הצהרת העצמאות של שפירא

אי-שם, בעמוד 739 של דוח מבקר המדינה, מושיט המבקר את זרועו ונוגע ממש בביוב של החברה הישראלית. ממש באופן מילולי. במפעלי השבת הקולחין, קובע המבקר, השקיעה עד כה המדינה קרוב ל-5 מיליארד שקל. ואולם בהיעדר בקרה, תוכנית-אב או בדיקת כדאיות, הכסף הזה נשפך, ובכן, לביוב. זהו בסך-הכול פרק אחד נחבא המסתתר בין כותרות מהדהדות שכלל דוח המבקר החדש.

המבקר, יוסף שפירא, הנהיג חידוש - דוח המתמקד בנושאים כלכליים. אך במקום שהציבור יפנה לו עורף והתקשורת תמקד את תשומת-הלב בנושאים מרגשים יותר - התברר כי ממצאים על מיליארדים שנשפכו לריק נופלים דווקא על אוזניים קשובות.

יותר מאשר הדוח בעניין פרשת הרפז, שעליו חתם כמי שכפאו שד אף שמדובר ביצירה השייכת בעיקר לקודמו בתפקיד, מיכה לינדנשטראוס, הדוח החדש הוא הצהרת העצמאות של שפירא.

כשנה וחצי לאחר כניסתו לתפקיד, שפירא מוכיח מה ניתן לעשות תוך ניהול והכוונה יעילים של המשאבים העומדים לרשותו - מאות עובדי המשרד ויכולתם להיכנס לוורידי המינהל הציבורי המאיימים להיסתם מכובד הבזבוז, ההזנחה, הטיפשות והשחיתות.

הדוח הזה איננו הצהרת כוונות - את אלה השמיע שפירא כבר בנאום ההשבעה שלו במליאת הכנסת. זוהי כבר בבחינת פריעת השטר.

מרכז הבמה השתנה

על לינדנשטראוס אפשר להגיד, ואף נאמרו, הרבה דברים. חלקם נכונים. אבל על תיאור אחד שלו יהיה קשה לחלוק - האיש הוא מופע שקשה לעלות לבמה אחריו. מיהו הקהל שיאזין לזמרת דקיקה השרה בלחשוש עדין, רגע אחרי מופע זיקוקי די-נור המלווה ברקדניות קאן-קאן?

לינדנשטראוס נכנס ראש בראש עם ראשי ממשלה, מצא קופות דולרים, כביסות מוטסות של אשת ראש הממשלה, הקלטות בלשכת הרמטכ"ל ושריפות בכרמל. הוא ראה שחיתות בכל פינה, השחיתות רדפה אחריו ואיימה להטביעו. לא ידוע כיצד היה מגדיר את המחדל שלפיו בבוקר אחד אזל הקפה בביתו והוא נאלץ לשתות תה.

בניגוד למה שמבקריו של המבקר הקודם טענו נגדו - אין פסול בעיסוק בכל אלה. אף אם מדובר בהרחבה עד לקצה-גבול-היכולת של הגדרת תפקידו. אין פסול, כל עוד הדבר אינו בא על חשבון תפקידי הליבה של המבקר - כפי שהם באו לידי ביטוי בדוח הכלכלי של המבקר שפורסם כעת.

האג'נדה שהציב לינדנשטראוס במרכז מדיניותו הייתה מאבק במנהיגיה הפוליטיים של ישראל; שפירא מעמיד במרכז הבמה מאבק במנהיגיה הכלכליים של המדינה, בעלי ההון, שהמיליארדים ממשיכים לזרום לכיסם, בין בהעברות ישירות, בין בהקלות מס, בין במכרזים פגומים, רגולציה לקויה או העלמת עין מצד שרים ופקידים.

למרות הכול, הזמרת הדקיקה מקבלת את תשומת-הלב הראויה.