מי יהיו בעלי המזל בארה"ב?

בעת כתיבת שורות אלה, מבליחה אפשרות שארה"ב לא תופל השבוע מ"המצוק הפיסקאלי" לתהום של חדלות-פרעון ב-17 באוקטובר - בינתיים. בעקבות חבטות עזות שספגו הרפובליקאים בסקרים, הם החלו לחזר על פתחי הבית הלבן עם הצעות פשרה. נמוגה דרישתם לבטל את חוק הרפורמות בשירותי הבריאות, 'אובמה-קייר' - האובססיה הגדולה של הפלג הימני במפלגה שמחזיק במושכות - כתנאי להרמת תקרת החוב.

הנשיא ברק אובמה כבר הספיק לדחות הצעה של רפובליקאים בבית-הנבחרים להרים את התקרה ללא תנאים מוקדמים, כדי לדון עם הבית הלבן על "קיצוצים תקציביים" ללא איום אקדח של סחטנות, על-פי אלגוריית הממשל. הסנאט, שניסה לגבש פשרה משלו, נכשל אך ינסה שוב.

לרפובליקאים יש עדיין זמן להתקפל

נותרו חמישה ימים עד למועד שבו ימצה האוצר האמריקאי את יכולותיו החוקיות ליטול הלוואות, יכולות שבלעדיהן הוא יוכרז חדל-פירעון. לרפובליקאים יש עדיין זמן להתקפל. אבל קומקום מסיבת התה נמצא בנקודת רתיחה, והתפוצצותו עלולה לשרוף כל עסקה פוטנציאלית. בסוף השבוע, עלולה כלכלת ארה"ב למצוא עצמה מביטה על המצוק הפיסקאלי מלמטה, רסוקת עצמות.

אך גם אם תוכרז הפסקת-אש, האיום של פלג מסיבת התה לא יוסר. האקדח אולי יוסט מרקת האומה, אבל לא יוחזר לנרתיקו. הרפובליקאים לא יהיו מוכנים לתת למו"מ עתידי יותר מחודשים ספורים, מקסימום ארבעה, כדי להצליח; ואובמה ייאלץ לתת להם את ליטרת הבשר הזו. אם הרפובליקאים יצאו מהבית הלבן בפחי-נפש עם פקוע הארכה, נאמר ב-31 בינואר, הם יציבו שוב את ארה"ב על עברי פי פחת.

ולכן המשבר בוושינגטון נורא כל-כך. נשק יום הדין של משחק בתקרת החוב נעשה נשק טקטי קונבנציונלי והשימוש בו הפך לריטואל. הנשיא מרגיז אותנו? מדיניותו "סוציאליסטית" מדי? אין לנו סבלנות לחכות לבחירות הבאות כדי לחולל שינוי? בואו נסתום את הברזים. סגירה עכשיו. כשנתיים חלפו מאז הכמעט-נפילה הקודמת מהמצוק הפיסקאלי. עכשיו מוכן פלג מסיבת התה לתת לארה"ב רק כמה חודשים, אם בכלל, לפני (הכמעט?) הדחיפה הבאה מהמצוק.

פול שרד, הכלכלן הראשי של חברת המחקרים הכלכליים ודירוג האשראי סטנדרד-אנד-פורס, אמר, שאם לא ייפתר משבר תקרת החוב, תיאלץ P&S להוריד את דירוג האשראי של ארה"ב ל- (Selective Default), שמשמעותו חדלות-פירעון סלקטיבית. דירוג, שמתייחס ללווה שאינו פורע חלק מחובותיו, אך מוסיף לפרוע חובות אחרים.

