התיקים המנוהלים: נדנדת התשואות נמשכה גם בסטפמבר

חודש ספטמבר הפך - זו השנה השנייה ברציפות - לחודש התשואות המנצח בתיקי ההשקעות, בכל מסלולי ההשקעה. בחודש שבו כל אפיקי ההשקעה ייצרו תשואות חיוביות לתיקים, עלו תיקי האג"ח ללא מניות בכ-1.34%, בהמשך לתשואה בשיעור 4.32% מתחילת השנה.

מכלול הדעות האופטימיות על שוקי המניות בשנת 2013 הצדיקו עצמן, נכון לשלושת הרבעונים הראשונים של השנה, והתשואה במסלולי המניות כפולה ועומדת על 8.94%, לאחר תוספת תשואה נאה שהתקבלה בספטמבר בשיעור 3.84%.

לעליות הנאות בשערי האג"ח והמניות תרמו הפעם החלטתו המפתיעה של הנגיד האמריקאי, בן ברננקי, להותיר את היקף ההרחבה הכמותית על כנו; החלטתה המפתיעה יחסית של הנגידה המקומית להוריד את הריבית השקלית; וה"שקט" הגיאופוליטי שלאחר ירידת מפלס החששות מפני תקיפה אמריקאית בסוריה.

בתיקים הסולידיים עלו מחירי האג"ח הממשלתיות בכ-1.2%, והתשואות הפנימיות הממוצעות לאג"ח הממשלתיות הצמודות והשקליות ירדו ל-0.98% ו-2.44% בהתאמה - תשואות נמוכות שיקשו על מנהלי התיקים לייצר רווחי הון בהמשך.

תיקי המניות נהנו בספטמבר מגידול במחזורי המסחר ומחזרה של משקיעים זרים ומנהלים מקומיים לשוק המקומי. דווקא יציאת המשקיעים לחו"ל, שהביאה את מרכיב המניות במט"ח לשיאו במהלך 2013, פגעה בתשואה השוטפת של מסלול התחזקות השקל.

ישראל אופיינה לפני כשנתיים במדדי ה-MSCI ככלכלה מפותחת, אך ה-DNA שלה ומאפייניה נותרו בעיני המשקיעים ככאלה של כלכלה מתפתחת. הדבר התבטא בפער התשואות שנפתח החל משנת 2011 בין השוק המקומי לשוקי הכלכלות המפותחות ובראשן ארה"ב.

תהליך דומה עברו בתקופה זו גם שווקים מתעוררים אחרים. ספטמבר היה החודש הראשון, שבו נראתה תנועה חזרה אל הכלכלות המתפתחות (עלייה ממוצעת של כ-7.5% בספטמבר), כמו גם לישראל (עלייה של 7.35% במדד המעו"ף) - בעוד השווקים המערביים המובילים הסתפקו במחצית מתשואות אלה.

פער תפיסתי בין בעל התיק ומנהלו

נקודה מעניינת הנוגעת למסלולי התיקים המנוהלים, היא נדנדת התשואות שהתפתחה בתיקים השנה, המשמרת תנודתיות רבה. החל מחודש מארס ועד ספטמבר תשואת תיקי המניות משתנה בין חיובית לשלילית וחוזר חלילה בכל חודש. החל מחודש מאי האחרון מצטרפים לנדנדת התשואות גם תיקי האג"ח והמסלולים המעורבים (ראו גרף).

בתקופות כאלה נבחנת הסיבולת, והיחס האמיתי של המשקיעים לסיכון. בחלוקה גסה, לקוחות התיקים המנוהלים נחלקים לשתי קבוצות: אלה שמבינים את הסיכון הגלום בתיקי ההשקעות ואת התנודתיות שבמסלולים הסולידיים לכאורה; וקבוצה שמבינה פחות, אולם סבורה כי תוכל להתמודד עם התממשות הסיכון.

הקושי להבין את סיבולת ההפסד של הלקוחות בעייתית עבור מנהלי התיקים ויועצי ההשקעות. בעוד האחרונים יודעים להעריך מראש את משמעות הסיכון, הרי על הלקוחות, שאינם יודעים לכמת את ההפסדים, לנחש כיצד יגיבו להפסדים בדוחות.

הבנת משמעות הסיכון גורמת לפער תפיסתי בין בעל התיק ומנהלו. לדוגמה, את חודש יוני המסלול הפופולרי ביותר, 80/20, סיים בתשואה שלילית ממוצעת של 1.4%. מנהל השקעות שהשיג בחודש זה תשואה שלילית של 1% במסלול, יהיה כנראה מרוצה על שהצליח להגן על לקוחו ולצמצם הפסדיו, אולם ללקוח עצמו ההפסד הוא מוחשי ומתבטא באובדן כספי.

לקוח, המתקשה לקבל תנודתיות זו, עלול לפעול באופן אמוציונלי, ואף ליפול לטעויות ולחסדי השוק. תיאום נכון של ציפיות בעת פתיחת התיק, במקביל לכימות סיבולת ההפסד הכספי הפוטנציאלי של הלקוח - הם חלק מהפתרונות להתמודדות. לסיום נציין, כי התשואה המצטברת לחודשים התנודתיים נותרת חיובית, אחרי ספטמבר, שהיה כאמור מצוין.

הכותב הוא סמנכ"ל אג'יו ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות, העוסקת בניהול סיכונים פיננסיים וליווי חברות, קיבוצים ומשפחות

 נדנדת התשואות