דוח הביקורת של מבקר המדינה על נת"ע, החברה הממשלתית האחראית על הקמת קו הרכבת הקלה בגוש דן, חושף תמונה קשה ומטרידה על האופן שבו מנוהל הפרויקט התחבורתי החשוב ביותר בארץ. לפני שנתיים וחצי החליטה הממשלה להלאים את הפרויקט ולהעבירו לביצוע נת"ע. פחות משנתיים אחר כך, כבר הסתמן עיכוב של 3 עד 5 שנים בלוח הזמנים ובמועד הסיום של הפרויקט וחריגה של 3.7-7 מיליארד שקל באומדני העלות.
המבקר מתריע על הפערים הגדולים באומדני לוח הזמנים והעלויות שבין נת"ע לבין חברת אג'יס הצרפתית שנשכרה על ידי האוצר לבצע בקרה של הפרויקט. הפערים, שנחשפו לראשונה ב"גלובס", לא גושרו עד היום למרות שורת דיונים בנושא. מעבר לכך, מצא המבקר כי חברת נת"ע מתנהלת ללא פיקוח ובקרה נאותים על הוצאת הכספים, ללא מערכת ניהול סיכונים וללא שינויי חקיקה שנדרשים כדי לייעל את פעילותה. גם הממשלה - שקיבלה כלאחר יד את ההחלטה הגורלית על העברת פרויקט הרכבת הקלה לידי חברת חסרת ניסיון ובעלת רקורד בעייתי כמו נת"ע - אינה ממלאת את חלקה. החלטת הממשלה התקבלה בחופזה, ללא בדיקות מוקדמות ומבלי לשקול חברות ממשלתיות אחרות שיש להן ניסיון והתמחות בניהול פרויקטים גדולים.
אחד המחדלים הממשלתיים החמורים ביותר הוא שנת"ע פועלת ללא הסכם מסגרת עם המדינה, שאמור להסדיר את הזכויות והחובות שלה מול המדינה בנושאים כמו העברת הכספים, סמכויות וכוח אדם. ללא הסכם מסגרת אין לנת"ע אפשרות לחתום על הסכמים עם הרשויות המקומיות שבשטחן עובר הקו. המבקר מזהיר כי ללא חתימת הסכמים שמסדירים את התכנון, השימוש במקרקעין והתקציבים, צפויים עיכובים נוספים.
הגוף היחידי שנראה מרוצה מהמצב הוא נת"ע עצמה. אחרת קשה להסביר מדוע מנהלת נת"ע מאבק מול סגן החשכ"ל בדרישה לקבל לידיה את האחריות לקו הירוק של הרכבת הקלה, פרויקט הנחשב אף למורכב מהקו האדום.
לשאלות הקריטיות כמה צפוי לעלות הפרויקט ומתי יגיע להפעלה יש, מתברר, שתי תשובות שונות בתכלית. ההערכה העדכנית בנת"ע לגבי העלות עומדת על 14.4 מיליארד שקל (לעומת 10.7 מיליארד במקור) ולגבי מועד הסיום - על 2020 (לעומת 2017 במקור). אג'יס מעריכה, כי הפרויקט יסתיים רק לקראת 2023, ויעלה למשלם המסים 17.33 מיליארד שקל.
הוצאות נת"ע: 2.17 מיליארד שקל
מאז הקמת נת"ע העביר לה משרד התחבורה סכום עתק של יותר מ-2.5 מיליארד שקל. על מה הוציאה נת"ע סכום כה אסטרונומי? "גלובס" מנהל בנושא זה מאבק עקרוני זה חודשים ודורש מנת"ע פירוט של התשלומים לפי חוק חופש המידע. דוח המבקר מספק תשובה ראשונית לשאלות "גלובס".
על פי הדוח, מאז הקמתה ב-1997 ועד סוף 2011 הוציאה נת"ע כ-2.17 מיליארד שקל. 528 מיליון שקל הוצאו על "תכנון מוקדם לפרויקט", 1.286 מיליארד שקל שולמו עבור "עבודות מקדימות לפינוי והעתקת תשתיות"; 151 מיליון שקל עבור "הפקעות ודמי פינוי" ו-126 מיליון ל"הוצאות הנהלה וכלליות". על הקמת הקו האדום הוציאה נת"ע עד סוף 2011 78.7 מיליון שקל בלבד.
