חמש שנים ניהל שלמה ינאי את חברת התרופות טבע, ותמיד נחשב לאסטרטג שמתכנן לטווח הארוך. ינאי הובא לטבע כמי שנועד להתוות את האסטרטגיה שלה ליום שאחרי הקופקסון - התרופה המקורית לטרשת נפוצה שבה טבע תלויה מאוד, כשכבר אז היה ברור לכל שמעמדה בשוק לא יישמר לנצח.
ב-2010 הציג ינאי את התוכנית האסטרטגית שלו, החזון לאופן שבו אמורה הייתה טבע להיראות ב-2015. מעט יותר משנתיים מאוחר יותר הוא כבר היה בדרך החוצה, וכיום, שנה וחצי מאז שג'רמי לוין החליף אותו, מהחזון הגדול לא נותר הרבה.
"זה טוב לחברה, שאחת לכמה שנים מגיע מנכ"ל חדש עם ראייה חדשה", אמר ינאי באיפוק ביום שבו הודיעה החברה על עזיבתו ועל מינוי לוין, אך ספק אם גם הוא חשב ש"הראייה החדשה" תשנה את טבע בצורה כל קיצונית, וכה מהר. למעשה, התוכנית האסטרטגית של ינאי "מתה" ביום שבו נכנס לוין לתפקיד.
התוכנית האסטרטגית של ינאי הציגה את טבע ב-2015 כחברה גדולה ומגוונת יותר, ובאה לענות על הבעיה המרכזית שלה: התלות הגבוהה בתרופה המקורית לטיפול בטרשת נפוצה, קופקסון, שאחראית על כמחצית מרווחי החברה. אבל, כידוע, יותר משלוש שנים מאוחר יותר, לוין מנסה לתת כעת מענה בדיוק לאותה הבעיה, מכיוון שהתלות הגבוהה עדיין קיימת. עם זאת, בעוד שבעבר הציגו בטבע אופטימיות וסברו שהסיכוי לתחרות גנרית לקופקסון נמוך מאוד, היום ההכרה שהתחרות מתקרבת כבר מחלחלת, ופיטורי 10% מעובדי החברה מגיעים בדיוק על הרקע הזה.
"התוכנית של ינאי לא קיימת יותר כי היא התבססה מאוד על הגנריקה, על הביוסימילר (גנריקה לתרופות ביולוגיות, ש' ח' ו') ועל רכישות גדולות. כל הדברים האלה לא קיימים יותר בטבע", אומר גלעד אלפר, אנליסט בכיר באקסלנס ברוקראז'.
במה שונה טבע היום מטבע של ינאי? ראשית, בהגדרתה. בתקופת ינאי הדגש היה תמיד על הגנריקה (תרופות החיקוי), משם הגיעה טבע. "טבע היא חברה גנרית, זה האופי ומרכז העסקים שלנו", אמר ינאי לא פעם, והאסטרטגיה שלו התבססה על כך.
ברור שטבע נהנתה גם מהתרופות המקוריות (ובראשן הקופקסון), אך היא מעולם לא שינתה את הגדרתה כחברה גנרית. היום נראה שההגדרה נזילה יותר. לוין שם דגש רב יותר על התחום האינובטיבי של התרופות הייחודיות - העולם ממנו הוא הגיע. לצד זאת הוא מדגיש גם את תחום ה-NTE - שילוב תרופות קיימות שמסומן כמנוע צמיחה חשוב. לוין ממשיך גם את ההתמקדות בתחום ה-OTC (תרופות ללא מרשם), שאליו הכניס ינאי את טבע במסגרת שיתוף הפעולה האסטרטגי עם Procter & Gamble. שוק הביוסימילר, שנחשב למנוע צמיחה מעניין והיה אמור להגיע למכירות של כ-800 מיליון דולר ב-2015, נזנח למעשה, ולאחרונה בוטל המיזם המשותף בתחום עם לונזה, עליו חתם ינאי.
"רציופארם גרועה, ספלון עוד יותר"
שינוי נוסף הוא שבטבע של לוין אין יותר רכישות ענק להשגת צמיחה. רכישות כמו של באר, רציופארם וספלון מתקופת ינאי, כל אחת מהן במיליארדי דולרים, לא יחזרו בזמן הקרוב. ספלון, יצרנית תרופות מקוריות שנרכשה ב-6.5 מיליארד דולר, הייתה אמורה לגוון את סל המוצרים ולהפחית את התלות בקופקסון, אך בדיעבד אפשר לומר שהמוצרים העיקריים שלה לא מתרוממים, וטבע אף ביצעה כמה מחיקות חשבונאיות שקשורות לחלקם.
לדברי אלפר, "רציופארם הייתה חברה גרועה, וספלון חברה עוד יותר גרועה. חמש השנים הטובות של תזרים המזומנים של הקופקסון בוזבזו על אסטרטגיה לא נכונה והתרחבות במקומות הלא נכונים". אגב, המחיקות החשבונאיות שקשורות למוצרי ספלון מצטרפות לניקוי השולחן שמבצע לוין שכולל גם מחיקות הקשורות לפשרה המשפטית עם פייזר בעניינה של תרופה גנרית גדולה שטבע השיקה בתקופת ינאי.
גם הקשר הקרוב עם שוק הביומד המקומי כבר אינו מה שהיה. טבע, שהייתה בעבר השותפה הטבעית לכל חברת ביומד ישראלית, זנחה בשנה שעברה כמה פיתוחים משותפים עם חברות מקומיות, כחלק מבחינת הפורטפוליו שערך לוין.
שינויים נוספים הם ברמה הפרסונלית: כמעט כל הנהלת החברה התחלפה (כמקובל עם החלפת מנכ"ל), וחלק מהנשארים שינו תפקיד. הבדל נוסף, גם אם טכני בעיקרו, הוא בבורסה בה טבע נסחרת, כשמנייתה עברה מהנאסד"ק לבורסת ניו יורק (במקביל היא ממשיכה להיסחר בת"א).
"טבע היא חברה במשבר, בלי שום ספק", אומר אלפר. "היא נמצאת ב'מזלג': בהסתעפות אחת שלו יש כניסה של תחרות גנרית לקופקסון בקרוב - אם כי הסיכוי לכך נמוך להערכתי - ואז מדובר על משבר קיומי עבורה. בהסתעפות השנייה הגנריקה מתעכבת, ואז יש לה מרווח נשימה".
"במבט לעתיד יתברר לכם שטבע תהיה חברה שונה מאוד מטבע של העבר", אמר לוין לפני מספר חודשים. נראה שהוא אכן עובד על כך במרץ.
טבע
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