אמנם, גם אם לא תורם תקרת החוב, ארה"ב תוכל עדיין לפרוע חלק מחובותיה. כי יהיו לה הכנסות שוטפות. אך כאן יעלו שאלות הרות-גורל: מי יהיו בעלי החוב בני המזל? בעלי אג"ח אוצריות, כמשרד האוצר הסיני, או מקבלי קצבאות ביטוח לאומי בארה"ב? בשני המקרים מדובר בהתחייבויות חוקיות. במי תבחר וושינגטון? האם 'עניי עירך קודמים', או עשירי בייג'ינג? מה קדוש יותר: לשרת את החוב או לשרת את העם? וגם זאת: כל מדינה שמקבלת תשלומים מארה"ב עלולה להיקלע לקשיים אם מיטיבתה לא תעמוד בהתחייבויותיה. כפי שאומר הכלכלן שרד: "אנו עלולים לקצץ את הדירוגים על התחייבויות שתלויות בתשלומים מהממשל האמריקאי..."

וזה מעלה שאלות מעניינות: איך תשפיע הורדת דירוג ארה"ב על דירוג האשראי של ישראל, מקבלת הסיוע האמריקאי הגדולה ביותר, עם חובות של מאות-מיליוני דולרים לתעשיות הביטחוניות בארה"ב, שנשענים על הבטחת המשכיות הסיוע? איזה ערך יהיה לתוכנית הערבויות האמריקאיות, כרית הביטחון שמוזילה את עלויות גיוס הכספים של ישראל, ושעל הארכתה לעוד ארבע שנים הוסכם ב-2012? וכיצד יושפעו הכנסות ארגון הבונדס של ישראל, ששערי האיגרות שלו נקבעים על-פי שערי האג"ח של אוצר ארה"ב בתוספת מרווח קטן? ומזווית אחרת: דוח "היציבות הפיננסית הגלובלית" של קרן המטבע הבינלאומית מהשבוע שעבר, מנבא שאם הריבית לטווח ארוך תעלה ב-1% בגלל אי-העלאת תקרת החוב, יגולחו מתיקי השקעות מבוססי אג"ח 2.3 טריליון דולר. זה צפוי לזעזע את אמות הסיפים של כלכלת הכפר הגלובלי.

סכנה ברורה ומיידית

הדבר שצריך להפחיד את העולם הוא, שמיליוני אמריקאים - מיעוט קטן בארצם שעדיין גדול דיו ללפות את צווארה - בכלל אינם מבינים למה נורא כל-כך להימנע מהרמתה של תקרת החוב ולמה, בעצם, לא לפשוט את הרגל. הגיבוי שמקבלים מחוקקי מסיבת התה ממצביעים כאלה באזורי בחירה מהונדסים להבטחת הטוהר האידיאולוגי של הבוחרים, הוא אב כל חטאת. מחוקקים אלה אינם צריכים לחשוש מנקמת הבוחרים. ברמה הארצית, מפלגתם שוקעת כמו אבן במים, אבל באזורי הבחירה שלהם, מזים עליהם מי ורדים.

הכיצד? האשימו את הבורות של רבים מבוחרי הימין הקיצוני ונציגיהם. משטמתם ל"וושינגטון" בכלל ולנשיא השחור בפרט, הפרנויות שלהם מחדירה ממשלתית לכיסיהם ולחייהם, ושנאתם ל"טפילים" שחורים והיספאנים שמוצצים תקציבי סעד - חוסמות את חשיפתם לעקרונות הכלכליים הבסיסיים ביותר, להיגיון צרוף ולאינטרסים שלהם עצמם.

זה אותו זן שמתעקש שתושבי הגלובוס אינם אחראים להתחממותו, שמעדיף את תורת הבריאתנות על פני תיאוריית האבולוציה, ושמשוכנע כי גוף האישה יכול למנוע התעברות בעת אונס. מגזר המאמינים מורכב בעיקר מגברים לבנים מבוגרים, שרבים מהם מקבלי קצבות ביטוח לאומי (ושאינם מבינים שדפוסי הצבעתם מסכנים את קצבאותיהם). זה 'דור המדבר', אך כל עוד הוא כאן, הוא מהווה סכנה ברורה ומיידית לכלכלה האמריקאית.

השאלה הגדולה היא: איך הרימון הזה, שניצרתו כה רופפת, לא השפיע עד עתה על הדירוג של ארה"ב.