שר התקשורת גלעד ארדן ביקש מאנשי משרדו לבחון שינויים במודל הכלכלי בקביעת מחיר השימוש בתשתיות בזק והוט במסגרת כללי התחרות החדשים להסדרת שוק התקשורת (השוק הסיטונאי). ארדן ביקש שיציגו בפניו את האופציות השונות וזאת על מנת לבחון האם שינוי המודל יביא גם להפחתת מחירי השימוש ומה יהיו ההשלכות של החלטה כזו.
הבקשה של ארדן מהדרג המקצועי נובעת מכך שהוא שומע מפרטנר וסלקום שאין בכוונתן להיכנס לשוק הסיטונאי במידה והמחירים שייקבעו יהיו גבוהים מ-40 שקל לקו לחודש. סלקום הציגה בפניו מודל כלכלי לקביעת המחיר, שהוא מודל שונה מהמודל שלפיו חישב אגף הכלכלה את המחיר, ובכך הוצפה הסוגייה מחדש באיזה מודל כלכלי להשתמש לקביעת מחיר השימוש בתשתיות בזק והוט.
המודל של סלקום שכבר נחשף ב"גלובס" הוא מודל תיאורטי שלוקח בחשבון הקמת רשת תקשורת חדשה, וממנה גוזר את מחיר השימוש. המודל של אגף הכלכלה הוא מודל ריאלי שלוקח בחשבון את הקשיים בהקמת הרשת, את האילוצים שיש לבזק והוט, את מחיר ההון הדרוש להשקעה ועוד.
לפיכך המודל הריאלי של המשרד מציע מחיר גבוה יותר שנע על פי הערכות בין 60-70 שקל לקו. זה אומר שכל מתחרה יצטרך לשלם בין 60-70 שקל לבזק או להוט עבור החכרת התשתית לבית הלקוח (כולל 1,000 דקות טלפוניה).
הסכנה בקביעת מחיר נמוך מדי היא פגיעה חמורה בתמריץ של בזק והוט להשקיע ברשת, כיוון שאז הם למעשה מוכרים את השימוש בה לכאורה במחירי הפסד. מנגד אם המחירים יהיו יותר גבוהים, אזי מתחרים חדשים לא ייכנסו לשוק במודל שמתכנן המשרד והתחרות בשוק תיפגע, ובעיקר הרחבת התחרות בתחום הטלוויזיה.
ל"גלובס" נודע, כי במשרד העמדה לא השתנתה ואגף הכלכלה עומד על אימוץ המודל הריאלי שבו השתמש, אך יש גורמים נוספים במשרד הסבורים שיש מקום להיות יותר אגרסיביים בקביעת מחיר השימוש בתשתיות וללכת על מחיר נמוך יותר.
גם המחלקה המשפטית נדרשה להביע את עמדתה ונראה שמבחינה משפטית לא צריכה להיות מניעה לפעול לפי המודל התיאורטי. בכל מקרה, אם ארדן יחליט שיש לפעול לפי המודל התיאורטי המשמעות תהיה דחייה נוספת בקביעת המחיר של מספר חודשים, וממילא גם דחייה בהכנסת התחרות בשוק הקווי במתכונת שרוצה המשרד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.