יצרני החשמל לתעשייה: לכודים בין שני מונופולים ורגולטור אחד

ליד מפעל מכתשים ברמת חובב מוקמת בימים אלה תחנת כוח חדשה המונעת בגז טבעי. התחנה, שבהקמתה יושקעו כ-800 מיליון שקל, אמורה להתחיל לפעול בסוף השנה הבאה. נוסף על חשמל מוזל למפעלי רמת חובב תספק התחנה החדשה קיטור למפעל מכתשים, השורף כיום אלפי טון של מזוט יקר ומזהם בייצור הדשנים במפעל.

אבל הבונוס הגדול לא יהיה סביבתי אלא בשורה התחתונה: הוזלת עלויות האנרגיה של מכתשים עד 25%. ההפרש ייכנס במלואו לשורת הרווח של מכתשים, מפעל המעסיק יותר מאלף עובדים קבועים ועוד אלפי עובדי קבלן. מכתשים אינו המפעל היחיד שמצפה בכיליון עיניים לתחנת הכוח שלו. בתור ממתינים גם מפעלים כמו אגן באשדוד, סוגת בקריית גת, נילית במגדל העמק ותנובה באלון תבור. כולם מפעלי פריפריה המספקים פרנסה לאלפי משפחות.

ואולם ענף תחנות הכוח המפעליות, המכונות תחנות הקוגנרציה, נמצא באחת התקופות הקשות בתולדותיו. תחנה אחת בלבד חוברה לרשת בשנים האחרונות ושתיים-שלוש תחנות נוספות נמצאות בהקמה. הענף כולו מייצר כ-500 מגוואט, כ-3% מיכולת ייצור החשמל במדינה והפוטנציאל שלו גבוה פי כמה. אלא שבקשות להקמת תחנות חדשות בהיקף שמתקרב לאלף מגוואט תקועות בצנרת. "יש עצירה כמעט מוחלטת של הפעילות", אמר השבוע ל"גלובס" בכיר באחת הקבוצות היזמיות המובילות בתחום. האשם העיקרי במצב, לטענת היזמים, הוא חוסר הוודאות שיצרה רשות החשמל, הרגולטור של משק החשמל.

היצרנים תקועים

באוגוסט האחרון חשף "גלובס" שרשות החשמל מתכוונת לקבוע רכיב חדש לתעריף החשמל שיבטא את עלויות ניהול מערכת החשמל. רכיב התעריף, שיוטל על היצרנים הפרטיים, נועד לפצות את חברת החשמל. למעשה, רשות החשמל הכירה בכך שהתחרות בין חברת החשמל ליצרני החשמל הפרטיים איננה מתנהלת כיום בתנאים שווים. בין היתר, היצרנים הפרטיים אינם מחויבים לשלם על הגיבוי שמבטיחה להם חברת החשמל ואינם נושאים בעלויות של "החשמל החברתי" או התעריף המוזל לנזקקים, שהיקפן מאות מיליוני שקלים בשנה.

בשיחות פרטיות מודים יזמי החשמל הפרטי שיש צדק בקביעת רכיב התעריף החדש, אולם העיתוי והאופן שבו נקבע - או יותר נכון לא נקבע - גורם לטענתם פגיעה קשה בענף. עבודת ההכנה לצורך קביעת תעריף ניהול המערכת מוקפאת בין היתר בשל סירובם של עובדי חברת החשמל למסור לרשות החשמל את נתוני עלות ניהול המערכת של החברה. במקביל צצות ועולות כמעט מדי יום שמועות והערכות לגבי עלויות נוספות שיוכנסו לרכיב החדש. למשל, חיזוק מבנה ההון של חברת החשמל.

כל עוד רכיב התעריף החדש לא נקבע אין ליצרני החשמל הפרטי יכולת לקבוע את מחיר החשמל שימכרו ללקוחותיהם - מחיר שנגזר מתעריף ייצור החשמל. במקביל נמצאים יצרני החשמל הפרטיים בבעיה מול ספקי הגז שלהם. תחנות הכוח הפרטיות עתידות לפעול בגז טבעי ומשום כך חתמו יצרני החשמל הפרטיים הסכמים לרכישת גז ממאגר "תמר".

מחיר הגז בהסכמים הוצמד לתעריף הייצור שקובעת רשות החשמל, אלא שתעריף זה צפוי לרדת בעקבות הכנסת רכיב התעריף החדש של עלויות ניהול המערכת - רכיב שיקלוט חלק מההוצאות המוכרות כיום בתעריף ייצור החשמל. ליצרנים הפרטיים אין ספק שספקי הגז יתנגדו להורדת מחיר הגז בהסכמים וינסו לגלגל את ההוצאה לפתחם של היצרנים. חוסר הוודאות הזה עשוי להימשך עוד זמן רב ובינתיים אין לאף יזם פרטי אפשרות לחתום על הסכם מימון להקמת התחנה.

