעובדים תחתיי או ביועצים חיצוניים".

- גם עכשיו? אחרי 36 שנה?

"כן, כל הזמן. כשמנהלים מערכת במשך 36 שנה, באיזשהו שלב עולה השאלה האם זה שמנהל אותה מהווה משקולת על צווארה או להיפך. אני בוחן את עצמי כל הזמן, הדירקטוריון של גלעם בוחן אותי כל הזמן, וכנראה ששנינו חושבים שאני עדיין רלוונטי למערכת. ועדיין, אם יגידו לי ללכת - לא תהיה לי בעיה לקום וללכת".

- 36 שנה זה הרבה מאוד זמן. לא מיצית?

"לא. גלעם היא מערכת שמתחדשת כל הזמן".

פלד קיבל לידיו מפעל שרוב תוצרתו יועדה אז לשוק המקומי, ודי מהר הבין שהוא חייב לייצא אותה לשוק הבינלאומי. "המהלך הראשון שלי, בערך אחרי שנה בתפקיד, היה לחבור לחברה בלגית גדולה בתחום העמילן. בהתחלה, מדובר היה רק על הסכם שמטרתו שיתוף ידע, אבל יותר מאוחר נוצר קשר ביני לבין בעל הבית בחברה, וזה הוביל את גלעם להקים את מפעל הפרוקטוזה בשנת 1985, לצד מפעל העמילן שפעל משנת 1942. החברה הבלגית החלה לשווק אותנו ברחבי אירופה, ופעילות הפרוקטוזה הפכה לבוננזה די משמעותית עבורנו. זו הייתה קפיצת מדרגה".

28 שנה אחרי הקמת מפעל הפרוקטוזה, קבוצת גלעם מעסיקה כ-230 איש (רק כ-20 מתוכם חברי הקיבוץ), ומגלגלת מחזור הכנסות שנתי של 160-170 מיליון דולר. שיעור הצמיחה השנתי הממוצע שלה הוא 10%-12%.

"שיעורי הרווחיות שלנו לא גבוהים כי אנחנו עדיין חברת קומוטידיס, אבל אנחנו עוברים שינוי אסטרטגי שבמסגרתו נהפוך מחברת קומוטידיס לחברה שמייצרת מוצרים הרבה יותר מתוחכמים בעיקר בתחום ההמתקה. לדעתי, בארץ אנחנו החברה הכי טובה בתחומה", מתגאה פלד.

פלד מוצא לנכון לציין שמהלך משמעותי אחר שביצע מענית הוא ההסדר הקיבוצי שאליו הגיע ב-1996 - הסדר שבמסגרתו כל החוב של הקיבוץ (120 מיליון שקל) הועבר לגלעם, ומכיוון שעבור המפעל מדובר היה בהוצאה מוכרת לצרכי מס ועבור הקיבוץ מדובר היה בהכנסה פטורה ממס, המהלך הוכיח עצמו כיעיל כלכלית, ומאז "הקיבוץ עומד איתן על רגליו, ואפילו יש לנו לול שהוא אחד הגדולים במדינה".

ועדיין, למרות מהלכים מוצלחים אלו, פלד טוען כי בישראל קשה לתכנן לטווח הארוך. "השינויים הרגולטוריים כל כך תכופים שאי אפשר לנהל עסק תוך כדי תכנון לטווח ארוך".

- תן לי דוגמה.

"מיסוי. עד לפני שנתיים חשבנו שמס החברות בארץ ירד, ואז קרה ההיפך".

כשפלד מתחיל לדבר על מס חברות, אנו מנצלים את הרגע כדי לשמוע את דעתו על הטבות המס שניתנות לחברות ענק כמו טבע וצ'ק פוינט, וזאת במסגרת החוק לעידוד השקעות הון - חוק שעומד באחרונה במרכז סערה ציבורית. אנזימוטק, מן הראוי לציין, כפופה אף היא לחוק זה, וכ"מפעל מאושר" פטורה ממס עד 2022. לפי תשקיף החברה, שיעור המס האפקטיבי שלה בשנים 2013-2015 ינוע בין 2%-5%.

