הסטארט-אפים המבטיחים: קיימא נלחמת ברעב העולמי

תחום הביוטכנולוגיה מנסה לסייע לאנושות בשני מסלולים - הביוטכנולוגיה הרפואית מנסה לרפא מחלות ואילו הביוטכנולוגיה החקלאית מנסה להגדיל את כמות המזון הזמינה בתבל. בשל שיקולי עלות, רוב התרופות החדשניות זמינות בעיקר לתושבי העולם המערבי והמתפתח. התעשייה המקבילה, הביוטכנולוגיה החקלאית, משפיעה בעיקר על חייהם של אזרחי העולם השלישי, שסובלים מתת תזונה.

קיימא היא חברת ביוטק לחקלאות, שגייסה באחרונה 50 מיליון דולר בהובלת המיליארדר הסיני לי קה שינג ובהשתתפות הבנק העולמי. היא מנסחת את החזון שלה במילים מפורשות: "להגדיל את כמות המזון בעולם". "זו הייתה המשימה מתחילת הדרך, מהיום הראשון", אומר מנכ"ל החברה דורון גל.

גל שם דגש על הנקודה הזו, משום שקיימא נקראה בתחילת דרכה Biofuel ונתפסה כחברה הממוקדת בביו-דיזל. "כשהתחלנו ב-2007 היה הייפ של דלק ביולוגי", משחזר גל, "אמרו לנו 'תגידו שאתם חברה של דלק ביולוגי כי אחרת לא תצליחו לגייס כסף'. גם כתבי העיתונות שנפגשנו איתם, התבייתו כמו טיל מונחה על נושא הביו-דיזל.

"אנחנו דבקנו בדרך שלנו, יחסית בעקשנות, ואמרנו שבעיית המזון יותר מעניינת אותנו. המשקיעים קיבלו את זה, ואני בטוח שהיום הם שמחים. גם דלק ביולוגי מעניין אותנו, אבל בעיית הדלק רחוקה יותר ובעיית המזון יותר מיידית. זו תמיד הייתה האידיאולוגיה שלנו. מה שחיבר בין יזמי החברה מלכתחילה, זו האידיאולוגיה".

קרוואן בגליל התחתון

הצוות הטכנולוגי של החברה נפגש לראשונה במסגרת חברת א.ב. זרעים, שטיפחה עגבניות. "כשהמייסד עמית אבידוב חשב על הרעיון של החברה, של הכפלת גנום, הוא הבין שלא יצליח לעשות זאת בחברת ירקות", אומר גל, "הוא החל לעשות זאת לבדו, בגראז', שבמקרה שלנו היה קרוואן נייד בגליל התחתון, כך שיש דברים דומים בין סטארט-אפ חקלאי לבין סטארט-אפים אחרים".

- מה זה בעצם הכפלת גנום ולמה זה משמש?

"לכל צמח יש תכונות שעוזרות לו להתגבר על תנאי סביבה קשים. אחד המנגנונים הללו, שכבר קיים בצמח, הוא הכפלת גנום. זה קורה באופן טבעי בתנאי מצוקה. עצם קיומו של גנום כפול בצמח גורם לו להיות חזק ועמיד יותר וכך לתת יותר יבול בתנאים בעיתיים. בנוסף, כשיש לצמח גנום כפול, הוא יכול ליצור יותר שילובים עם צמחים אחרים, אשר חלקם יכולים להיות מתאימים יותר לסביבה מהוריהם, הצמחים המקוריים".

קיימא מכניסה את הצמחים לתנאי סטרס מבוקרים ונשלטים (תנאי סטרס יכולים להיות למשל - מחסור במים, או יתר מליחות, אם כי קיימא אינה מגלה מה היא עושה לצמח), וכך מקבלת צמחים עם גנום כפול. בשלב השני היא מבצעת הכלאות בין צמחים שונים. לא מדובר בתהליך של הנדסה גנטית, מאחר שאין התערבות בגנום של הצמח. את שאר התהליך, הצמח מבצע בעצמו. האתגר הוא לשלוט בתהליך, כדי להגן על הגנום המקורי של הצמח.

