בירת החודש: טעימה מהבירות המעולות המגיעות מגרמניה רק באוקטובר

הסתכלנו עליהם. עשרות גרמנים מבוגרים, סמוקי לחיים, צוחקים בקול רם בתוך האפלולית. המשכנו הלאה. 35 שנים חלפו, ואני עדיין זוכר את הרגע ההוא, שבו חיפשנו אמי ואני (בן 13 אז) משהו לאכול ברובע שפנדאו בברלין. אבא שלי צילם שם, בברלין של ימי החומה, את הסרט "הקוסם מלובלין" לפי בשביס זינגר בבימויו של מנחם גולן (אל תצחקו, זה היה סרט טוב דווקא) ובכיכובו של אלן ארקין, השחקן שלימים למדתי לדעת שהוא גם זה שגילם את יוסריאן ב"מלכוד 22", הסרט שנעשה לפי הספר ששכב בתחתית הקיטבג שלי לאורך כל הטירונות.

חודש שלם בילינו איתו בברלין באותה 1978 רחוקה. לא הרבה נשאר חקוק בזיכרוני. אבל את השנייה ההיא בפתח הבר אני זוכר היטב. נסעתי שוב לברלין, וכמו רבים וטובים גיליתי שמדובר כיום באחת הערים הכי כיפיות בעולם. אף ששהיתי בה הפעם רק 24 שעות, במהלך השעות הספורות הללו הספקתי בכל זאת לטעום לא מעט בירות. הבירה הכי טובה בעולם. יימח שמם של הגרמנים הללו, איזו בירה נפלאה הם עושים. ובכל זאת, בכל פעם שהזמינו אותי לנסוע לאוקטוברפסט במינכן, סירבתי. משהו ברעיון של לשבת באוהל ענק עם אלפי גרמנים שיכורים, לא הצליח לקסום לי עדיין, לא משנה כמה סקרן הייתי. ולאו דווקא מסיבות טובות.

את החגיגות הגרמניות הללו, אלה שבמולדתן מתחילות בכלל במחצית ספטמבר ומסתיימות בתחילת אוקטובר, החליטו בשנים האחרונות לאמץ גם אצלנו, שהרי מי כמונו אלופים באימוץ חגים זרים אל חיקנו ואל חכנו, גם אם הם במקרה של גרמנים.

הייתי כבר כמה פעמים במקדש הבירות פורטר אנד סאנס ברחוב הארבעה בתל-אביב, ואיכשהו לא הצלחתי להתאהב בבר בעל 50 ברזי הבירה, מספר שלא תמצאו כדוגמתו אולי אפילו בגרמניה עצמה. והנה, באחר צהריים שמשי אחד מצאתי את עצמי יושב עם יואב עלון, אחד מבעלי הבית וגם שותף בחברת יבוא הבירות נורמן פרימיום (ובבר הנורמה ג'ין), ושותה בירה אחרי בירה. ולא סתם, אלא לכבוד אותן חגיגות אוקטוברפסט. פתאום מצאתי את עצמי מתאהב במקום ואיכשהו מסכין גם עם החגיגה. אולי כאן הרגשתי יותר בנוח.

מקורן של החגיגות הוא בחגיגת חתונת נסיך הכתר של בוואריה, מי שהפך אחר כך למלך לודוויג הראשון, עם הנסיכה תרזה מסקסוניה-הילדבורגהייזן, בשנת 1810. רק ב-1850 הפך האירוע לשנתי, ובו לובשים תלבושות מסורתיות וצועדים בתהלוכה. השתתפו בה 8,000 איש - מספר צנוע יחסית לששת מיליון המבקרים השנתיים המשתתפים כיום בכל שנה באירוע, שהוא הפסטיבל הגדול בעולם. רוב-רובם הם עדיין בווארים מקומיים.