המבקר מגלה כי ב-2012 ערך רואה חשבון מטעם משרד התחבורה דוח ביקורת על ההתנהלות הכספית בנת"ע, ומצא כי בנת"ע אין מנגנוני בקרה על הוצאת כספים, אין התאמות שוטפות של ההכנסות וכספים משולמים ללא אסמכתאות ואישורים. בנוסף, חסר תיעוד ל-23 מיליון שקל ששולמו לספקים.
מחברת נ.ת.ע נמסר כי "חברת נ.ת.ע קיבלה את ממצאי דו"ח הביקורת והיא פועלת לתיקון כל הליקויים וליישום הלקחים והמסקנות הנובעות מפרויקט הקמת הרכבת הקלה בגוש דן. כאשר החליטה הממשלה להטיל את פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן על חברת נ.ת.ע, בדצמבר 2010, אומדן הפרויקט התבסס על הערכות הזכיין, שהיה אמור לבצע את הפרויקט. אומדן זה, 10.7 מיליארד שקל, היה ללא כל ביסוס הנדסי מעודכן. רק באפריל 2012, ע"פ התקדמות התכנון ואסטרטגיית ביצוע הפרויקט, הוכן ע"י נ.ת.ע תקציב יסודי ומעודכן לפרויקט, שהיה מבוסס על תוכניות הנדסיות. על בסיס תקציב זה ולאחר דיונים עם נציגי האוצר ועם חברת הבקרה, שכללו הוספת סעיפים לביצוע הפרויקט שלא היו קודם לכן, כגון שאיבת מים וטיפול בקרקע ובמים מזוהמים, בתוספת התייקרויות ועליית המע"מ, עודכן התקציב. תקציב זה, שאושר על ידי כל הגורמים המעורבים, בסך 14.4 מיליארד שקל, מלווה את חברת נ.ת.ע בפרויקט הרכבת הקלה בגוש דן מאז ועד היום.
"כמו כן הלו"ז, שהוצג בישיבת הממשלה בדצמבר 2010, התבסס על הלו"ז של הזכיין, אשר דיבר על חמש שנים עד לסיום הפרויקט המורכב והמסובך הזה. ע"פ התקדמות התכנון ובחינת משך זמן העבודות בפרויקטים דומים בחו"ל, הוכן לו"ז מעודכן לפרויקט המראה על סיומו ב 2021. לו"ז זה הוכן בעזרת יועצי חברת PB ( חברה בינ"ל המלווה בנ.ת.ע את הפרויקט), בשיתוף יועצים מהארץ ומחו"ל ובתאום ואישור של חברת הבקרה המלווה את הפרויקט.
"בעת החלטת הממשלה, חברת נ.ת.ע, אשר מנתה כ 30 עובדים, החלה בהתארגנות כדי להפוך מחברה מנהלת, לחברה מבצעת, לרבות שינוי במבנה הארגוני שלה, והרחבתה ל 250 עובדים. מתוכם אוישו כבר כ 150 עובדים. בהתחשב בעובדה שמדובר בכוח אדם מקצועי ומיומן , כמו מהנדסים, גיאולוגים ועוד, הדבר היה כרוך במאמץ ארגוני וניהול רחב היקף. מאז קבלת הפרויקט על אחריותנו הפכה נ.ת.ע מחברה מנהלת פרויקט BOT, המעסיקה כאמור, 30 עובדים בלבד, לחברה שמבצעת את הפרויקט מתקציב המדינה. זהו תהליך ארוך הדורש התארגנות מחודשת, הכנת נהלים חדשים, כולל הקמת מחלקה המטפלת בנושא הנהלים. בתוך תשעה חודשים הוטמעו כבר 49 נהלים חדשים בחברה, ובקרוב יושלם קובץ הנהלים של החברה. כל זאת כדי להתקדם ולהצליח בפרויקט הענק, המורכב והמסובך הזה, הנקרא הקמת רכבת קלה בגוש דן".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.