יצירה צלולה: ביל קאלאהאן משיק את האלבום הכי טוב שלו

אסופת שירים מופלאה על היטמעות והתבוננות בזמן ובטבע ■ אלבום נפלא למי שאוהב עבודות אקוסטיות עם חליל, גיטרות חשמליות שרובן עדינות וכלי הקשה רכים

שני הוריו עבדו כמפענחים בסוכנות איסוף התכנים ה-n.s.a. האמריקנית, שעלתה לאחרונה לכותרות בזכות אדוארד סנואדן המדליף הגדול בתולדות ארה"ב. אבל האמנות של בנם חשאית רק בגלל שאין צדק בעולם, ולכן הוא נותר פעיל בשוליים. הוא החל להוציא אלבומים תחת שמו מלידה רק לפני שש שנים, אבל גם בכינויו הקודם "סמוג", קאלאהאן כתב שירים מהעמוקים, הזכים, הצלולים והנקיים ביותר שנכתבו בדורו. הוא בן 47, ומקליט די באינטנסיביות כבר יותר מ-20 שנה.

באחרונות שבהן, הוא מתגורר באוסטין טקסס, אבל באלבומו החדש אפשר דווקא לשמוע הרבה השפעות פולקיות משנים מוקדמות שבהן חי באנגליה.

יש בו משהו שנשמע כתמהיל בין המעודנות של ניק דרייק לנון-שלנטיות בהגשה הקולית של קווין איירס, ולהבדיל משני הזצ"לים הללו, קאלאהן מוציא כעת אלבום שהוא אולי הטוב שלו אי פעם. זה מעין תיעוד של אמן בטבע, יוצר המתנהל בקצב משלו כשהעולם הפועם והאלים מתנהל בתזזיתיות בלעדיו.

מי שאוהב עבודות אקוסטיות יחסית עם חליל, גיטרות חשמליות שרובן עדינות ופעמיות וכלי הקשה רכים, זה אלבום נפלא בשבילו. ולטעמי, אלבום הרוק האקוסטי המוצלח ביותר מאז האחרון של ביל פיי מלפני שנה.