אלה מתכנסים באוהלי ענק המכילים עד עשרת אלפים איש, יושבים בצוותא ולוגמים כמויות עצומות של בירות, המבושלות במיוחד לכבוד הפסטיבל, מלוות במנות מסורתיות של נקניקיות, כרוב כבוש ובצקניות שפצלה. שש מבשלות רשמיות מכינות את הבירות המיוחדות של החג, ומתוכן שלחו השנה לא פחות משלוש את הבירות שלהן לישראל - לוונבראו, ספאטן ופאולנר. מבשלה נוספת, ארדינגר, שאינה מבשלה רשמית של החג, שלחה אף היא את גרסת האוקטוברפסט שלה לארץ.

יואב האדיב והמקסים, ואנשי צוותו, כמו גם לא מעט מקומות אחרים בארץ, לא משחקים בידע המוגבל שלנו, המקומיים, עם תאריכי החג המקוריים, ועורכים את האוקטוברפסט, ובכן, באוקטובר. הבירות בפורטר מלוות במנות חזיריות נהדרות של נקניקיות עם בצקניות, פרוסות חזיר מעושנות, אפונה, כרוב כבוש ופטריות יער. אני מבטיח לשוב ולספר לכם עוד על הפורטר גם בהזדמנויות אחרות. בינתיים, תתענגו על הבירות הנהדרות המגיעות לכאן רק לחודש אחד. חג שמח, יהודים.

טיפה

אוקטוברפסט בישראל

מבשלת פאולנר ממינכן מתארחת במתחם התחנה בתל-אביב ליומיים של בירה, אוכל, מוזיקה ובילויים. הישיבה משותפת סביב שולחנות וספסלי עץ, הבירה מבושלת במיוחד עבור הפסטיבל ונלגמת בכוסות ענק מיוחדות. יוגשו גם מנות בוואריות טיפוסיות. 9-10.10, 19:00-23:00. שליש ליטר - 24 שקלים, חצי - 35 וכל ריפיל - 27. הכניסה חופשית

טעימה

בירות אוקטוברפסט

פאולנר. בימים כתיקונם אין לי ממש סבלנות לבירת החיטה החמצמצה והכבדה מבית פאולנר. אבל, וזה אבל גדול, בירה האוקטובר של פאולנר אינה בירת חיטה, אלא לאגר בהיר רגיל, מחוזק מעט, אבל בכלל לא כבד ומכביד, להפך. הטעם המריר פשוט אדיר, וזוהי לטעמי אחת הבירות הכי כיפיות ו"שתיות" שיצא לי לשתות. אפשר להשיג אותו, מלבד בברים, גם בגרסת חבית אישית של ליטר ברשת שופרסל. נפלא. 6% אלכוהול 60 שקלים לחבית ליטר

ארדינגר. במבשלת ארדינגר ממשיכים לייצר בירת חיטה לכבוד האוקטוברפסט. הבירה המיוחדת לכבוד הפסטיבל היא שוב מעט חזקה יותר, ובעיקר בעלת גוף מלא וסמיך יותר. באופן מפתיע, למרות נתוני הפתיחה המבהילים הללו, לפחות מבחינתי, התוצאה היא מענגת עד מאוד, במיוחד ליד האוכל הכבד והשומני המוגש לצדה. 5.7% אלכוהול. 31 שקלים לשליש ליטר מהחבית

לוונבראו. איני יודע כמה מכם זוכרים עדיין את העובדה שלוונבראו הייתה מראשונות הבירות הגרמניות שהגיעו לארץ, ואולי אפילו מראשונות הבירות המיובאות. הלאגר הרגיל שלה הוא הכוכב התורן שלי בבר הביתי שלי (המנזר, שגם הוא ישתתף בחגיגות). גרסת האוקטוברפסט היא, שוב, מעט חזקה יותר, מרירה כדבעי וכיף גדול אמיתי. 6.1% אלכוהול. 28 שקלים לשליש ליטר