בחודש פברואר השנה הודיעה הוועדה המוניטארית של בנק ישראל על החלטתה שלא לקבל החלטות על שיעור הריבית סמוך לחגים פסח וסוכות, בטענה שעקב הפסח וחגי תשרי, הנתונים על מצב המשק מגיעים בפיגור ומאופיינים באי-סדירות ובפעילות נמוכה בשל החגים.
אולם אחרי פרסום החלטת הריבית לאוגוסט 2013 - הותרת הריבית על1.25% - ביצעו בבנק ישראל תנועת פליק-פלאק לאחור שלא הייתה מביישת מתעמל אולימפי, והחליטו כי על רקע הניסיון שהצטבר מפברואר ואי-הוודאות בשווקים העולמיים, תבחן הוועדה את המדיניות המוניטארית גם בסוף ספטמבר. במסגרת החלטה זו, הפחיתה הוועדה את הריבית במשק. לטענתה, בתנאים הנוכחיים מוטב לשמר את הגמישות הנובעת מקיום דיון מוניטארי לקבלת החלטת ריבית מדי חודש, ולפיכך החליטה לחזור למתכונת של קבלת החלטות ריבית 12 פעמים בשנה.
מדובר בשינוי החלטה פעוט לכאורה של הוועדה המוניטארית, אולם יש בשינוי זה בעייתיות החורגת מההחלטה עצמה לבצע פניית-פרסה מההחלטה שהתקבלה רק השנה. ראשית, יש בעייתיות בנימוקי הוועדה לשינוי. שכן בניגוד לנטען בנימוקיה רמת הוודאות בשווקים העולמים השתפרה מהותית באחרונה, ולראיה הצניחה בסטיות-התקן בשווקים והראלי בשווקים הפיננסיים.
הנימוק האמורפי, שלפיו בחצי השנה האחרונה הצטבר בידי הוועדה ניסיון המחייב חזרה לדפוס החלטות הריבית הקודם הוא זלזול באינטליגנציה שלנו, שכן אם אחרי פעם אחת של יישום ההחלטה הקודמת מסיקים שמדובר בהחלטה שגויה, הדבר מציב סימן-שאלה על תהליך קבלת ההחלטות בבנק המרכזי.
גם גמישות קבלת ההחלטות, בהיעדר מפגש סדיר בחודשי החגים, המובאת אף היא כנימוק לשוב לתדירות החלטות הריבית הקודמות, הובאה בחשבון במועד ההחלטה המקורית בפברואר השנה.
כאשר הוחלט על ביטול צמד החלטות ריבית בחודשי החגים, ומעבר למתכונת של עשר החלטות ריבית בשנה, ברור היה כי אם יתפתח אירוע חריג שידרוש תגובה של הוועדה המוניטארית, היא תתכנס לפגישה שלא מן המניין ותקבל החלטות רלבנטיות. כך ש"גמישות" הוועדה לא נעלמה להבנתנו בשום שלב.
בארה"ב, שבה ערך הגמישות קדוש לפחות כמו בישראל, מתקבלות רק שמונה! החלטות ריבית בשנה, וזה לא מנע מהבנק המרכזי האמריקני לכתוב את הספרות הכלכלית מחדש בכל האמור לגמישות ולתעוזה בהחלטות מוניטאריות. מנגד, באירופה שבה מתקיימת החלטת ריבית מדי חודש, גררו רגליים במשך שנים בטיפול במשבר הכלכלי בגוש האירו.
על פניו, ההבדל המהותי היחיד ממועד ההחלטה בחודש פברואר לזיגזג הנוכחי הוא פרישתו של הנגיד הדומיננטי סטנלי פישר, ולפיכך, בהיעדר נגיד בירושלים בחרה הוועדה להפגין עצמאות מחשבתית. נשאלת השאלה, אלו עוד החלטות הוביל פישר בניגוד לדעת חברי הוועדה בשנים האחרונות. אחרי הכול, מספר החלטות הריבית בשנה אינן מסוג ההחלטות הדרמטיות ביותר שקיבל הבנק המרכזי בימיו.
הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.