גלאי: "מקווה שהמשקיעים יעשו אקזיט, אני נהנה"

ספק אם באיזשהוא כנס היי-טק ישראלי אי פעם, נוצר פאנל שיותר מכסה את האווירה הנוכחית בשוק ההיי-טק הישראלית. מנהלי ומייסדי ארבע חברות ישראליות בולטות - Wix, אאוטבריין, קנשו ואיירון סורס - כולן נמצאות בשלב שבו הפיכתן לחברות מבוססות ומצליחות כבר אינה דורשת הוכחה, פרסו את התובנות שלהן לגבי הפיכה לחברה גדולה. מה שהפך את הפאנל לעוד יותר רלוונטי, היה ההיערכות של כל החברות, שתיים מהם כבר באופן רשמי (Wix ואיירון סורס), לקראת הפיכתן לציבוריות.

את הפאנל בכנס הג'רני של ארנסט אנד יאנג בשיתוף "גלובס" הנחו יורם טיץ, מנכ"ל משותף ארנסט אנד יאנג ישראל ושלמה דברת, אחד מאנשי ההיי-טק הוותיקים בישראל וכיום עומד בראש קבוצת ההשקעות ויולה. מסתבר כי בעידן החדש של חברות ההיי-טק, כולן במקרה זה ממוקדות סביב האינטרנט, המשך דרכה של החברה כעצמאית, זה גם קצת תחביב אישי (לפחות לפי מה שאמרו המשתתפים) ולא רק עבודה.

"עבורנו, כאשר אנחנו מקבלים הצעה אנחנו מסתכלים במראה ושואלים את עצמנו האם אנחנו מאמינים בעסק", אמר יואב יזהר-פרטו, מייסד ומנכ"ל חברת קנשו, לגבי הסיבה לדבריו שהחברה לא נמכרה, "זה לא עניין של כסף, זה פשוט להמשיך עם דבר שעובד".

ירון גלאי, מנכ"ל וממייסדי אאוטבריין, שכבר החלה בתהליך לקראת הפיכתה לציבורית לפי שווי של 700-800 מיליון דולר, אמר כי "אקזיט זה עבור משקיעים. עבורי, ב-5-6 השנים הראשונות אתה עדיין לא כל כך בעסק, רק אחרי זה הכיף מתחיל. אני מקווה שהמשקיעים יעשו אקזיט, אבל בינתיים אני נהנה".

שלמה דברת, שלאורך השנים דיבר לעיתים קרובות על הצורך להקים כאן חברות יותר גדולות, שאל את המשתתפים האם לדעתם ניתן לבנות כאן חברה גדולה באמת, כדוגמת גוגל. לדברי אבישי אברהמי, מנכ"ל וממייסדי Wix, שהגישה לאחרונה תשקיף להנפקה בוול סטריט לפי שווי מוערך של כחצי מיליארד דולר טען כי "בכדי לבנות גוגל בישראל צריך הרבה להשתנות. יש דרך שאנחנו צריכים לעבור כמדינה בכדי לעשות את זה".

לדבריו, חלק גדול מהאשמה שבישראל קשה לגדל חברות להיקפים גדולים בתחומים החמים היום נוגעים בקשיים שמערימה הרגולציה. "אתה לא יכול לראות גוגל או פנדורה כאן, גם כי הרבה דברים (כגון מוצרי אלקטרוניקה ש.ש) מאחרים להגיע לכאן, ואנחנו מפסידים הזדמנויות". .לדברי גלאי: "אני לא חושב שאנחנו יכולים לבנות גוגל בישראל, אבל זה יותר מורכב בעצם. יש לנו בעצם בארה"ב יותר אנשים מאשר מחוץ לארה"ב כך שהנקודה פחות ופחות ברורה".

דברת, שהיה אחד המשקיעים הגדולים באיירון סורס, באמצעות קרן ההון סיכון כרמל, שאל את מנכ"ל החברה ואחד המייסדים, תומר בר זאב, כיצד ניתן להסתדר בחברה עם שמונה מייסדים. באיירון סורס, שעומדת לקראת מיזוג עם בבילון לפי שווי מוערך של כ-800 מיליון דולר, טוען בר זאב כי "זה ה-DNA של החברה. אתה יכול לראות 3 שבועות אחרי שהחברה הוקמה את ה-DNA שנוצר והוא נשאר לתמיד.

לדברי דברת, שהיה יזם בגל של חברות היי-טק שנוצרו בשנות ה-80 של המאה שעברה, תעשיית היי-טק היום פועלת אחרת. "החברות האלו משנות את הדרך שהתעשיה בנויה", אמר, "לקח לי לבנות חברה של מאות מיליוני דולרים ביותר מעשר שנים, החברה האלה עושים את זה הרבה יותר מהר. אתה כבר לא יכול לעשות את זה באופן שאנחנו עשינו את זה". האופי השונה של החברות לעומת הצלחות העבר בהיי-טק, עם מיקוד שנוטה לתחום הצרכני, אך מתבסס על יכולת טכנולוגית מעמיקה מאחורי הקלעים, שאל טיץ' האם החברות מגלות עניין להיכנס גם לתחום המחשוב הארגוני, שבו יש שוק יותר מבוסס. אברהמי הגיב כי "למה להיכנס למחשוב הארגוני? תראה את תומר (בר זאב ש.ש) הוא יכול ללחוץ על כפתורים ולעשות כסף".

דברת: "באיזור בוסטון (המוקד של המחשוב הארגוני הכבד בארה"ב ש.ש) כבר כמעט לא רואים שום דבר מעניין היום (אברהמי: "בוודאי, כי זה משעמם"), אבל זה דבר שיכול לקרות גם לישראל. אני חושב שזה מסר חשוב לתעשיה הישראלית. אני מאמין באינסטינקטים של היזמים. חלק מהם היו בעולם הארגוני לא מזמן, אבל לא יהיה עתיד לתעשיה כאן אם לא נזוז קדימה".

בהתייחסות ליזמי העתיד, טען יזהר פרטו כי "הדור הצעיר תמיד טוב ממה שהיה לפניו. זה מזכיר לי את החוויה מהצבא, שהצעירים תמיד יודעים טוב יותר להסתדר, למרות שיש להם טעויות. הדבר שאני חושש ממנו, זה דבר שראיתי אחרי 3 שנים בארה"ב, ושם היו משברים שהקשיחו את השוק ויישרו את החברות. כאן לא היה אף משבר ממשי לאחרונה, וזה חסר. ראיתי המון חברות שבנויות כמו מגדל קלפים. והן יודעות שזה לא בנוי כמו שצריך. אם לא נשאר מחויבים לבנות משהו לטווח קצר - ובלי לזלזל בבנקאים - זה יהיה סיכון".