קומה ה-17 במלון רויאל ביץ' החדש בתל-אביב מוצגת תערוכת צילומים תחת הכותרת "מציאות או אשליה". זוהי תערוכת היחיד הראשונה של האמנית לירון זנדמן, במסגרת החממה לאמנות דיגיטלית שנפתחה לאחרונה, עם השקת המלון החדש. אולם אל תעצרו בקומה ה-17. בקומה 18, ממתינה תערוכה של הלית כדורי, בקומה 11 מציגים ניר ארצי ונעה בלרשטיין, בקומה השישית - ניראל יגר ועוד ועוד.
ביוזמה מקורית ומרחיקת לכת החליטו יזמי מלון רויאל ביץ' לשלב במלון אמנות עכשווית צעירה, והקימו את החממה לאמנות דיגיטלית DIGIART. האוצר שרון תובל מספר, שכאשר פנתה אליו לראשונה שירה אורן, מבעלי חברת אורנים, שהקימה את המלון, הוא היה מאוד ספקן באשר לכוונותיה. בתי מלון תמיד משלבים אמנות בעיצוב הפנים ולא מיד היה ברור מה עומק העניין והמחויבות של היוזמה החדשה.
אולם אורן גילתה נחישות ותובל קיבל תקציב מצד אחד וחופש בחירה אמנותי מצד שני, להקמת חממה לאמנות דיגיטלית ולהגדרת תנאי הפעילות שלה. בהמשך, זכה לשיתוף פעולה לא שגרתי מרשת ישרוטל, שהמלון נמנה עם מותגי היוקרה שלה. כעת, לאחר הפתיחה, פועלת החממה הן כגלריה לתצוגת העבודות ולמכירתן, והן כמקום למפגש ולסיורי אמנות.
הקמת החממה: כ-700 אלף ש'
פרט לתערוכה הנרחבת של יצירות אמנות בכל קומה, שבה משתתפים 19 אמנים, נבחרו יצירות ייחודיות לכל חדר, ואלה משולבות וממוסגרות בריהוט הבנוי שעוצב במיוחד לשם כך. בלובי מוקרנות עבודות וידיאו-ארט עם רדת החשיכה, ואילו באולמות הכנסים מוצגות תערוכות מתחלפות על קירות ניידים.
בסך הכול מוצגות כיום ברחבי המלון כ-500 יצירות אמנות שונות, בין החללים הציבוריים ובין 230 חדרי המלון - מספר עצום לאמנים צעירים הזוכים לחשיפה ולתגמול. מחירי העבודות למכירה לקהל נקבעו על-פי המחירים שהונהגו לאמנות צעירה ביריד האמנות "צבע טרי" - בין 3,000 ל-12,000 שקל.
"עלות ההקמה של החממה הגיעה לכ-700 אלף שקל, רק בהפקה המקצועית של האמנות, הדפסה, מסגור ותלייה, עוד לפני עלויות התאורה המיוחדת ותכנון החללים המתאימים בקומות", אומר תובל בראיון ל"גלובס". "החברות היזמיות - אורנים ואלקטרה עמדו מאחורי ההקמה, ואילו חברת ישרוטל לקחה אחריות על המשך ההפעלה והתמיכה בפרויקט".
- מה הקווים המנחים לבחירה ביצירות אמנות למלון?
"יש אופי שונה לבחירה באמנות לחדרי האורחים ולחללים הציבוריים. בחדרים - האופי והתכנים הוגדרו על-פי ערכים 'אסתטיים ניטרליים', אם יש בכלל דבר כזה. החדר במלון הוא כביכול מרחב אישי, ובאופן פרדוקסלי, בכל הקשור לבחירת אמנות - היא צריכה להיות הכי לא אישית, כדי להתאים לטעמו של כל אורח מזדמן.
"ההנחיה היא לבחור משהו שלא יגרום לאיש אי נוחות והאתגר הוא לבחור יצירות בעלות עניין ולהישאר בתחום הניטרלי הזה.
"ועדיין יש אנשים שמעירים לקבלה מדי פעם על היצירה שבחדרם. בעיניי זה נחמד, כי זה אומר שהאמנות עושה את העבודה שלה, ומעוררת תגובה רגשית, גם כשחשבנו שהיא הכי ניטרלית".
- היצירות במסדרונות פחות "צמחוניות"?
