השופט רוזן, בבקשה תרגיע

אתמול (ג') העידה שולה זקן במשפט פרשת הולילנד לגבי יחסיה עם עד המדינה המנוח שמואל דכנר. השופט דוד רוזן שאל אותה, בין השאר, על סכום של 100 אלף דולר שזקן הודתה שקיבלה ממנו. רוזן שאל: "זה סביר שכאלה סכומים הוא שילם בעבור הליטוף והחיבוק שלך? את מצפה שאאמין לזה?".

זאת, לטעמי, שאלה סקסיסטית מהמעלה הראשונה. לא יכול להיות שגבר יהיה מוכן לשלם הרבה בשביל ליטוף וחיבוק? האם זה הכרחי שתשלום לאישה, כל תשלום, יהיה תמורת שירותי מין או מטרה פסולה אחרת? האם הרעב לאהבה, לחיבה, אינו עולה לפעמים על הרעב למין? השאלה מעידה לא רק על חוסר רגישות, אלא גם על חוסר הבנה.

היחסיות של "הסך-הכול"

אני חושב שהרבה מאד מהדברים שאמרה זקן בעדותה הם בעיתיים, מאד אפילו. ולו רק בגלל הגרסאות השונות והסותרות שסיפקה. וגם בגלל ההיגיון שאינו קיים ברבות מתשובותיה. העדות שלה אינה מסודרת, היא קופצת מגרסה לגרסה, תופעה אופיינית לאדם המנסה להסתיר דברים.

השופט רוזן צדק כשאמר לה "את בסך-הכול צריכה לומר את האמת". מכס השיפוט ה"סך-הכול" הזה נראה פשוט. במציאות מחוץ לאולם בית המשפט זה נראה אחרת - כפי ששופטים לא מעטים מגלים כאשר הם עצמם מסתבכים.

תן לעורכי הדין להוכיח

שופט צריך לשפוט. את מלאכת החקירה של עדים הוא צריך, בגדול, להשאיר לעורכי הדין. בשביל זה הם שם. יכול השופט רוזן לא להאמין לזקן. אבל זה צריך להיות על בסיס עדותה, כפי שבאה לידי ביטוי בחומר ובחקירות הפרקליטים.

שופטים, אם הם כבר מתערבים, זה כדי לברר נקודות עובדתיות שלא הובהרו דיין. השאלה של רוזן בעניין החיבוק אינה כזאת. כי זקן לא אמרה בשום מקום שדכנר שילם לה בשביל חיבוק. היא אמרה שהוא קנה לה מתנות מכיוון שחברתה הייתה נעימה וחשובה לו. שוב - אתה חושב שהיא משקרת, אדוני השופט, תניח לתובע להראות זאת. אבל אתה לא יכול לקבוע שזה לא אפשרי.

מדבר אל יציע העיתונות?

הערות מהסוג הזה יוצרות לפעמים את הרושם שהשופט מחפש לעצמו כותרות. שהוא מדבר אל העיתונאים. שהוא יודע מה ימצא חן בעיניהם. התנהגות כזאת היא מאד לא שיפוטית. לפעמים, כמו במקרה של זקן, היא יכולה להיות גם אכזרית.

מה גם ששולה זקן, היום, היא טרף קל, להכות בה זה כמו לבעוט בגווייה. זה לא יפה. וזה גם עלול לשמש אותה אם וכאשר תערער. מכל הטעמים האלה, דוד רוזן, כדאי שתרגיע.

דרעי ממשיך להתייפח. ולתחמן.

עיניו של אריה דרעי ממשיכות לדמוע. אבל לא מספיק כדי לעצור בעדו מלתחמן את מועצת החכמים, ואת מי שרק צריך, כדי להדק את אחיזתו במפלגה היתומה.