חי בלה-לה-לנד

"מלך הרייטינג", יום ג' 21:00, ערוץ 10

עליי לסייג את המלצת הצפייה הזאת בכך שאפשר שמות הרב עובדיה יוסף יטרוף את לוח השידורים ויגרום לערוץ 10 לדחות שידור של סרט תיעודי שעשוי לעורר עניין גם מעבר למניין הרגיל של צופי הערוץ. מאחר שכרגע לוח השידורים בעינו עומד, הנה סרט שכדאי לכם לראות.

במשך 5 שנים ליווה דורון צברי - מתעד שמנעד יצירותיו נפרש מ"בית-שאן סרט מלחמה" ועד ל"מחוברים" - את דודו טופז, האיש ופועלו. אחרי אינספור מחלוקות, גניזות ועריכות מגיעה סוף-סוף היצירה המוגמרת לשידור, והיא מהנה מאוד.

בתודעתו של הצופה, הסרט נע בשני מישורים: מישור אחד הוא טופז עצמו: מתחתן, מתגרש, מציג את הילדים, עוזר לנזקקים, זוכה לאהבת ההמונים, רואה בעצמו מנהיג נערץ - ובהדרגה, כך נדמה, מאבד קשר עם המציאות, תהליך שאת סופו המר, לעצמו ולאחרים, יודעים הצופים אך לא הגיבור. זו תמיד עמדה מעניינת לצפות ממנה בנושא סיפורי.

המישור השני הוא אנחנו: ישראל, המדינה שלצד טופז: הנה טוביה צפיר בנעלי אורי זוהר, מציג אותו לראשונה ב"זה הסוד שלי". הנה נאום הצ'חצ'חים המפורסם, הנה האזכרה לרבין, הנה צ'יצ'ולינה חולצת שד בתוכניתו, הנה "חלי השמנה" מנסה לתפוס בפיה כדורי שוקולד תמורת איזה פרס, על אף ש"הפרס" האמיתי שלה הוא כמה דקות של תהילה מפוקפקת.

זהו סרט מבלבל כיוון שקשה לדעת מתי טופז רציני, מתי מניפולטיבי ומתי תפיסת המציאות שלו מעוותת כל-כך עד שאפילו הוא אינו מבדיל עוד בין השניים. מבלבל, ועדיין מעניין.

ציון: 8