- לבני אדם זה לא יכול לקרות, נכון?

"הכפלת הגנום יכולה להתרחש בבני אדם. למעשה מדובר בתקלה כאשר תא מתרבה ואז אינו מתחלק לשני תאים כרצוי. אם השינוי יתממש, הוא ישבש משהו במערכת. זה המחיר שאנחנו משלמים על כך שבני אדם הם מערכת ביולוגית כה מורכבת. אגב, הכפלת הגנום אצל בני אדם יכולה להתרחש גם בגידול סרטני, וחלק מן הטכנולוגיה שלנו שאובה מתהליכים שפותחו בתחום חקר הסרטן. בכל מקרה, אצל צמחים זה תהליך רגיל וממש לא סרטני".

- מה המודל העסקי שלכם?

"שיתופי פעולה עם חברות הזרעים הגדולות. יש לנו הסכמים עם כל השחקנים הגדולים".

- ההשקעה האחרונה בכם הובלה על ידי גורם סיני. זו מדינה שאתם מתמקדים בה?

"אנחנו מקדישים 25% מתשומת הלב לסין, היא מדינה חשובה אבל לא בהכרח הכי חשובה".

מי שולט בגידול החקלאי בסין, חקלאים קטנים, תאגידים או הממשלה?

"תלוי בגידול. החקלאים הם לרוב עצמאיים או קו-אופים, אבל הם מקבלים הנחיות מהממשלה. חיטה היא גידול אסטרטגי ולכן הממשלה מעורבת יותר".

איזון בשורה התחתונה

- מתי תגיעו לשוק?

"אנחנו מאמינים שהתירס הראשון שלנו יגיע לשוק כבר ב-2015. זה תהליך קצר יותר מהנדסה גנטית. המטרה היא להגיע לאיזון בשורה התחתונה כבר ב-2016".

- ניתן לשפר צמח באמצעות כמה טכנולוגיות?

"ניתן להשתמש על צמח אחד במגוון טכנולוגיות וכל אחת מהן תניב שיפור. צריך גם אותנו, גם את ההנדסה הגנטית ועוד טכנולוגיות שעדיין לא הומצאו, כדי להתמודד עם אתגר המחסור במזון".

- חסר היום אוכל בעולם או שיש מספיק מזון שמחולק בצורה בעייתית?

"כרגע יש בעולם מזון שאם היו מחלקים אותו נכון, הוא היה מספיק לכלל האוכלוסייה. עם זאת, בהיסטוריה נרשמו מקרים בהם שינויי אקלים או מחלה פתאומית חיסלו יבול רב והובילו לרעב בשל מחסור ממשי, שלא קשור לסיבות פוליטיות. היום ישנה התחממות גלובלית, ואומרים שכל עלייה של מעלה באקלים העולמי, תוריד 10% מהיבול.

"כמו כן יש בעיית המלחה של מים, התייבשות מים וקרקעות שהאיכות שלהן יורדת כשמגדלים בהן מזון הרבה זמן. אנחנו בהחלט צריכים לעשות משהו אקטיבי כדי להתגונן מרעב".

קיימא

■ תחום פעילות: שיפור יבול צמחים באמצעות הכפלת הגנום

■ מייסדים: עמית אבידוב, זוהר בן-נר, דרור מעייני, אלון לרנר ודורון גל (המנכ"ל)

■ שנת הקמה: 2007

■ מספר עובדים: 70

■ גיוסי הון: 92.5 מיליון דולר

■ משקיעים: קרן הורייזון של לי קה שינג, אינפיניטי, DJF, DJF תמיר פישמן, Musea Ventures ,KPCB וקרן ההון סיכון של חברת Mitsui, הבנק העולמי וקרן Exalta.