אל תקשיבו לתושבי רמת-אביב

העבר מלמד שתושבי רמת-אביב לא יודעים מה טוב בשבילם, ושהם לוקים בקוצר ראייה מעורר חמלה בנוגע לפיתוח שכונתם הנלבבת.

מכירים את קניון רמת-אביב? ובכן, הקניון הזה, שהוקם בשכונה לפני 15 שנה, והוא המקום ההומה ביותר בה, היה בזמן תכנונו מושא להתנגדויות חריפות ביותר של הרמת-אביביניקים. הקמתו לוותה במאבק קשה ביותר מצד השכנים שרצו למנוע את קיומו בכל דרך. היום נראה אתכם מוציאים אותם ממנו, או אותו מהם.

קניון רמת-אביב, שרבים ממבקריו הם תושבי השכונה, הוא מקום המפגש החברתי השכיח של הגרים בסביבתו, אליו יוצאים הורים לשוח כשהם דוחפים את עגלות ילדיהם לסיבובי אחר הצהריים, זאת בנוסף להיותו - כמו כל קניון - אתר קניות ובילוי מבוקש ביותר. זהו הקניון היקר ביותר בישראל במדד דמי שכירות למ"ר - מה שמעיד על הצלחה כלכלית, הנובעת בין היתר מקהל הלקוחות המבוסס והרב הבא בשעריו ובהמוניו.

לא מזהים את הפוטנציאל

אני לא יכולה להוכיח, אבל אני מעיזה לשער שסגירת קניון רמת-אביב תקים בשכונה מחאה לא פחות גדולה מזו שמנסים התושבים לעורר בימים אלה, סביב הקמת מעונות הסטודנטים בפאתי השכונה, בגבעה המתנשאת מעל תחנת הרכבת. פעילי ההתנגדות מתארים אסון לכאורה, שיומט עליה כשיפתחו המעונות והסטודנטים יתמקמו בהם.

כמו במקרה של הקניון, כך גם לגבי מעונות הסטודנטים, תושבי רמת-אביב, לא מזהים את הפוטנציאל האדיר. רמת-אביב היא שכונה עירונית שהולכת לישון בשבע בערב. רחובותיה שוממים, מרחביה הציבוריים ריקים, ואין יוצא ובא מן הבתים משעת המקלחות וה"ההשכבות" של הילדים ועד הבוקר למחרת.

בתי הקפה והפאבים ברמת-אביב ספורים ולא מאוד אטרקטיביים, ותושבי השכונה, שרובם אנשים שהפרוטה מצויה בכיסם, יכולים רק לחלום על מגוון המסעדות, החנויות ומקומות הבילוי שבצד השני של הירקון, שלא לדבר על מה שמציעים האזורים שסמוכים לשדרות - מבן-גוריון ועד רוטשילד ועד שדרות ירושלים, כיכר רבין, הבימה וכיכר השעון.

הבאת סטודנטים למגורים ברמת-אביב היא בדיוק זרם החיים שהשכונה הצפונית והמנומנמת משוועת לו. אוניברסיטת תל-אביב על 25 אלף הסטודנטים שמגיעים אליה יום-יום (בשבוע הבא זה מתחיל), הם ההחמצה הגדולה ביותר בגוש דן.

במקום שהסטודנטים ימלאו את הרחובות שמסביב לקמפוס ויעירו בכך פעילות מסחרית ותרבותית ביום ובלילה; הם נבלעים בין גדרות האוניברסיטה בבוקר, ונעלמים עם ערב בתום הלימודים, בדרכם (מי ברכב, מי באוטובוס ומי באופניים) - אל החיים התוססים שמעבר לנהר הירקון.

חוששים מסכנה שיש לה פתרון

מי שרוצה ללמוד על עומק הפוטנציאל האקדמי המבוזבז בצפון תל-אביב, מוזמן לעשות סיבוב בדרום העיר, על יד "המכללה האקדמית יפו". סביב מבנה המכללה, נפתחו מסעדות ונוספו בתי עסק המשרתים אוכלוסייה צעירה - מכבסות ציבוריות, חנויות מזון ועוד. הסטודנטים, שבאו לגור בדירות בסביבה, שלא סובסדו כמעונות (!), מפיחים חיים ברחובות, ובעצם נוכחותם הערנית גם בשעות הערב והלילה, הפכו את הסביבה לנעימה ובטוחה יותר.

אחת הטענות המרכזיות של המתנגדים למעונות ברמת-אביב, היא שהסטודנטים יגזלו מהם מקומות חניה. אני תושבת הדרום, דירתי נמצאת במרחק 3 דקות הליכה מהמכללה. יש לי רעיון, אם זה לא מאוחר מדי - אשמח לעשות עם הרמת-אביבניקים הסכם לחילופי אוכלוסין. שלחו את הסטודנטים אלינו - וקחו מיפו את כל מי שאין להם מכונית פרטית.

וברצינות - ראשית, נזכיר כי אחד מהתנאים לזכאות למעונות היא שלסטודנט אין מכונית רשומה על שמו. גם אם נניח שמאות סטודנטים ירמו את המערכת ויבואו במכוניות הרשומות על שם מישהו אחר, כדאי לנו שנפסיק לפחד. בואו לא נקריב את הציפוף האורבני החשוב כל-כך, על מזבח מצוקה שיימצא לה פיתרון. נדאג לערך הציפוף החשוב, המהותי, המקדם את סביבתו ואת החיים בו, ונאמין שאחרי הצפיפות יגיעו התשתיות והפתרונות.