"במסדרונות הבחירה היא יותר נושאית. יש אופי שונה במקצת לכל אחת מהקומות ולכן אני רואה כל קומה כתערוכה בפני עצמה. העבודות מופקות וממוסגרות ברמה מוזיאלית וניתנות למכירה עם או בלי מסגור - בהסכם עם בית הדפוס המקצועי לאמנות של 'רע בית מלאכה לצילום'. אני חושב שכיום החממה מהווה את חלל התצוגה הגדול ביותר בארץ לצילום של אמנים צעירים. בכך היא לא רק חלק מהעיצוב של המלון אלא גם יכולה לשמש מעין SHOW ROOM למעצבי פנים, אדריכלים ויועצי אמנות לאספנים ולעסקים - שיכולים לבחור עבודות ולהמליץ ללקוחותיהם".
חלק מהאג'נדה העסקית-תיירותית
למרות הניסיון הרב של רשת ישרוטל בניהול מלונות עם זיקה לתרבות, הפעם האתגר חדש ושונה, אומר ליאור רביב, מנכ"ל ישרוטל, בשיחה עם "גלובס".
- כמה מקום תופס פרויקט כזה מבחינת ההתנהלות של המלון?
רביב: "אנחנו עושים זאת בשיתוף הפעולה עם האוצר שרון תובל, בהתקשרות ארוכת טווח, ולומדים את הצרכים של ניהול החממה תוך כדי תנועה. שרון למעשה מנהל את כל הצד האמנותי של הנושא, ויש הרבה התעסקות - מצד אחד מול האמנים, מצד שני מול מתעניינים בעבודות. אנחנו מקצים אדם במלון שיענה לכל פנייה בנושא האמנות. אבל ההשקעה היא מעבר לכך בתחזוקה, בתאורה, בהתנהלות עם מבקרים שבאים לראות את האמנות, ואנחנו שומרים על איזון עדין בין מצב של פתיחות לציבור לבין שמירה על הפרטיות והנוחות של האורחים במלון".
רשת ישרוטל הכניסה את תחום התרבות לאג'נדה העסקית-תיירותית שלה. הרשת מקיימת בעצמה ותומכת בקיומם של אירועי תרבות ואמנות, בעיקר במלונותיה באילת אך גם באזורים אחרים בארץ. פעילויות תרבות כמו הפקת הענק של אנאפזה בפארק תמנע, קלאסי בים האדום, קלאסיקאמרי, וסדרות של הרצאות, מוזיקה, ספורט או תיאטרון.
"יש דגש על אמנות ישראלית במלונות היוקרה האחרים שלנו, ברויאל ביץ' אילת, מלון בראשית ויערות הכרמל, בנפח שאינו סטנדרטי למה שנהוג לראות במלונות", אומר רביב. "יש שם אמנות שמבחינת הערך הכספי שלה שווה פי אלף אולי מהאמנות בחממה בתל-אביב, עם עבודות של יאיר גרבוז, עופרה צימבליסטה מנשה קדישמן, לאה ניקל ועוד אמנים רבים וחשובים.
"אבל ההתנהלות היא שונה מאשר בגלריה חיה. כאן, יותר מבמלונות האחרים, האמנות היא חלק מהתפיסה החווייתית של המלון, והוא נבנה ועוצב בהתאם".
לצד תוכניות הפיתוח ופעילות התרבות שמתכנן תובל בגלריה של המלון, תחל לפעול בקרוב גם גלריה של האקדמיה לאמנות המדרשה בית ברל, במסגרת הקצאת שטח לשימוש ציבורי.
- מה ה"עול" התקציבי של ההקצאה לתרבות ואמנות בניהול הרשת?
רביב: "קשה לנקוב בסכום מדויק אבל מדובר במיליוני שקלים בשנה. רק בחודשים האחרונים הוצאנו עשרות אלפי שקלים על קירות ניידים לגלריה, ציוד הקרנה, הקמת אתר האינרנט של החממה. ברשת כולה יש עלויות אירוח של האמנים באירועים - למשל הנגנים והמנצחים בקלאסי בים האדום, או הרקדנים באנאפזה. רק השיווק של 'פאזה מורגנה' עומד על חצי מיליון שקל וההקמה של האתר, ההפקה והשיווק - כארבעה מיליון שקל. הפקת הקלאסיקמרי עולה מאות אלפי שקלים".
- זה מקרה קיצון של השקעה באמנות במלון?
"במסגרת מגבלות של מלון, אני חושב שזה מה שנקרא ללכת עד הסוף".
חממת Didi-Art מלון רויאל ביץ' תל-אביב, הירקון 19. ביקורים בתיאום מראש, 03-7405000. סיור אמנות ביום ו' הקרוב 12:00 (בהרשמה בלבד)
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.