"אי אפשר להשוות בין אנזימוטק לטבע או צ'ק פוינט", אומר פלד. "יש הבדל בין חברה מבוססת שנמצאת על המפה כבר הרבה מאוד שנים לבין סטארט אפ שצריך לסייע לו לגדול".

- אז הטבת המס לאנזימוטק היא לגיטימית בעיניך?

"כן, מאוד לגיטימית. אולי אחרי שתגדל, ותקופת ההטבה תסתיים, יהיה לגיטימי שתשלם מס חברות רגיל או נמוך יותר, 15%-20%".

- החוק בעיניך עדיין רלוונטי לעת הנוכחית?

"כן, כי אחרת לא יקומו כאן תעשיות".

- זה איום לא בהכרח מציאותי. לא כל מפעל ישראלי יכול לקום בחו"ל במקום בארץ.

"חלקו מציאותי וחלקו לא. בכל מקרה, זה כן קריטי לתת הטבות מס לחברות שנמצאות בתחילת דרכן. טבע וצ'ק פוינט כבר עברו את השלב הזה. אני לא רואה סיבה שהן לא ישלמו מס גבוה יותר, אולי 15% כמו גלעם. זה סביר לגמרי".

ההצלחה של גלעם באה לידי ביטוי, בין היתר, בכניסה של קרן המנוף "בראשית" להשקעה בחברה. בשלהי 2010 השקיעה הקרן 94 מיליון שקל תמורת 27% מהון החברה, ולפי שווי של 348 מיליון שקל "אחרי הכסף". הקיבוץ נותר עם החזקה של 73%. "מאז שהשקיעה בחברה, 'בראשית' מסייעת לשינוי האסטרטגי שעוברת קבוצת גלעם", אומר פלד ולא מתכחש לאפשרות שבשלב מסוים גלעם תימכר. "בעבר כבר ניהלנו מו"מ למכירת החברה", הוא מודה ומסביר: "זה קשור לאבולוציה של הקיבוץ, אך יש בעיה קטנה: מלבדי, אין בהנהלת גלעם חבר קיבוץ אחר. אם אני פורש, אין מישהו מהקיבוץ שייכנס לנעליי. זו אחת הטענות של הקיבוץ אליי, שלא גידלתי יורש".

- ולמה לא עשית את זה?

"כי לא מצאתי אחד כזה".

כשפלד מדבר על אבולוציה, הוא מתכוון לתהליך ההפרטה שקיבוץ מענית עומד לעבור - כמו הרבה קיבוצים אחרים. "בתהליך כזה, לא תמיד נכון שהקיבוץ יחזיק בנכס כמו גלעם. חברי הקיבוץ הצעירים הם כבר בני 50, והם ויתר החברים רוצים ליהנות מזרעי היום, ולא לחכות שנים עד שיראו מהם פירות".

- אז הסוציאליזם הופך לקפיטליזם.

(מחייך) "כן, ואני מקווה שבמקרה שלנו זה יהיה קפיטליזם נאור, כי עדיין חשוב לנו לשמור על ערכים כמו ערבות הדדית".

קיבוץ מענית מחזיק בגלעם דרך חברת החזקות ששמה "אוכמנית" וזו למעשה נמצאת בבעלות חברי הקיבוץ. "לכל חבר קיבוץ יש חלק בחברת ההחזקות", אומר פלד, ומודה שגלעם ויתר נכסי הקיבוץ מחלקים כדרך קבע דיבידנד לחברת ההחזקות, וזה אומר - דיבידנד לכל חבר קיבוץ. להערכתו, בחמש השנים האחרונות חולק דיבידנד פר משפחה של 200 אלף שקל. "היו שנים שכל משפחה קיבלה מדי שנה 50-60 אלף שקל".

החזקת גלעם באנזימוטק שווה, כאמור, מעל 400 מיליון שקל וזה אומר שבשקלול השווי של גלעם עצמו - כל חבר קיבוץ מענית שווה "על הנייר" לפחות 2-3 מיליון שקל.

