קשיי הסיוע לישראל יעלו בשיחת לפיד עם עמיתו האמריקאי מחר

שר האוצר, יאיר לפיד, היה עד לכאוס בוושינגטון ולאינטנסיביות של המאבק שמתחולל בין הבית הלבן לקונגרס על השבתת הממשל ועל הרמתה של תקרת החוב. פגישתו עם שר האוצר האמריקאי, ג'ק לו, שתוכננה להתקיים הערב (ד'), נדחתה ברגע האחרון ממש למחר בגלל עומסים כבדים ובלתי צפויים על לוח הזמנים של לו.

פגישות בדרג של שרים נקבעות בדרך כלל זמן רב מראש, עוד לפני בוא האורח לוושינגטון, אבל הדיפלומטים הישראליים שארגנו את מגעי לפיד בממשל ובקונגרס לא קיבלו שום הבטחה שהפגישה המבוקשת עם שר האוצר האמריקאי בכלל תתקיים בגלל לוח הזמנים הצפוף שלו. בהתראה קצרה קיבלה פמליית לפיד הודעה להיערך לפגישה הערב, אך, כאמור, הפגישה הוזזה.

אחד מהנושאים המרכזיים שצפויים לעלות בשיחה, אם אכן היא תתקיים כמתוכנן, הוא הקשיים בסיוע האמריקאי לישראל. הסיקווסטר, הקיצוץ הרוחבי שכפה הקונגרס על כל זרועות הממשל, לרבות הפנטגון והסטייט דיפרטמנט, וגם השבתת הממשל, פוגעים בהיקף הסיוע ובעיתוי זמינותו. מדובר לא רק בסיוע הצבאי השנתי אלא גם בהשתתפות האמריקאית בפרוייקטים של מערכות הגנה מפני טילים. כמעט 200 מיליון דולר נגרעו מהסיוע לישראל בשנת הכספים 2013 ובין הקרבנות העיקריים הם תכניות ה"חץ" ו"כיפת ברזל".

לפי ההחלטה המתמשכת (CR) לתקצוב הממשל ב-2013, היתה ישראל צריכה לקבל 3.1 מיליארד דולר כסיוע צבאי שנתי. קרדום הסיקווסטר קיצץ מסכום זה כ-155 מיליון דולר. במקביל, היתה ישראל אמורה לקבל 479.7 מיליון דולר לתכניות הגנה מפני טילים (לרבות 211 מיליון דולר ל"כיפת ברזל"; 149.6 מיליון דולר ל"קלע דוד", תכנית שידועה גם כ"שרביט קסמים"; 74.6 מיליון דולר ל"חץ 3"; ו-44.3 מיליון דולר ל"חץ 2"). מהסכום המצרפי לתכניות ההגנה מפני טילים קוצצו 37.4 מיליון דולר.

השבתת הממשל פוגעת בהעברת הסיוע הצבאי השנתי לשנת הכספים 2014, שהחלה ב-1 באוקטובר השנה. גם בשנת הכספים הזו צריכה ישראל לקבל 3.1 מיליארד דולר וגם הסיוע לתכניות ההגנה מפני טילים יהיה ברמה דומה לזו של 2013. אבל, לפי חוק הסיקווסטר, שיעורי הקיצוץ השנה יהיו גבוהים יותר ומהסיוע לישראל ייגרעו כנראה יותר מ-200 מיליון דולר.

יתר על כן, על פי חקיקה מיוחדת ישראל היא המדינה היחידה מבין כל מקבלות הסיוע הצבאי האמריקאי שחבילת הסיוע שלה מועברת אליה בבת-אחת, מיד בתחילת שנת הכספים, 1 באוקטובר. אולם השבתת הממשל הקפיאה זאת, וישראל מפסידה את תשלומי הריבית על הכסף.

נוסף לכך, ישראל מבקשת מממשל אובמה להגדיל את הסיוע הצבאי השנתי כדי לשמור על הייתרון האיכותי של צה"ל, שנשחק, על פי טענות ישראל, בעקבות מכירת נשק אמריקאי מתקדם למדינות ערביות. כפי שפורסם ביולי ב"דיפנס ניוז", החלו נציגים משתי המדינות לנהל מו"מ ראשוני על חבילת סיוע חדשה לעשר שנים, שתיכנס לתקוף עם פקוע החבילה הנוכחית, ב-2017. מו"מ זה מוקפא עתה.

בהתיעצויות פנימיות של מקבלי החלטות בישראל נדונו מספר אפשרויות לתיקון הבעיות, ובכללן שינויים פוטנציאליים בחקיקה בקונגרס. אולם ישראל מודעת היטב לרגישות הנושא. בתקופה של התכתשות בין רפובליקאים ימניים בבית-הנבחרים, שאינם מהססים להשבית את הממשל עד שייתמלאו דרישותיהם, לבין הבית הלבן, מדינה זרה אינה יכולה לבקש כספים שמגיעים לה על פי דין בשעה שמוקפאות הקצבות לתכניות לחינוך לילדי הגן, למכון הבריאות הלאומי, ואפילו למשפחות שכולות של אנשי צבא לקניית ארונות מתים.

נראה שבפגישה מחר לא תועלה בקשת ישראל להעלות את הסיוע הצבאי בעתיד, אך ידונו הקיצוצים בסיוע הנוכחי.