כשהגיע נתניהו ב-2009 לקבל את ברכתו של הרב עובדיה יוסף ז"ל ואת הסכמת ש"ס לרפורמה החשובה ביותר שלו - הפיכת מינהל מקרקעי ישראל (ממ"י) לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) - חייך הרב עובדיה ונתן לראש הממשלה את הליטוף הקטן והמפורסם על הלחי.
במרכז הרפורמה העמיד נתניהו יעד פשוט ונכון: להעניק זכות קניין מלאה לכל שוכרי/חוכרי הדירות המהוונות על אדמות ממ"י. זאת, על-ידי תיקון הרישום בטאבו מסטטוס של "שוכרים" לסטטוס של "בעלים", במטרה לשחרר את המינהל ממאות אלפי טיפולי-סרק עם תורים עצבניים במסדרונות ומאכערים שמוציאים לו שם רע.
המגמה של נתניהו, שעליה המליצו כל הוועדות הציבוריות שעסקו במינהל, זכתה למתקפה מצד אלה שציטטו את הפסוק בתורה "והארץ לא תימכר לצמיתות" ודרשו שלא ישונה הסטטוס של "שוכרים", כי אם ה"שוכרים" יקבלו בעלות, הם מיד ימכרו את הדירות ל"שייחים הסעודים".
הרב עובדיה הסביר לנתניהו כי אין שום בעיה הלכתית, שכן התורה אומרת במפורש בחוקי היובל (ויקרא פרק כ"ה) כי בניגוד לקרקע חקלאית וקרקע לצרכי ציבור, שאינן ניתנות למכירה לצמיתות אלא נשארות בבעלות העם, קרקע עירונית ניתנת למכר ולקניין מלא - ואין שום בעיה להעביר את דירות המינהל העירוניות לבעלות מלאה של החוכרים המהוונים את הנכס.
נתניהו יצא בשמחה מבית הרב מצויד בברכתו, והרפורמה החשובה ביותר שלו יצאה לדרך עם הדגל הזה: העברת 800 אלף ה"שוכרים" למעמד של "בעלים" בדירותיהם. זאת, על מנת לנתק אותם מהמינהל ולהפנות את כל האנרגיה של ממ"י למשימה החשובה באמת - שיווקי קרקע מסיביים כדי להתמודד עם מחירי הדירות המאמירים.
בחודשים האחרונים, כך נודע ל"גלובס", עורך מבקר המדינה, יוסף שפירא, בדיקה במשרד האוצר וברמ"י על אופן יישום הרפורמה - והממצאים קשים.
1. ניגוד עניינים מובנה
מאז 2007 העסיקה ממ"י שתי חברות חיצוניות - מרמנט וטלדור - בתהליך רישום זכויות החוכרים בטאבו כ"בעלים", בעיקר עשרות אלפי חוכרים שהיוונו את דירותיהם. הרישום בטאבו מנתק סופית את החוכרים מכל הזדקקות לשירותים של רמ"י.
בתחילת הליכי יישום הרפורמה הסתיים החוזה לרישום בטאבו עם שתי החברות החיצוניות. במקביל, באותו זמן, התחיל תהליך של הוצאה למיקור חוץ פעילויות שונות של טיפול שוטף בחוכרי הדירות, כמו למשל תיאום מול חברות משכנות, רישומי משכנתאות, העברת זכויות ואישורי העברת זכויות.
בדיונים על הוצאת העבודה למיקור חוץ, הן בתקופתו של המנכ"ל הקודם ירון ביבי ז"ל שהתפטר ביולי 2011 והן בתקופת המנכ"ל הנוכחי בנצי ליברמן שהתמנה בספטמבר 2011, עמדת בכירי רמ"י הייתה ברורה: קיים ניגוד עניינים בין מי שתפקידו לקדם במהירות רישום בטאבו לבין מי שעוסק בטיפול השוטף ונהנה מהתארכותו, זאת משום שרישום בטאבו מייתר את הטיפול השוטף. לכן נקבע כי החברות שעוסקות ברישום בטאבו לא יוכלו לטפל בטיפול השוטף בחוכרים.
