ניתוח: התייבשות הבורסה בת"א - לא בהכרח אסון

1. שאלה: איזה קואופרטיב במדינת ישראל הוא מונופול דה פקטו, אשר גם מספק שירות ציבורי וגם משלם למנכ"ל וליו"ר שלו שכר נדיב בעלות של 1.5-2 מיליון שקל לשנה? מיהו אותו קואופרטיב שרבים חושבים אותו בטעות למלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח), רק שבמציאות הוא מרוויח עשרות מיליוני שקלים בשנה?

רמז מספר 1: בשנה רעה יחסית לפעילותו (2012) הרוויח אותו גוף 26 מיליון שקל, ובשנה טובה הרבה יותר (2009) הוא הרוויח כ-65 מיליון שקל, נטו.

רמז מספר 2: אותו גוף מתעתד לעבור בקרוב לבניין משרדים חדש בת"א, שבהקמתו השקיע 250 מיליון שקל.

רמז מספר 3: מדובר בגוף אשר אינו מחלק דיבידנדים, למרות שבדוח הכספי שלו נצברו עודפים בהיקף מצטבר של חצי מיליארד שקל.

כנראה שלא נפתיע את רובכם אם נגלה כי מדובר בבורסה לניירות ערך בת"א. מה שאולי יפתיע יותר הוא שהדרמה לכאורה שהתרחשה בבורסה בשנים האחרונות - הירידה החדה במחזורי המסחר והיעדר הנפקות אקוויטי - נראית קצת פחות דרמטית כאשר קוראים את הדוחות הכספיים של הבורסה עצמה.

אחרי הכול, מדובר בגוף הגובה מהמשקיעים רנטה מונופוליסטית באמצעות שלל עמלות (מסחר, סליקה, מסלקה, דמי רישום והפצת נתונים) בתמורה לאספקה ותחזוקה של פלטפורמת מסחר בניירות ערך, שהיא כעיקרון שירות ציבורי שאמור להינתן במחירי עלות מפוקחים.

2. עם זאת, מלמדים הדוחות, כי יכולת הפקת הרווחים של הבורסה אכן נחלשה בשנים האחרונות, בשל הקיטון בפעילות בשוק המקומי שהפחיתה את היקף הכנסותיה. זאת כתוצאה מתהליכים שאין לה יכולת השפעה רבה עליהם: גופים מוסדיים החלו להסיט נתח הולך וגדל מתיקי ההשקעות שלהם לחו"ל, משקיעים זרים העדיפו להקטין חשיפה למזרח התיכון בכלל ולישראל בפרט, וחברות היי-טק כחול-לבן מעדיפות להנפיק בניו יורק, שם הן מקבלות שווי וחשיפה גבוהים בהרבה.

מבחינה זו, התופעה המתוארת כ"התייבשות הבורסה" אינה נוראה כלל ועיקר למשק. בתקופה בה העולם הוא "כפר גלובלי קטן", היכולות לסחור בניירות ערך ולגייס הון מהציבור כלל לא נחלשו, הן פשוט נדדו בחלקן אל בורסות אחרות שמעבר לים.

סיבת הנדידה היא בדרך כלל אופטימיזציה של שיקולים עסקיים, ולמשל: השקעת כספי החיסכון הפנסיוני בשווקים אטרקטיביים יותר ומסוכנים פחות בחו"ל, או יכולת טובה יותר להנפיק מניות בחו"ל. לכן התופעה של "התייבשות הבורסה" היא במידה רבה עדות לקיומן של אלטרנטיבות אחרות לבורסה המקומית, ולא תופעה שלילית מבחינת המשק הישראלי.

3. לרשות ני"ע, שהיא הגוף המפקח על הבורסה בת"א, יש תוכניות גדולות עבורה: להפוך אותה ממלכ"ר לחברה ציבורית בע"מ, לשנות את מועדי המסחר, להגדיל את מספר חברי הבורסה, וכמובן להחליף את ההנהלה הקודמת (שהתפטרה לאחרונה), שנתפסה כמנומנמת ולא יזמית, בהנהלה חדשה, נמרצת וצעירה.

אבל ספק אם למי מחמשת המועמדים הסופיים לתפקיד מנכ"ל הבורסה, ששמותיהם נחשפו השבוע ב"גלובס", יש את היכולת או הכלים לשנות במשהו את המגמות הגלובליות המחלישות את מונופול המסחר המקומי. והאמת היא שאין גם צורך - כל מה שמדינת ישראל צריכה זו בורסה הגובה עמלות סבירות המאפשרות לה לספק פלטפורמת מסחר. זאת, מבלי לצבור רווחים חריגים המשמשים אותה, בין היתר, לתשלום משכורות מנופחות למנהליה.