- ואם תימכרו את ההחזקה באנזימוטק, מדובר יהיה בדיבידנד עוד יותר שמן.

"אני מניח שכן".

- אפשר להגיד שחברי הקיבוץ הם אמידים ואפילו מיליונרים?

(מחייך) "לפני שלוש שנים רואיינתי בעיתון התנועה הקיבוצית ונשאלתי מתי אני פורש. עניתי: 'כשכל חבר במענית יהיה מיליונר'".

- נו, וזה קרה?

"כן, פחות או יותר".

- זה אומר שגם אתה מיליונר.

"אם כל חברי הקיבוץ יהיו מיליונרים - גם אני אהיה מיליונר, ולאו דווקא במובן הכספי של המילה".

"היעד של גלעם: הכנסות של 300 מיליון דולר תוך 3 שנים"

גלעם השכילה בשנים האחרונות לגדול דרך מיזוגים ורכישות. לדברי פלד, מלבד אנזימוטק, עד כה השקיעה החברה בערך 10 מיליון דולר ברכישות של חברות קטנות, כמו בגרמניה ובספרד, ואילו כעת היא מבקשת לקפוץ מדרגה. "אנחנו מחפשים לבצע רכישה משמעותית בשווי של עשרות מיליוני דולרים כדי להרחיב את סל המוצרים שלנו", אומר פלד. "השוק העיקרי שלנו הוא אירופה, ואנחנו רוצים להרחיב את הפעילות שלנו באסיה, במדינות כמו הודו וסין, בעיקר דרך שת"פים עם חברות מקומיות".

לדבריו, בשנה האחרונה פעילות גלעם פוצלה לשתי חטיבות: מזון (בעיקר חומרי המתקה) ונייר (חומר גלם לייצור קרטונים, דבקים וכדומה). "היקף הפעילות של חטיבת הנייר כבר די דומה לזה של חטיבת המזון, ואני מאמין שיש לה סיכוי להפוך למשמעותית יותר עבור צמיחת גלעם".

- אז אתם ממש לא נחים על זרי הדפנה.

"ממש לא. יש לנו רצון להמשיך לצמוח ולהגיע תוך 3 שנים להכנסות של 300 מיליון דולר בשנה. אני מאמין שנעשה את זה".

- וזאת במקביל לניסיון למכור את החברה.

"כן, זה לא קשור. אפילו אם גלעם תימכר, יכול להיות שכאן בקיבוץ נמשיך לנהל אותה".

- אם היא תימכר למשקיע זר, ויבקשו ממך להמשיך לנהל אותה, תישאר?

"כן, למה לא? אעבוד עד שאצא לפנסיה".

- 66 זה עוד שנה לפנסיה.

(צוחק) "לכי תדעי. אולי יעלו את גיל הפרישה ל-75".

"אנזימוטק זו כבר השקעה פיננסית, ולא אסטרטגית"

בדיעבד, אחד המהלכים המשמעותיים לעתידו של גלעם והקיבוץ שפלד ביצע היה ההשקעה באנזימוטק. זו, נזכיר, לא נולדה בתוך הקיבוץ, אלא בחממה הטכנולוגית "ניות" שבנצרת עילית. גלעם השקיע בסך הכול 25 מיליון דולר באנזימוטק, דהיינו החזר "על הכסף" של לפחות פי 4. חלק מהמניות שקיבל היו המניות של היזם הדרוזי של החברה, ד"ר סובחי באשיר, שעזב את אנזימוטק בשנת 2003, ולפי הידוע, קיבל עבור מניותיו בה קצת מעל 2 מיליון דולר.

"בתחילת שנת 2000, חששתי שהתלות של גלעם בפרוקטוזה תהיה בעוכריו, וחיפשתי אחר מנועי צמיחה אחרים", מספר פלד על הרגע שבו נפגשה דרכו עם זו של אנזימוטק. "אנזימוטק ניסתה אז לבסס עצמה כחברה טכנולוגית ולא כחברה תעשייתית שתייצר מוצרים משל עצמה. אנחנו הובלנו אותה לכיוון התעשייתי".