למרות זאת, בהמלצת סגנית מינהל רמ"י ליאורה טושינסקי, קיבלו החברות העוסקות בטאבו גם את העבודות השוטפות ל"תחזוקת" החוכרים. משרד האוצר אישר את ההתקשרות הבעייתית, והעלות, שלא נבדקה, הגיעה ל-10 מיליון שקל. יישום תהליך מיקור החוץ נדחה לשנת 2014.
צוות מבקר המדינה העיר לרמ"י ולמשרד האוצר כי מדובר בניגוד עניינים מובנה.
2. מינויים בעייתיים
הרפורמה הייתה אמורה לצמצם את כוח-האדם, בכל הדרגים, כולל הבכירים המועסקים בחוזים אישיים. ברפורמה נקבע כי רק 32 בכירים ברמ"י, בנוסף למנכ"ל, יועסקו בחוזים אישיים. למרות זאת, הנהלת רמ"י בראשות ליברמן ערכה שינוי במבנה הארגוני המקורי וחילקה חוזים אישיים כיד המלך. בשלב הראשון הודיע ליברמן על 47 חוזים אישיים לתפקידים הבכירים, ומאוחר יותר צמח מספר החוזים האישיים ברמ"י ל-52.
צוות המבקר אף העיר להנהלת רמ"י על היעדר שקיפות וסטייה מכללי השירות הציבורי בהתנהלות ועדות המכרזים בהם מונו בכירי רמ"י.
ליברמן הוסיף דרגה בכירה של סגן מנהל רמ"י ועמד בראש ועדת המכרזים לבחירת הסגן. לתפקיד מונתה ליאורה טושינסקי, שעבדה עם ליברמן כשהיה יו"ר המועצה האזורית שומרון ומנכ"ל מינהלת סל"ע לטיפול במפוני רצועת עזה. הודעתו של ליברמן על הקשרים ביניהם לא מוזכרת בפרוטוקול ועדת המכרזים.
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז, עו"ד שרית דנה, שהייתה חברת באותה ועדת מכרזים, העירה לליברמן כי היה עליו להימנע מהשתתפות בוועדה שבה טושינסקי הייתה מתמודדת לתפקיד. מאוחר יותר הוסיף ליברמן לתפקידיה של טושינסקי גם אחריות על משאבי אנוש וחטיבת השירות, נושאים שלא היו במכרז המקורי, והוספתם למעשה פוגעת במשתתפים האחרים במכרז.
השיבוץ מחדש של עובדים במסגרת טיוב כוח-האדם, הכרוך בתוספת שכר משמעותית, היה מותנה בעמידה בתנאי סף: הכשרה, ניסיון והשכלה. על-פי ממצאי המבקר, תהליך השיבוצים נעשה ללא מידע רלוונטי ולעיתים בניגוד להמלצות מחלקת משאבי אנוש. כ-40 מינויים בדרגים הבינוניים נעשו בניגוד לכללים. אלה שמונו לא עמדו בתנאי הסף שנדרשו לתפקידים אליהם שובצו, בעיקר בהיעדר הכשרה, ניסיון רלוונטי או ההשכלה הנדרשים. התוצאה היא, שלחלק גדול של התפקידים החדשים ברמה הבינונית, שובצו עובדים חסרי כישורים מתאימים.
במסגרת הרפורמה, היה אמור מספרם של העובדים בממ"י הישנה לרדת ב-210 עובדים מתוך 730, בפרישה מוקדמת בתנאים מועדפים, ניוד או פיטורים. אבל, בגלל שינוי תוואי הרפורמה, בעיקר בהגדלה החריגה במטה רמ"י והמשך ה"טיפול בחוכרים", גויסו עובדים חדשים ומספר המועסקים ברמ"י החדשה הוא 680 עובדים.
השינוי הארגוני של הנהלת רמ"י הצריך משא-ומתן חדש עם ההסתדרות, מה שגרם לעיכוב של למעלה משנה ביישום הרפורמה.
3. קשיים בקבלת מידע
המבקר שפירא מאשים את אגף התקציבים ואת הממונה על השכר במשרד האוצר, בכך שבמהלך הבדיקה הם נמנעו ממסירת מסמכים חיוניים לאנשי הביקורת, בעיקר על התהליכים שבהם שונה מתווה הרפורמה המקורי, כפי שנקבע בהחלטות הממשלה ובתיקון לחוק שעבר בכנסת באוגוסט 2009.
