"אונבו עשו דבר נפלא; הם לא פחות מוכשרים מאנשי ווייז"

חברת פייסבוק הודיעה אתמול (ב') על רכישת הסטארט-אפ הישראלי אונבו (Onavo). הסכום ששילמה הרשת החברתית מוערך בסדר גודל של 100-120 מיליון דולר.

העסקה שפורסמה אתמול לוותה, כנהוג בפייסבוק, בחשאיות עמוקה. "העסק נורא רגיש שם", אמר ל"גלובס" מקורב לעסקה. רמת הרגישות כל כך גבוהה שגם אנשי המעגל השלישי והרביעי של בעלי העניין בעסקה, כלומר יועצים שונים שליוו את המשקיעים, חויבו לחתום על הסכמי סודיות.

מבחינת המשקיעים העסקה אומנם הייתה מוצלחת, אך הפוטנציאל היה גדול עוד יותר. "אנחנו לא מתלוננים", אומר יהל זילכה, שותף בקרן מגמה ואחד המשקיעים הראשונים בחברה, "אבל הם יכלו להמשיך הרבה יותר רחוק". מאחורי הקלעים, נראה כי המוטיבציה למכירה הגיעה מהמייסדים, שהחזיקו חלק ניכר מהמניות בחברה (כ-30-35%). "הדבר האחרון שנעשה זה שנלך כנגד היזמים", מוסיף זילכה.

אונבו הוקמה בשנת 2010, היא פיתחה אפליקציה שמציעה למשתמשים לחסוך בעלויות תעבורת הנתונים (דאטה) בסמארטפונים שלהם.

אונבו מציעה - באמצעות התקנת האפליקציה שלה על האייפון והאנדרואיד - לחסוך כ-80% בצריכת הדאטה, באמצעות צמצום המידע שהטלפון מעביר ברשת.

פונקציונלית, הפתרון שמציעה אונבו אינו יחיד במינו. מגוון חברות מנסות להתמודד עם היקפי הנתונים שזורמים דרך הרשתות הסלולריות בשנים האחרונות. רובן נוגעות לתשתיות עצמן, כלומר לספקיות השירותים הסלולריים.

באונבו הגישה הייתה שונה: לעטוף את האפליקציות שעל הטלפון הנייד ביישום שמוריד מהן חלק ניכר מעומס הנתונים ופוגע ביעילות התעבורה. "הצורה שבה הם פתרו את הבעיה הייתה מעניינת, זו לא עוד אפליקציה", אומר זילכה.

בקרן מגמה יכולים לחייך - זו הפעם השנייה בשנה האחרונה שחברה של הקרן שפעילה בתחום המובייל נמכרת. בפעם שעברה זה היה עם מכירת ווייז לגוגל תמורת כמיליארד דולר. "אלו אומנם סדרי גודל אחרים מוויז, אבל מבחינת היכולות של היזמים הם לא פחות מוכשרים", אומר זילכה.

חשבון גלישה יקר

אונבו נולדה כמעט במקרה, בעקבות נסיעה של גיא רוזן (ממייסדי החברה) ואחיו לתערוכת הסלולר בברצלונה.

שני האחים גלשו הרבה ונדרשו לשלם על הגלישה הסלולרית סכום גבוה. לאחר שנפרדו מהכסף, הם שאלו את עצמם מדוע הגלישה מעבר לים כל כך יקרה, משום שבסופו של דבר תעבורת נתונים זהה בכל מקום בעולם. האחים רוזן הבינו שאפשר להוריד הרבה נתונים שמגיעים לסמארטפון בתהליך הגלישה. רוזן חבר לרואי טיגר שהגיע מחברת הטלפונים הסלולריים מודו (שנסגרה ב-2011) והיה לו רקע מאוד עשיר בתחום המובייל. לאט לאט ניסו שניהם לשבת על פתרון שיאפשר לדחוס את המידע שיורד מהשרת.

האתגר של אונבו ביישום של האפליקציה בשוק היה קשה. באותו זמן לא היו הרבה אפליקציות שעבדו באותה צורה. אונבו דרשה מהמשתמש באייפון לבצע התקנה יחסית ארוכה, שכללה שינוי "פרופיל" בהגדרות המכשיר. דבר ששונה מהתקנה של אפליקציות סטנדרטיות שהתנהלה באופן חלק ומהיר.

אונבו הייתה אחת החברות הראשונות שאפל אפשרה להן להציע שיטת התקנה כזו של אפליקציה באייפונים של משתמשים.

את חלק מהידע שלהם צברו רוזן וטיגר ביחידת 8200 שבה שירתו בצה"ל. טיגר, כאמור, עבד גם במודו בתור איש תוכנה. "רואי היה מאוד בולט במודו, בחור מאוד עליז, נראה כמו ילד בן 18, למרות גילו היותר מבוגר", אומר דב מורן, המייסד של מודו ויזם סדרתי ל"גלובס".

"טיגר הגיע אליי בשלב ההקמה של אונבו לספר לי על המוצר שלו, לא התלהבתי, לא חשבתי שיש חשיבות לדחיסת מידע. ב-2010 דאטה עלתה הרבה כסף והחיסכון היה מאוד משמעותי, היום זה פחות", אומר מורן שמוסיף: "אונבו התחילו במקום של דחיסת הדאטה אבל הם לקחו את זה למקום אחר. זו הצלחה נפלאה. אני חושב שהם עשו דבר נפלא ואני מקווה שעוד יוצאי מודו יצליחו".