המבקר: יזמי דוראד קיבלו פטורים, הנחות והטבות מופלגות

הרגולטורים במשק החשמל זוכים בדרך-כלל לביקורת רבה מצד היזמים שמתלוננים על יחס אטום וסחבת בטיפול בבקשותיהם. מינהל מקרקעי ישראל זוכה למוניטין של גוף המקשה ואף מתעמר ביזמים. אך מתברר כי במקרה של תחנת הכוח דוראד קיבלו היזמים פטורים, הטבות והנחות שיזמים אחרים יכולים רק לחלום עליהם. הרגולטורים הקשוחים והבלתי מתפשרים הוכיחו יכולת מרשימה ללכת לקראת יזמי דוראד, תוך עשיית ויתורים מרחיקי לכת על אינטרסים ציבוריים חיוניים. הגדיל לעשות המינהל כשמסר לידי היזמים את קרקע המדינה שעליה מוקמת התחנה ללא בטוחות וללא תמורה תוך שהוא כובל עצמו בהסכמים איתם. "ממצאי הביקורת מעידים על התנהלות לא תקינה ושלא בהתאם לחוק", קובע מבקר המדינה, יוסף שפירא.

תחנת הכוח דוראד באשקלון, שתתחיל לפעול בסוף השנה, אמורה להיות התחנה הפרטית הגדולה בישראל בהספק של 850 מגה-ואט. יזמי הפרויקט הם חברת קצא"א (37.5%), שהיא חברה פרטית בבעלות ממשלות ישראל ואיראן, חברת זורלו הטורקית (25%), אדלטק של משפחת אדלסבורג (18.75%) והקבלן אורי דורי (18.75%). היזמים ישקיעו בפרויקט כמיליארד דולר שמתוכם לפחות 800 מיליון גויסו מבנקים וגופים מוסדיים.

המבקר מותח ביקורת חריפה במיוחד על המינהל, שמסר הלכה למעשה קרקע השייכת למדינה לידי היזמים ללא תמורה. מדובר בשטח של כ-74 דונם ששמאי מטעם המינהל העריך את שוויו ב-4 מיליון שקל. הקרקע מוחזקת בידי קצא"א במעמד של בת רשות בלבד. בראשית 2008 ביקשה קצא"א מהמינהל אישור להעביר את הקרקע לדוראד ללא מכרז. ועדת הפטור של המינהל הייתה אמורה לדון בבקשה, אך שבוע לפני הדיון כבר החליטה הנהלת המינהל להיענות בחיוב. ליתר ביטחון הודפס באותו יום פרוטוקול ההחלטה המאשר את מתן הפטור, ובכך הפכה ועדת הפטור ללא יותר מחותמת גומי.

הסכם הפיתוח שנחתם במארס 2008 בין המינהל לקצא"א קבע כי התחנה תוקם עד 15 באפריל 2011. כשהתברר שהמיזם לא יעמוד בכך הסכים המינהל, בלחץ מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות, שאול צמח, והחשב הכללי, שוקי אורן, לדחות את המועד ל-1 באוקטובר 2013. בשלב האחרון הסכים המינהל לאפשר לגופים המממנים את הקמת התחנה לרשום משכנתא על הקרקע לטובתם, כך שבמקרה שדוראד לא תעמוד בהתחייבויות תעבור הקרקע לבנקים המממנים. "המבקר רואה בחומרה את ויתור המינהל על זכויות קנייניות של המדינה ושל כלל הציבור, בעת שאישר את שעבוד הקרקע לטובת תאגידים בנקאיים ללא תמורה ובטוחות, וכבל עצמו לעסקה עם חברה ח' (קצא"א) ועם חברה ו' (דוראד)", קובע המבקר.

הסכם בלי מכרז

ב-2004, עשר שנים לפני הקמת התחנה, כבר היה בידי יזמי דוראד הסכם חתום עם משרד הביטחון לרכישת חשמל. ההיקף הכספי של ההסכם הוארך בכ-400 מיליון שקל לשנה, אך הוא נחתם מבלי שנערך מכרז. כיצד חתם משרד הביטחון על הסכם עם תחנה שהייתה עדיין על שולחן השרטוטים? מבדיקת המבקר עולה כי מנכ"ל דוראד באותה עת הודיע למשרד הביטחון כי החברה קיבלה את כל האישורים הנדרשים לסגירה פיננסית. ההודעה התבררה עד מהרה כשקרית (דוראד השלימה את הסגירה הפיננסית להקמת התחנה רק ב-2011), אך במשרד הביטחון לא התרגשו. בשנים שעברו לאחר חתימת ההסכם עלתה מחדש הדרישה לפרסם מכרז לרכישת חשמל, אך נדחתה שוב ושוב ע"י בכירי משרד הביטחון שהצהירו כי ידרשו מדוראד "בפעם האחרונה" לעמוד בהסכם. במסגרת זו נדחו הצעות שהגישו יזמי תחנת כוח אחרת (OPC של החברה לישראל) אף כי לדעת המבקר, "מאחר שחברה ב' (OPC) העלתה הצעה העשויה להביא לחיסכון כספי ניכר, היה על משרד הביטחון לקיים הליך תחרותי בין חברה ו' (דוראד) ומתחרותיה בהתאם לחוק חובת המכרזים". גורם נוסף שהתקשר עם דוראד בהסכם בהליך לא תקין היה חברת מקורות הממשלתית.

אלי אסולין, מנכ"ל דוראד, מסר כי "דוראד היא חלוצה בייצור החשמל הפרטי בישראל, שמפירותיו ייהנה המשק כולו. זאת, בזכות הבעלים שהוציאו הון עתק ולקחו סיכונים גדולים. דוראד אינה נשוא הביקורת של המבקר.רוב הטענות שהועלו בזמנו נגד דוראד, הועלו על ידי גורמים אינטרסנטיים, נבדקו, והוכחו כלא נכונות".