מדד המחירים לצרכן נותר בחודש ספטמבר ללא שינוי. להלן תגובות האנליסטים בשוק:
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות: "מדד המחירים לצרכן משקף את ההאטה בפעילות הכלכלית ונותר ללא שינוי. האיום הרובץ על עתיד היצוא מישראל בשל הפגיעה ברווחיות היצוא, תומך בהתנהלות השמרנית של משקי הבית, המעדיפים לשמור את המזומנים לעת צרה, מהלך שבא לידי ביטוי בפגיעה בצריכה הפרטית, להוציא מקרים בהם העלייה בביקוש המקומי נתמכה בשינויים צפויים במדיניות המיסוי. ההשפעות העונתיות, אין בהם כדי לטשטש את המגמה המתמשכת של צמצום הביקוש המקומי. האטה בפעילות המקומית לצד האטה בפעילות הגלובלית עשויים לפגוע בתעסוקה המקומית ולגרור תגובת דומינו חוזרת של ירידה נוספת בביקוש המקומי".
יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון: "אנחנו ציפינו לעלייה עונתית מתונה במחירי הדיור (מחירי השכירות) אך בפועל מחירי הדיור ירדו ב- 0.1%. בסך הכל, מדד ספטמבר מצביע על המשך סביבת אינפלציה נמוכה (1.3% ב- 12 החודשים האחרונים) והעדר לחצים אינפלציוניים. קיפאון בשכר הריאלי וקיצוץ בשורה של תמיכות סוציאליות (בפרט קצבאות ילדים) פגעו בכוח הקנייה של הציבור. סקר הדיור האחרון מצביע על עלייה מתונה של 0.2% במחירי הדירות לרכישה, זאת לאחר עלייה מהירה יותר של 0.9% בשני הסקרים הקודמים. לא ברור האם מדובר בשינוי במגמה. לא צפויה הורדת ריבית בסוף החודש, אך אין לפסול הורדת ריבית בסוף חודש נובמבר (35%-40% הסתברות) זאת לאור סימני התמתנות בכלכלה הישראלית (בעיקר ביצוא), המשך לחץ לייסוף השקל, סביבת אינפלציה מתונה והמשך המדיניות מרחיבה על ידי הפד".
אילן ארצי, מנהל השקעות ראשי בבית ההשקעות הלמן אלדובי: "ישראל עשויה למצוא את עצמה בחודשים הקרובים בדיפלציה. מדובר במדד נמוך נוסף אשר מצביע על אינפלציה נמוכה של 1.3% בשנה האחרונה, בזהה לחודש שעבר, כאשר התפנית העיקרית חלה בסעיף הדיור שטרם למדד הקודם למעלה מחצי מעלייתו והפעם ירד ב- 0.1%. השקל הנמוך והסביבה הכלכלית ימשיכו לתמוך בסביבת אינפלציה נמוכה, ואם זה לא מספיק אז בנוסף לכך, המדד הבא צפוי להיות מושפע גם מירידה במחירי הדלקים, שהפעם היו גורם משמעותי בתרומתו למדד כלפי מעלה. לכן, אנחנו מאמינים כי עד לתחילת 2014 אנחנו צפויים להמשיך ולראות מדדים נמוכים ואף שליליים, כאשר שני המדדים הראשונים של השנה הבאה צפויים להיות גבוהים עקב גורמים אקסוגניים- בעיקר העלאות המיסים הצפויות. לאחר מכן, גורמים אלו כמובן יתמכו בירידה נוספת בביקושים שתתבטא באינפלציה נמוכה".
אסף שאול, סמנכ"ל השקעות באלפא פלטינום קרנות נאמנות: "המדד נשאר ללא שינוי בטווח הנמוך של התחזיות ולכן לא צפוי להשפיע באופן מהותי על המסחר בבורסה. הירידה הקלה במחירי הדיור משאירה את חלון ההזדמנויות להורדת ריבית אחרונה פתוח".
אורי גרינפלד, מנהל מחלקת מאקרו בפסגות: "על אף שאנו חושבים שמחירי הדיור דווקא ימשיכו לעלות בשנה הקרובה, ישנם לא מעט גורמים שממתנים את האינפלציה במשק ובינהן הביקושים הנמוכים, השקל החזק וניסיונות להגברת התחרותיות בחלק מענפי המשק. תהליכים אלו, כמו זה שבענף הקפה בתקופה האחרונה, יותירו את האינפלציה סביב ואף מתחת למרכז טווח יעד המחירים".
שמואל בן אריה, מנהל מחקר שוק מקומי בפיוניר תכנון פיננסי: "מדד ספטמבר מצביע על המשך המגמה מהחודש שעבר ועל התחזקות בסימני ההאטה הכלכלית במשק הישראלי. המדד הנמוך מצביע על ביקושים נמוכים במשק, שהם הקטליזטור המרכזי לצמיחה במשק בריא. הצרכן הישראלי לא מוכן לבזבז לאור הגזרות וחושש מעלייה בשיעור האבטלה. הורדת ריבית נוספת כרגע עומדת בפני פרשת דרכים ולכן יהיה מעניין מאוד לראות מה יעשה בנק ישראל בהחלטת הריבית הקרובה. מצד אחד, אין לחצים אינפלציוניים ושער השקל-דולר עדיין במקום לא נוח למשק, ומצד שני הריבית הנמוכה לא מאפשרת מרווח תמרון מספק למקרה שיהיה צורך אקוטי בפעולה מוניטרית. ולמרות זאת, להערכתי בנק ישראל יבחר לא לעשות כלום".
אהוד רצאבי, נשיא להב: "המדד משקף היחלשות של הפעילות במשק - צפוי גידול באבטלה. על הממשלה לעודד את מגזר העצמאים והעסקים הקטנים אשר אחראי ליצירת מרבית מקומות העבודה במשק. המדד משקף את התמתנות הפעילות במשק, אשר באה לידי ביטוי בגלי פיטורים במגזרים שונים. אינדיקטורים ראשוניים מצביעים על היחלשות מתמשכת של הייצוא במקביל להתמתנות הצריכה הפרטית. בחודשים הבאים, על רקע הקיפאון בסחר העולמי, צפויה היחלשות נוספת הן בקרב הביקושים המקומיים והן של הייצוא, אשר תוביל לריסון קצב הצמיחה של המשק".
יהודה אלחדיף, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה: "המדד שנותר ללא שינוי צפוי ומצדיק המשכה של ריבית נמוכה" נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה יהודה אלחדיף אומר בתגובה לממד חודש ספטמבר: "המדד הנמוך אינו מפתיע והוא משקף המשך קיומה של סביבת אינפלציה יציבה, הצפויה להימשך בחודשים הקרובים. השיפור המתון בסביבה הגלובלית, היעדר לחצי שכר וביקוש, ייסוף השקל וצפייה ליציבות במחירי הסחורות מצדיקים עדיין המשך תמיכה בפעילות הכלכלית במשק באמצעות קיומה של ריבית בסיסית נמוכה."
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.