השוק הרוסי נראה תמיד קרוב. בעוד סין משדרת ריחוק - פיזי ומנטלי - שמקשה על הישראלים להצליח שם, רוסיה היא הרבה יותר קרובה, המנטליות העסקית יותר מובנת, התקשורת הבינאישית יותר פשוטה ולא חסר שם הון זמין.
במונחי ההיי-טק המקומי, רוסיה נראית כמו ארץ האפשרויות הבלתי מנוצלות. במשך השנים האחרונות, לצד ההתבגרות של סביבת ההיי-טק הרוסית, החלו משקיעים משתי המדינות לבחון את ההזדמנויות בצד השני.
לכנס הג'רני של ארנסט אנד יאנג ו"גלובס" שייערך ביום חמישי בתל אביב תגיע משלחת גדולה של נציגים מקרנות ההון סיכון המובילות ברוסיה, ומנכ"לים של חברות היי-טק רוסיות בולטות - ביניהם מנכ"ל יאנדקס, ארקדי וולוז (Arkady Volozh) ואליסה צ'ומצ'נקו (Alisa Chumachenko) מנכ"לית חברת Game Insight - כדי להשתתף באירוע שנועד להדק את הקשר ולעודד חיפוש הזדמנויות בשני הצדדים.
מבחינת החשיפה לישראל, מעריכים בארנסט אנד יאנג, כי גורמים רוסיים השקיעו בישראל כ-60 מיליון דולר בשנים האחרונות.
"סך השקעות ההון סיכון בהיי-טק הרוסי דומה כעת מבחינת ההיקפים לישראל, כמיליארד דולר בשנה, וגדל במהירות", אומר נועם קנטי, שותף בכיר בארנסט אנד יאנג ישראל, "הביורוקרטיה והסביבה העסקית אמנם ממשיכים להוות אתגר, ועם זאת בשנים האחרונות החלו קרנות הון סיכון זרות להשקיע ישירות ברוסיה, וחברות היי-טק רוסיות הנפיקו באנגליה ובארה"ב". על פי הערכות ארנסט אנד יאנג פועלות ברוסיה כ-20 קרנות הון סיכון ומשקיעים פרטיים שמתמקדים בתחום, מלבד קרנות בינלאומיות.
בשנים האחרונות העביר הממשל הרוסי תמיכה במיליארדי דולרים לתעשיית ההיי-טק הרוסי - באמצעות מענקים והשקעות דרך ארגונים וקרנות - כדוגמת RVC (קרן ההון סיכון הממשלתית שפועלת בדומה ליוזמה הישראלית) וסקולקובו (Skolkovo), מתוך כוונה להאיץ פיתוח של ענפי משק שמבוססים יותר על חדשנות וטכנולוגיה בניגוד למשאבים הטבעיים מהם נהנה המשק הרוסי, כגון נפט וגז.
ההנפקות עליהן מדבר קנטי הן בעיקר יאנדקס, מנוע החיפוש שפותח ברוסיה, ונסחר כיום לפי 12.5 מיליארד דולר בנאסד"ק, לצד שתי חברות שהונפקו השנה - Luxoft ו-Qiwi - בוול סטריט. המודל של קרן ההון סיכון Almaz, שנחשבת אחת הגדולות בהיי-טק הרוסי, התפתח בדומה להתפתחות של ההון סיכון הישראלי, אומר אלכסנדר (סשה) גליצקי, שותף מנהל בקרן. ההיסטוריה של גליצקי היא מכובדת בכל קנה מידה של קריירת היי-טק, כיזם וכמשקיע, גם במונחים של עמק הסיליקון ובוודאי עבור ישראל.
"להצליח מעבר לים"
למרות היקפי הכלכלה הרוסית, שוק המחשוב הרוסי הוא קטן יחסית, עם מעט חברות גדולות כגון סיסקו, מיקרוסופט, IBM וכדומה.
"במובן הזה אנחנו דומים למודל הישראלי של חברות שמתפתחות כדי להצליח בשווקים מעבר לים", אומר גליצקי. Almaz היא אחת המשקיעות הראשונות ביאנדקס, ולצידה השקיעה גם בחברות אמריקניות כגון Vyatta שנמכרה לספקית ציוד התקשורת בורקייד לפני כשנה.
עד כה ב-Almaz לא ביצעו השקעות בחברות ישראליות ולדברי גליצקי ה"שידוך" בין המשקיעים והחברות בשני הצדדים הוא כמעט מתבקש. זהו הביקור השני של גליצקי בישראל, אם כי לדבריו הוא עדיין מסתכל על השוק הישראלי "מרחוק", ועדיין אינו מרגיש מוכן להשקיע כאן, "אני מסתכל על המערכת האקולוגית של ההיי-טק הישראלית קצת אחרת היום", הוא מוסיף.
עבור המשקיעים הישראלים שמתעניינים בהשקעה ברוסיה הוא ממליץ כי "יש המון הזדמנויות במיקוד בשוק האינטרנט ברוסיה".
מהצד של היזמים, יגיע לארץ אחד מאנשי ההיי-טק הבולטים בשוק הרוסי - סרגיי בלוסוב (Serguei Beloussov), שעומד מאחורי מספר חברות היי-טק, כגון: Parallels, Acronis ו-Rolsen, ושותף מייסד בקרן ההון סיכון הרוסית Runa Capital. "בשוק ההיי-טק הרוסי יש היום כמה חברות ענק עם עסקים במיליארדים, לעומת לפני 20 שנה, שאז לא היה כלום", אומר בלוסוב בשיחה עם "גלובס".
אתגרים לא פשוטים
לצד ההתפתחות המהירה, טוען בלוסוב כי התפתחות ההיי-טק הרוסית עומדת בפני אתגרים לא פשוטים, בדומה לטענות שנשמעות לעיתים קרובות בישראל. "כמות האנשים שיש להם את היכולות היום במדע העמוק (כגון פיזיקה ומתמטיקה ש.ש) היא עשירית לעומת מה שהיה לפני שני עשורים, וזה מעמיד אתגר גדול בצמיחת בעתיד. יש אמנם המון מדענים רוסיים, שאפילו מקבלים פרסי נובל, אבל הם לא ברוסיה".
עבורו זו הפעם הראשונה בישראל והוא מגיע עם מספר כובעים לביקור, גם כמייסד מספר חברות וגם כמשקיע. לחלק מהחברות שייסד יש שיתופי פעולה בישראל ו-Parallels רכשה ב-2007 את Sphera הישראלית. הקרן שהוא ייסד, Runa, השקיעה כאן במספר חברות, ביניהן Cellrox, שמספקת פתרון אבטחה להתקנים ניידים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
