מבחן דרכים: טויוטה קאמרי הייבריד - מכונית פורצת דרך

טויוטה קאמרי הייבריד החדשה היא אחת המכונית החשובות והמעניינות ביותר שנחתו בישראל בשנתיים האחרונות. לא בגלל הטכנולוגיה ההיברידית, שכמותה ראינו במכוניות של טויוטה שכבר נמכרות כאן, וגם לא בגלל העיצוב החיצוני או בזכות אבזור ייחודי.

הקאמרי הייבריד היא מכונית כל כך חשובה, אולי אפילו תקדימית, כי היא מגיעה לארץ לאחר סאגת-רגולציה של כמעט שלוש שנים, והיא סוללת בכך את הדרך לדור חדש של מכוניות אסיאתיות מתוצרת ארצות הברית, שיגיעו אלינו בשנים הקרובות.

הפתח לייבוא סדיר של המכונית נפתח לפני כשלוש שנים, לאחר שמשרד התחבורה החליט לעודד את הייבוא האישי והמקביל מארצות הברית. המטרה הייתה ליצור אפיק יבוא מוזל, שיתחרה ביבואנים הסדירים. לשם כך שינה המשרד את התקנות שאסרו על יבוא רכב יפני בתקינה אמריקאית, הגמיש (יחסית) את הדרישה לצייד רכב אמריקאי בפנסים אירופיים ועוד. הכול בשם "התחרות ביבואנים".

שנתיים וחצי של מגעים נדרשו כדי לשכנע את טויוטה לייצא לקצה השני של העולם את אחת המכוניות המבוקשות ביותר שלה בשוק האמריקאי, שמיוצרת באחד המפעלים העמוסים ביותר בארה"ב.

את הפנסים שלה היה צריך לשלוח למעבדות בדיקה בגרמניה כדי להשביע את רצונו של משרד התחבורה, ולאחר מכן נדרשה החברה לשנות עוד כמה וכמה פריטים במפרט על-פי גחמות התקן הישראלי. ואם לא די בכך, הרי ששבועות בודדים בלבד לאחר מכן, כשהמכונית זכתה לציון הירוק המיוחל "2", שמעניק לה זכות למס קנייה מופחת (על רכב היברידי), שינה רגולטור אחר (הפעם משרד האוצר) את תקנות הפליטה, ומס הקנייה שלה קפץ בן-לילה מ-30% ל-83%, מה שמשפיע כמובן על מחירה. אף על פי כן, היא כאן.

נדיבות אמריקאית עם איכות יפנית

יחסית למכונית עם רזומה כל כך מרתק, הקאמרי הייבריד מותירה רושם צנוע למדי על הכביש. עיצובה החיצוני הוא בדיוק מה שניתן לצפות ממשפחתית יפנית-אמריקאית גדולה, שמיועדת לשוק הצפון אמריקאי ונמכרת בקצב של קצת יותר מ-400 אלף יחידות בשנה. יש לה קווים עדכניים וידידותיים לעין, חרטום בנאלי ופרופורציות סדאן שמרניות - בדיוק מה שצריך כדי לקלוע לטעמם של מיליוני אזרחים אמריקאים מהוגנים ושומרי חוק.

זו לא מכונית שתסובב ראשים על הכביש, אבל היא עדיין מספקת את הסטטוס הייצוגי הנדרש מ"מכונית מנהלים" ישראלית, בזכות ממדים חיצוניים נדיבים, חישוקי 17 נאים ומשטחי כרום נרחבים בחרטום.

תא הנוסעים משלב את הטוב משני העולמות: נדיבות אמריקאית טיפוסית עם איכות ייצור וחומרים יפנית מסורתית. מרחב הרגליים מאחור אמנם אינו הגדול ביותר בקבוצה והתחושה הכללית אינה של "מערה" ענקית כמו בביואיק לה-קרוס, למשל. אבל ממדי המושבים מלפנים ומאחור מותאמים בבירור לאזרחיה של מדינה שהוסיפה לאחרונה את "השמנת היתר" לרשימת המגיפות הנפוצות. גם נפח תא המטען תוכנן עבור סוף שבוע של Shop until you drop באאוטלט המקומי.