אנזימוטק מפתחת ומייצרת תוספי מזון ומרכיבים תזונתיים מבוססי ליפידים (מולקולה טבעית המסיסה בשמן, שתפקידה העיקרי הוא לשמש מרכיב מבני). מוצרי החברה מיועדים לענפי התזונה והפארמה. עבור הראשון, מפתחת ומייצרת החברה מרכיבים לתחליף חלב אם ולתוספי מזון. עבור ענף הפארמה, מפתחת ומייצרת החברה תחת המותג Vaya שלושה תוספי מזון קליניים: Vayarin לטיפול בהפרעות קשב אצל ילדים; Vayacog עבור הפרעות זיכרון קוגנטיביות מוקדמות אצל מבוגרים, ו-Vayarol נגד עודף טריגליצרידים.

"אחד הדברים היפים באנזימוטק הוא שלמרות שיש בה בעלי מניות בעלי אינטרסים שונים - מפעל תעשייתי כמו גלעם מול קרנות הון סיכון שמודדות את עצמן רק על בסיס תשואה - כל בעלי המניות שיתפו פעולה לאורך השנים, ודאגו לאינטרסים האחד של השני", אומר פלד, "כשהנפקנו את החברה, החלטנו שאם מישהו ירצה לקנות אותה, נשקול את ההצעה שלו במקביל".

- והיה מישהו כזה?

"לא".

- למה הייתם מוכנים למכור?

"אנזימוטק, למעשה, התרחקה מהפעילות המסורתית של גלעם, והיו לנו שתי אפשרויות: לאלץ אותה לעשות משהו שדומה לגלעם או להפוך אותה להשקעה פיננסית. בחרנו באפשרות השנייה, ולכן כבר כמה שנים שאנזימוטק היא השקעה פיננסית ולא אסטרטגית. ועדיין, אני אישית מעדיף שלא תימכר".

- למה?

"כי אני רוצה שתישאר חברה ישראלית. לא הייתי רוצה שתימכר למשקיע זר, ואחרי כמה שנים תיעלם מהנוף הישראלי".

בנקודה זו אנו מזכירים לפלד שאריאל כץ, מנכ"ל אנזימוטק מזה 14 שנה, אמר עליו כי הוא "תעשיין עם חזון". פלד מחייך במבוכה ונע בחוסר נוחות בכיסאו. "כמה אנשים אמרו לי שבלעדיי אנזימוטק לא הייתה קמה. אני לא בטוח שזה נכון, אך אני מוכן לקבל את המחמאה הזו", הוא אומר ומחזיר מחמאה לעמיתו. "מה שאריאל עושה מעורר השתאות בעיניי. לא רק שהוא מבין באופן יוצא מן הכלל את התחום הטכנולוגי, הוא יודע איך למסחר ולשווק את המוצרים לצרכן הסופי".

עד כמה אתם דומים?

"בכלל לא. מצד אחד, אני די מקנא בו כי יש לו יכולות מדהימות. מצד שני, הוא כמעט בלתי ניתן לניהול. כשהייתי יו"ר אנזימוטק בשנים 2009-2011 ידעתי שאני בעיקר צריך לא להפריע לו".

יוסי פלד

תפקיד: מנכ"ל גלעם

גיל: 66

מצב משפחתי: נשוי, אב לארבעה וסב לחמישה

מגורים: קיבוץ מענית

השכלה אקדמית: תואר ראשון במנהל עסקים מהמרכז האקדמי רופין, ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב

עוד משהו: בשנת 2010 קיבל פרס על מפעל חיים של התאחדות התעשיינים ואיגוד התעשייה הקיבוצית

ועוד משהו: מכהן בתפקיד כבר 36 שנה למעט הפסקה בת 3 שנים שבמהלכה השלים את התואר השני

 בעלי המניות באנזימוטק