אמסלם ידרוש מעובדי חברת החשמל להחזיר כספים למדינה

דווקא בשעה שהרפורמה בחברת החשמל נראית קרובה מתמיד, פותח הממונה על השכר באוצר חזית מול עובדי חברת החשמל: קובי אמסלם הודיע שלשום (ה') כי ידרוש מעובדי החברה ומגמלאיה להחזיר למדינה עד אלפי שקלים לעובד, בגין תוספות חריגות שקיבלו בשלוש השנים האחרונות. אמסלם כתב את הדברים במכתב ששיגר שלשום לראשי החברה ו-ועד העובדים שלה.

דרישתו של אמסלם באה דווקא בשעה שהסכם היסטורי לרפורמה בחברת החשמל נראה בהישג יד. ועדה ממשלתית שמינו שרי האוצר והתשתיות בראשות אורי יוגב עורכת בשבועות האחרונים סדרת דיונים אינטנסיביים לקראת גיבוש מתווה להסכם. בשבוע שעבר שמעה הוועדה את עמדת הוועד בנוגע לרפורמה בחברה. אחד מחברי הוועדה הוא אמסלם עצמו.

גורמים באוצר אמרו הערב ל"גלובס" כי דרישת הממונה באה בנפרד וללא קשר למהלך הממשלתי להגיע עם העובדים להסכם היסטורי לרפורמה בחברה. לדבריהם "ההחלטה גובשה בעקבות בירור שארך זמן רב". באוצר העדיפו שלא להתייחס לשאלת "גלובס" האם המהלך נעשה בתיאום עם ועדת יוגב או גורמים אחרים באוצר.

מחברת החשמל נמסר כי "החברה קיבלה את מכתבו של הממונה על השכר ולומדת אותו. להבנת החברה נושא שכר העובדים ייכלל בדיוני ועדת יוגב לרפורמה במשק החשמל. לתפיסתנו צעדים חד-צדדיים במהלך משא-ומתן הם מהלך שגוי ותמוה".

הממונה על השכר בודק זה כשנתיים את חוקיותן של תוספות השכר הנהוגות בחברת החשמל. לפי חוק יסודות התקציב כל תוספת שכר שהונהגה משנת 1980 ואילך מחייבת את אישור הממונה על השכר באוצר. לטענת חברת החשמל מרבית התוספות הנהוגות בחברה הן היסטוריות ומשום כך אינן מחייבות את אישור הממונה.

בתחילת 2012 הודיע סגן הממונה שמואל נחמני כי שורת תוספות שכר שמקבלים עובדי החברה זה שנים מהוות חריגות שכר לכאורה. המכתב עורר בזמנו תגובות קשות בקרב העובדים, והוועד החליט על הקפאת השיחות על רפורמה בחברה. גורמים באוצר הודו אז כי המהלך של נחמני לא היה מתואם עם מהלך הרפורמה וגרם לו נזק רב.

בהחלטתו שלשום דחה הממונה את מרבית הסברי הוועד וההנהלה החליט לבטל את התוספות מכאן ולהבא. אלא שאמסלם לא הסתפק בכך והודיע כי בכוונתו לחייב את עובדי החברה להחזיר למפרע חלק מתוספות השכר החריגות שקיבלו מיום האחד באוקטובר 2010. הממונה ידרוש גם מגמלאי החברה להשיב למפרע תשלומים חריגים שקיבלו מ-1 באוקטובר 2011.

במרכז החלטתו של הממונה עומדת תוספת שכר המכונה תוספת פיקודית. התוספת שהייתה מיועדת במקור לתגמל מנהלים בחברה משולמת כיום למעל 9,000 עובדים (מתוך 13 אלף) ולכ-4,000 גמלאים.

אמסלם קובע כי התוספות הפיקודיות מהוות חריגת שכר, למעט התוספת המשולמת לראשי מדורים וסגניהם, בגובה 5.5% ו-6.5% משכרם. מהחלטתו עולה כי מעתה תוגבל התוספת רק לעובדים בתפקידי מנהלים. בנוסף תצומצם התוספת שמקבלים מנהלים בכירים בחברה. עובדים אלה שנהנים מתוספת פיקודית בגובה 18%-26% לשכרם יקבלו מעתה תוספת בגובה 12.5% בלבד. אלא שכאמור הממונה אינו מסתפק בכך אלא דורש מהעובדים החזר על התוספות הפיקודיות ששולמו להם שלא כדין למפרע מאוקטובר 2010 (לעובדים) או אוקטובר 2011 (לגמלאים).

תוספות שכר נוספות המהוות חריגות שכר שפורטו במכתביו של נחמני הן הכרה אוטומטית בשעות נוספות לעובדים מחוץ למתקני החברה ותשלומים מוגדלים עבור אש"ל ודמי כלכלה.

בנושא העסקת עובדים מחוץ למתקני החברה קיים בחברת החשמל נוהג לשלם לעובדים אוטומטית לפי 10 שעות עבודה ליום שמתוכן שעה וחצי הן שעות נוספות. הממונה קבע כי מדובר בחריגה מנוהלי שירות המדינה שמחייבים דיווח, רישום ואישור בפועל עבור כל שעת עבודה נוספת. בהחלטתו מורה לחברה לעבור לנוהג עבודה חדש של יום עבודה בן 8.5 שעות, ללא שעות נוספות, ולקבוע הסדר מיוחד לעניין שעות נוספות, שיאושר על-ידי הדירקטוריון.

בנושא דמי האש"ל והכלכלה החליט הממונה לבטל את הנוהג הקיים בחברה שמכוחו נהנו עד היום עובדי החברה מדמי אש"ל וכלכלה מוגדלים והורה כי מעתה יקבלו דמי אש"ל וכלכלה זהים לאלה שמקבלים עובדי המדינה. עד כה שולמו לעובדים דמי אש"ל וכלכלה לפי תעריפים הגבוהים במידה ניכרת מאלו שנהוגים בשירות המדינה. כך, למשל, מקבלים עובדי החברה 34.70 שקל עבור ארוחת בוקר, לעומת 16.70 בשירות המדינה; 65.10 שקל עבור ארוחת צהריים (לעומת 47.60 בשירות המדינה); 39 שקלים עבור ארוחת ערב (לעומת 21) ו-52 שקלים עבור ארוחת לילה (לעומת 21).

דמי הכלכלה בחברת החשמל עומדים על 39 שקל והם משולמים כבר לאחר שעת עבודה נוספת אחת בעוד שבשירות המדינה עומדים דמי הכלכלה על 16.60 שקל והם משולמים רק לאחר 2 שעות עבודה נוספות.

החברה טענה כי נוהל התשלום של דמי אש"ל וכלכלה נהוג בחברה עוד מלפני 1980 אך הממונה קבע כי הנוהל שונה ב-1988 כשנקבעו כללי הצמדה שונים מהכללים המקובלים בשירות המדינה ומשום כך חלות עליו הוראות חוק יסודות התקציב.