זוכרים איך הנשיא אובמה קיבל פרס נובל לשלום עוד לפני שנקף אצבע בנושאי שלום או בכלל? זוכרים איך הוא כמעט התקיף את סוריה, עד שפוטין הזכיר לו כי למי שקיבל את הפרס הגבוה ביותר לשלום אין זה יאה לנהוג כך?
אני לא חושב שזה מה שהיה בראש לאובמה כאשר התמסר לספקותיו שהבשילו להחלטה שלא לתקוף, אבל אולי גם זה? האם זה מה שהניע את השוודים להעניק את הפרס לאובמה? אולי סברו כי הפרס ישמש כאזיקים על ידיו של אובמה בבואו להחליט בנושאי שלום ומלחמה?
הרוסים הטובים
עכשיו בא ג'ון קרי, ואתמול (ב'), באינדונזיה, הוא ציין שתהליך השמדת הנשק החל "במהירות שיא", שיבח את שיתוף-הפעולה של הרוסים, והוסיף: "למען האמת, צריך לתת קרדיט גם למשטר אסד. זו התחלה טובה, ואנחנו מעריכים את זה".
כבר אסד ראוי לקרדיט? רוב הנשק הכימי עדיין לא מפורק, ורק מעטים מאמינים שהתהליך יושלם. בכל מקרה, אנחנו מדברים כאן על אסד שהשקר הוא שפת האם שלו. זה אותו אסד שהכחיש שיש בארצו ולו פירור אחד של נשק כימי. אבל פתאום, לאחר חיפושים אינטנסיביים, זכה אסד למה שנבצר מהאמריקאים בעירק. הוא מצא נשק להשמדה המונית. בארצו. הנשק שהוא הביא לשם, ושעדיין, ברובו, נמצא שם.
שיטה חדשה לניהול משברים
אבל לקרי (ולאובמה) אצה הדרך להעניק לאסד "קרדיט". למה? האם חששו שיברח מהפרס הזה? ואולי הציקה להם המחשבה שאסד לא יקיים את ההסכם להשמדת הנשק הזה, לא במלואו, ואז מה יעשו? יתקפו? מסתבר שיש שיטה חדשה לניהול משברים עולמיים ועצירת טבח המונים: מאיימים על הטובח ולא עושים; נותנים לו מחמאות; ממליצים לשוודים שיעניקו לו את פרס השלום?
אולי נשמט מעיני וושינגטון, ואולי פשוט קהו עיניהם ונאטם לבם. כי בזמן שקרי דיבר במתק שפתיים כזה, אסד המשיך במלאכה שאובמה אמר עליה שהעולם לא יכול לסבול אותה, כלומר רצח המונים, עם או בלי כימיה. האם קרי (ואובמה?) חשבו על מאות אלפי הנטבחים כאשר עסקו במתן קרדיטים?
עדיף פראיירים
זו אינה מדיניות. זו תוכנית ריאליטי. רק לפני שבועות מעטים פוטין היה השטן, עכשיו הוא מקבל מחמאות על שהוא מסייע בפירוק הנשק שהוא עצמו נתן ושכבר גרם למותם של כה רבים. ומה עם ארה"ב? היא למעשה אומרת: אנחנו מצטערים, מסתבר שלאורך כל הדרך אתם צדקתם ואנחנו טעינו. זו המשמעות של דברי קרי. וזה האיש שרק לפני כמה ימים אמר שהאמריקאים לא פראיירים ("סאקרס"). אני מציע לו להעדיף פראיירים, כי האלטרנטיבה היא שהם סתם טיפשים.
כשדרעי יפסיק להתייפח
אני בהחלט מתכוון לכתוב על מות הרב, אבל לא לפני שאריה דרעי יפסיק למרר בבכי. אם יפסיק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.