חוסר הוודאות הקיצוני השורר כיום במשק החשמל פוגע ומשתק את כל היזמים - מבעלי תחנות הכוח הגדולות ועד יצרני החשמל הסולארי משדות בינוניים - אך מבחינת יזמי הקוגנרציה מדובר בסדרת מכות שהנחית עליהם הרגולטור בתקופה האחרונה.

ב-2011 פג תוקף ההסדרה לתחנות הכוח בקוגנרציה. התקנות החדשות שפרסמה רשות החשמל בתחילת השנה ביטאו החמרה ניכרת בדרישות מהיזמים. כך למשל הוחמרה דרישת הסף ליעילות התחנה מ-60% נצילות ל-70% - דבר שאילץ חלק מהיזמים להקטין את התחנות המתוכננות כדי להגביר את יעילותן.

העובדה שהרשות לא הכירה בכך שחלק ניכר מהתחנות מושבתות בשבת והתבססה בתחשיב על 364 ימי הפעלה בשנה העלתה למעשה את רף היעילות המינימלית לקרוב ל-75% נצילות. אבל הפגיעה העיקרית הייתה קיצוץ של כ-30% מהתעריף המובטח ליצרנים עבור עודפי חשמל שימכרו לרשת מ-33 ל-25 אגורות לקוט"ש.

"יושבת ראש רשות החשמל הכריזה שהורדת התעריף חסכה לצרכנים מיליארדים", אומרים יצרני החשמל, "אבל אף אחד לא סופר את המיליארדים שהתעשייה הפסידה בגלל שלא משתלם להקים תחנות כוח". טיוטת התקנות החדשות, אגב, לא נחתמה עד היום בגלל ריב סמכויות בין משרד התשתיות (מינהל החשמל) לרשות החשמל.

יזמי הקוגנרציה משוכנעים שהטענה שהם עומדים להרוויח יותר מדי היא שעומדת מאחורי הקשחת המדיניות הרגולטורית, ובדיוק את הטענה הזאת הם מנסים לקעקע. "התשואה הנורמטיבית של הקוגנרציה עומדת על 11% על ההון", אומר אחד היזמים, "בפועל אנחנו לא מגיעים אפילו לזה כי יש לנו הוצאות שאינן מוכרות על ידי רשות החשמל. התשואה האמיתית שלנו יורדת משתי ספרות".

רשות החשמל: "קבענו תעריף"

גורמים במשק החשמל אמרו ל"גלובס כי" הרווחיות בענף הקוגנרציה משתנה באופן מהותי בהתאם למאפיינים הייחודיים של כל פרויקט". לדבריהם, "הבעיה העיקרית בענף היא חוסר האפשרות לסגור הסכם רכישת גז בגלל מגבלות של צנרת הולכת הגז. אין אף מקרה שבו נמנעה חתימת הסכם מימון בגלל הרגולציה".

רשות החשמל מסרה בתגובה: "המתקנים נמצאים כולם בשלבי תכנון סופי, סגירה פיננסית ו/או הקמה. הטענה שהתעריף לא עודכן אינה נכונה. הרשות פרסמה את רכיב הייצור המעודכן באוגוסט האחרון. הרשות אף חידשה את החלטתה בנוגע לאמות מידה תומכות מימון, הקובעות מכסה של 1,000 מגוואט לקוגנרציה, הזהה בהיקפה למכסה התעריפית שנקבעה בינואר 2013 ועומדת בקנה אחד עם היקף הרישיונות ובקשות הרישיונות הנמצאות בפני הרשות. האילוץ הגדול ביותר כיום ליזמות בתחום הינו המחסור בגז טבעי והעדר יכולת לחתום על חוזי גז. אכן, יש כמה עיכובים הנובעים מעיכוב בחקיקת משנה, הצפוי להסתיים בקרוב. התעריפים ליצרני הקוגנרציה מבטאים איזון בין התועלות שלהם לבין לבין עלויות ההפעלה".