בבדיקת המבקר התברר כי במשרד האוצר וברמ"י נעשו פעולות משמעותיות לשינוי מתווה הרפורמה, אולם לא נרשמו פרוטוקולים של דיונים חשובים. בין השאר התברר כי בנצי ליברמן, שנכנס כאמור לתפקיד כמנהל רמ"י בספטמבר 2011, הקים ועדה לבחינת הרפורמה, אבל אין שום תיעוד לדיוני הוועדה הזו.
עוד העלה צוות הביקורת, כי אין גם תיעוד לדיונים שנערכו בין רמ"י לבין אנשי האוצר ולהחלטות שהתקבלו. למעשה, חלק מהמסמכים חוברו רטרואקטיבית לאור דרישת צוות הבדיקה של מבקר המדינה.
המבקר מציין כי הוא רואה בחומרה את חוסר שיתוף-הפעולה של אגף התקציבים והממונה על השכר עם צוות הביקורת, ואת הקשיים בם נתקל צוות הביקורת בקבלת הסברים ומסמכים ממשרד האוצר.
הערה רגישה בעניין הקשיים בקבלת המידע הושמעה גם לגבי הליך המכרז לתפקיד מנהל אגף מערכות מידע ברמ"י. ועדת המכרזים בראשותו של מנהל רמ"י בנצי ליברמן, בחרה את רביד שמואלי כזוכה במכרז.
בדיקת המבקר מצאה כי בוועדה שעסקה באיוש התפקיד ישבה נציגת נציב שירות המדינה במשרד האוצר, כרמלה אבנר, שהייתה בעבר סמנכ"לית בחברת הטכנולוגיה נס. הזוכה במכרז, שמואלי, עבד בעצמו בחברת נס כמנהל תפעול. בנוסף, שמואלי עבד במשרד המשפטים בכפיפות לאבנר, אולם מידע זה לא הובא לידיעת ועדת המכרזים ולא הוזכר בפרוטוקול המכרז.
4. הממשלה לא ידעה ולא אישרה
מיקוד פעולות רמ"י בשיווק, כך על-פי מתווה הרפורמה המקורי, חייב להוציא מידיה סדרה של פעולות לא רק ב"טיפול בחוכרים", אלא בשני תחומים נוספים.
1. פיתוח: על-פי החלטות הממשלה וההסכמים שנערכו בעקבותיהם בין האוצר לבין ממ"י, רוב פעולות הפיתוח, למעט פרויקטים גדולים כמו למשל פינוי מחנות צה"ל, אמורים היו לעבור לאחריות הרשויות המקומיות, או למשרדי השיכון ומשרדים רלוונטיים אחרים.
2. תכנון: על-פי החלטות הממשלה ובהתאם לאותו עיקרון של התמקדות בשיווק קרקעות, רמ"י הייתה אמורה להוציא מידיה את הליכי התכנון, למעט תוכניות גדולות במיוחד, ולהעביר את האחריות לרשויות המקומיות או למשרד השיכון.
במתווה הרפורמה החדש, רמ"י עדיין עוסקת בשני תחומים אלה, בניגוד להחלטות הממשלה.
השינויים במתווה הרפורמה, במיקור החוץ, בתוספת העובדים ובהמשך הטיפול בפיתוח ובתכנון - כל השינויים האלה היו צריכים להיות מובאים לאישור הממשלה, שכן, לדברי מבקר המדינה, הם נעשו בניגוד להחלטות הממשלה ולתיקון בחוק מינהל מקרקעי ישראל. מבקר המדינה העיר למשרד האוצר ולרמ"י על כך שלא הביאו את השינויים הללו לאישור הנדרש בממשלה.
מסקנת צוות הביקורת היא שהרפורמה במינהל, שעלותה 350 מיליון שקל, נעשתה מבלי שנעשו הצעדים העיקריים אותם הכתיבה הממשלה ומבלי לקבל את אישור הממשלה לשינוי במתווה המקורי של הרפורמה.
בכך, אומרים במבקר המדינה, המצב נותר כמעט כפי שהיה לפני הרפורמה ונפגע העיקרון המרכזי שלה: התמקדות בנושא שיווק קרקעות להוזלת מחירי הדיור.
משרד האוצר בחר שלא להגיב.
מרשות מקרקעי ישראל לא התקבלה תגובה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