עמדת הפיקוד שמרנית למדי בעיצובה, אבל מצטיינת בהנדסת אנוש וכוללת את כל הצעצועים העדכניים - החל במסך צבעוני בגודל טאבלט ממוצע עם מפרטי הפעלה שעברו "גיור" לטובת מאותגרי האנגלית, וכלה במחשב דרך, מערכת ניווט, בקרת שיוט מתוחכמת, מערכת קול רצינית ועוד. יש גם מושבים חשמליים, גג שמש וכל שאר הפינוקים האמריקאיים המסורתיים - וכל אלה עטופים היטב בריפוד עור איכותי ובמשטחי פלסטיק רכים למגע, שזועקים "יפן".

הקאמרי הייבריד מצוידת בגרסה הגדולה של מערכת ההנעה ההיברידית של טויוטה. היא משלבת בין מנוע ארבעה צילינדרים בנפח 2.5 ליטרים לבין מנוע חשמלי חזק וסוללה גדולה, אם כי עדיין לא סוללת ליתיום. כל העסק עובר דרך תיבה אוטומטית רציפה ומעביר את התחושה המוכרת של טויוטה פריוס ואחיותיה, אבל עם הרבה יותר כוח ומומנט. בשיוט עירוני ותחת רגל רגועה זו מערכת חלקה ומתורבתת, שמניעה את הרכב ממצב עמידה בשקט מוחלט וגולשת בשלווה במהירויות שיוט בכבישים בין-עירוניים.

אבל בלחץ מוגבר על הדוושה המכונית נהדפת קדימה בקצב מפתיע מאוד. זו עדיין פעולה ליניארית ולא בעיטה אגרסיבית, אבל הכוח מורגש מאוד ובעת האצות בעליות - נקודת תורפה מסורתית של היברידיות קטנות - היא יכולה לעקוף לא מעט מכוניות בנזין רגילות.

מי שמצפה לספינת שיוט אמריקאית מתנודדת, יופתע לגלות שעל הכביש הקאמרי הייבריד סופגת זעזועי כביש ברכות, יש לה מעט מאוד תנודות מרכב מיותרות על כבישים מפותלים, והמתלים ממקמים אותה בדיוק היכן שהנהג רוצה. בסך הכול זו מכונית שמרגישה הרבה יותר מתאימה לכבישים אירופיים מאשר המתחרות האמריקאיות טהורות הגזע.

טויוטה מתהדרת בצריכת דלק של קצת יותר מ-20 ק"מ לליטר. אבל מי שינצל את הכוח השופע שממתין במורד דוושת התאוצה, או יפקוד כבישים הרריים, יתקשה להשיג יותר מ-10-15 ק"מ לליטר.

כאמור, תקנות "המס הירוק" החדשות שוללות מהקאמרי הייבריד את הטבת המס ההיברידית, והדבר משתקף במחיר - קצת יותר מ-240 אלף שקל. במחיר הזה מקבלים מכונית גדולה, נוחה, חסכונית, בנויה היטב, מאובזרת בנדיבות ומלאת מרץ, שגם תיראה טוב בדוח "האחריות הסביבתית" של ארגונים גדולים ("המנכ"ל נוסע ברכב היברידי"). אבל במחיר הזה היא גם ניצבת בתחרות לא קלה, שכוללת בין השאר כמה אמריקאיות "קלאסיות" ומפוארות לא פחות. עדיין, למי שעבר את דרך הייסורים של הרגולטור הישראלי, מגיעה הצדעה.

 טויוטה קאמרי הייבריד

חלק מהמתחרות

קיה אופטימה / יונדאי סונטה הייבריד

לתאומות שהייבוא שלהן מארה"ב נבחן כיום, יש מנוע 2.4 ליטר בנזין שמשודך למנוע חשמלי ותיבה רציפה, וסוללת ליתיום-פולימר מתוחכמת. ההספק הוא כ-200 כ"ס, וצריכת הדלק כ-22 ק"מ לליטר.

פיז'ו 3008 הייבריד

לא מכונית מנהלים קלאסית, אבל מרווחת מאוד ומצוידת בהנעה היברידית מתקדמת, שכוללת מנוע טורבו-דיזל בנפח 2 ליטר ומנוע חשמלי חזק. צריכת הדלק מתקרבת ל-30 ק"מ לליטר ומסוגלת לנוע על חשמל בלבד למרחקים קצרים. דגמים ראשונים נמצאים בארץ.

מונדיאו 2014 הייבריד

הפורד מונדיאו החדשה תציע - לפחות בחו"ל - גם גרסה היברידית, שמשלבת בין מנוע 2 ליטר בנזין למנוע חשמלי וסוללה מתקדמת. ההספק יעמוד על כ-188 כ"ס, ופורד מבטיחה צריכת דלק שנושקת ל-25 ק"מ לליטר ופליטה מזערית.