זמן פציעות

"לא תשקוט הארץ", יום א' 22:00, ערוץ 8, 22:45, ערוץ 1

אפילו יצירה תיעודית משותפת לערוצים 1 ו-8 לא יכולה לעבור ברשות השידור בלי לעורר סערה. מיד נגיע לסערה עצמה, אבל קודם כל על הפרויקט עצמו, או לפחות על סביבתו העניינית.

היום (6 באוקטובר) הוא יום השנה האמיתי למלחמת יום הכיפורים, הבעיה היא שזה כבר לא מעניין אף אחד. אירועים לאומיים הרי מצוינים כאן לפי התאריך העברי שלהם ולכן כבר לפני חודש מלא המסך בתוכניות שונות לציון יום השנה העגול. האמרה הידועה - timing is everything נכונה לא רק עבור מי שחזה מלחמה ב-18:00 ונדהם לראות מיגים מעל ראשו ב-14:00, אלא גם לגבי הסדרה התיעודית הזאת, אולי אחת החשובות בתיעוד המלחמה ההיא, אבל גם כזו שמגיעה אלינו רגע אחד אחרי שלאף אחד אין כבר כוח לשמוע אפילו מילה נוספת אודותיה.

הפרק הראשון שישודר הערב "וחושך על פני תהום", עוסק ברגעי ההלם והאימה הראשונים של המלחמה, כמו גם בנתיב המדיני שבו צעדה ממשלת ישראל לקראתה, בעיניים עצומות לרווחה. נכון שכבר שמענו את הקולות וראינו את המראות, אבל בניתוח לאחור, מדהים לראות שוב ושוב איך מנהיגים דוחקים מסדר היום נושא בעל חשיבות לאומית מכרעת לטובת שיקולי רייטינג (מילה שלא הייתה בשימוש אז, אך עדיין משקפת נאמנה את רצונו של "המערך" לא להרגיז את הבוחר הישראלי שמאז מלחמת ששת-הימים החל נוטה ימינה). ואפרופו שיקולי רייטינג, יש גם סערה - שהרי לא יכול להיות דבר שיעבור חלק ברשות השידור: המשדר המרתק הזה שובץ במקור ל"פריים-טיים", כלומר לשעה 21:00, אלא שהזזת המשחק המרכזי של ליגת העל בכדורגל (בין מכבי חיפה להפועל באר-שבע) להערב (21:00), גרמה לרשות השידור לדחות את שידור הסדרה ל-22:45, שעה לא אטרקטיבית בעליל, בטח עבור חלק ניכר מצופי הערוץ הראשון.

הדבר עורר את חמתו של איתי לנדסנרג-נבו, יוצר הסדרה. גם כך לנדסברג הוא עצם בגרונה של הנהלת רשות השידור שביקשה להדיחו מניהול מחלקת התעודה ונחסמה בידי בית המשפט. טענותיו (הלא צודקות לכשעצמן לדעתי: כדורגל בשידור חי דוחה הכול, אפילו סדרה חשובה על מלחמה כואבת) נתקבלו בסגנון כמעט אלים מצד הרשות, שברמה העניינית טענה בתגובתה שהקדמת המשחק לשידור רק תועיל לרייטינג של הסדרה, אך ברמה האמוציונלית, גם האשימה "גורמים אינטרסנטים שלא בוחלים בשום אמצעי כולל הקרבת זכר הנופלים על מזבח הפרובוקציות והמלחמות האישיות" (תגובת הרשות כפי שהתפרסמה ב"גלובס", 3.10). וכשאלה היחסים בין הנהלת רשות השידור לבין הדרג המקצועי שלה, מי צריך בכלל לנבור במלחמות ישנות?