פרדוקס החשמל הגרמני: גז טבעי - אאוט, פחם - אין

ד"ר נורברט שוויטרס, ראש מגזר האנרגיה ב-PWC: האנרגיות המתחדשות ומהפכת פצלי הגז בארה"ב דחקו את הגז הטבעי

הגז הטבעי מחולל מהפכה במשק ייצור החשמל הישראלי. לאחר הפסקה של כשנתיים כתוצאה ממשבר הגז המצרי חזרו היקפי צריכת הגז של חברת החשמל לרמה שלפני המשבר, הודות לחיבור מאגר "תמר" לחוף הישראלי באפריל. כ-50% מהחשמל בישראל מיוצר כיום בגז טבעי, והשיעור הזה צפוי להמשיך לעלות, במיוחד אם תחנת הכוח הפחמית העתידית באשקלון תישאר על שולחן השרטוטים. הגז הטבעי, יגידו בישראל, הוא הדלק האופטימלי לייצור חשמל: זול, זמין ונקי יחסית.

בגרמניה, לעומת זאת, מתרחש תהליך הפוך, כפי שמתאר ד"ר נורברט שווייטרס, ראש מגזר האנרגיה ב-PWC, פירמת רואי החשבון הגדולה בעולם.

"בגרמניה התרחשו בשנים האחרונות שני תהליכים נפרדים שהביאו יחד לתוצאה של דחיקת הגז הטבעי", אומר שווייטרס. "האחד הוא כניסה מאסיבית של אנרגיות מתחדשות והאחר הוא מהפכת הפקת הגז מפצלי גז בארה"ב".

גרמניה נחשבת המעצמה המובילה בעולם בשילוב יצרני חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשת כמו שמש, רוח וביומסה. כ-20% מיכולת ייצור החשמל במדינה היום הם ממקורות מתחדשים, יעד שהושג בזכות תעריפי רכישת חשמל מתמרצים שהוענקו ליצרנים. המדיניות הזאת מטילה עול כבד על צרכן החשמל הגרמני, שמשלם 6 אירו-סנט בחשבון החשמל שלו לסבסוד החשמל הירוק. סכום כזה היה מכפיל את תעריף החשמל בישראל, אבל למזלו של צרכן החשמל הישראלי הסבסוד לאנרגיה מתחדשת כאן הוא באחוזים בודדים, הודות לרשות החשמל ש"כיסחה" את התעריפים המתמרצים.

מעבר לסבסוד הישיר נהנה החשמל הירוק בגרמניה מיתרון גדול נוסף - קדימות במכירת חשמל לרשת. עלות הדלק היא הגורם המכריע בתחרות בין היצרנים, וכיוון שלתחנות הרוח והשמש אין כלל צורך בדלק, יצרני החשמל הירוק כמעט תמיד מנצחים. "זמן הפעילות של תחנות מונעות בגז ירד מאוד", אומר שווייטרס, "התחנות פשוט לא מופעלות והן בבעיה עצומה לא רק בגרמניה, אלא גם במדינות נוספות. זה אירוני כי חושבים שתחנות הגז הטבעי משלימות את יצרני האנרגיה המתחדשת בזכות גמישות ההפעלה שלהן, אבל למעשה, המדיניות שהונהגה מביאה לכך שהן נדחקות החוצה".

לא רק תחנות הכוח המונעות בגז מפסידות מכללי המשחק החדשים, גם התחנות הגרעיניות והפחמיות. התחנות הגרעיניות בגרמניה עומדות להיסגר בשנים הקרובות. בקרב ההישרדות בין הגז לפחם מסתמן ניצחון דווקא לדלק המזהם יותר. "הפקת גז מפצלים מארה"ב הובילה להורדה ניכרת של מחיר הפחם העולמי", אומר שווייטרס.

- ומה לגבי מחירי הגז?

"שוק הגז שונה משוק הפחם בכך שהמחיר אינו עולמי אלא אזורי. מחיר הגז שגרמניה רוכשת ממדינות כמו רוסיה לא השתנה באופן משמעותי והיום מחירו גבוה פי שלושה עד ארבעה ממחיר הפחם, בעיקר של פחם מסוג Lignite שהוא יותר מזהם מהפחם הרגיל. כתוצאה מהגברת השימוש בפחם, פליטות הפחמן בגרמניה זינקו, במקום לרדת".

- נראה שהמדיניות כיום בעייתית.

"יש היום בגרמניה ויכוח פוליטי בין גופים כמו מפלגת הירוקים, שרוצים להמשיך במדיניות הסבסוד, לבין גורמים אחרים שחושבים שצריך לעבור למדיניות המתחשבת יותר בכוחות השוק ותהיה מבוססת על מכירת זמינות לרשת באופן שיתמרץ אמינות באספקת החשמל ולא רק חשמל ירוק".

 תעריף ייצור החשמל