דיון בבג"ץ על הגז: השופטים הקשו על המתנגדים ליצוא

‎‎בג"ץ צפוי להכריע בימים הקרובים בסוגיית יצוא הגז. הרכב מורחב של 7 שופטים שמע היום (א') באריכות את טענות הצדדים בעתירה שהגישו חברי כנסת וארגונים חברתיים נגד החלטת הממשלה להתיר יצוא גז טבעי בהיקף של עד 40% מהיקף הגז במאגרים.

בהרכב ישבו נשיא העליון אשר גרוניס, המשנה לנשיא מרים נאור, עדנה ארבל, אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן, אסתר חיות ונעם סולברג.

העותרים טענו כי אישור מסקנות ועדת צמח על מכסות יצוא הגז הטבעי צריך להיעשות בכנסת, שהיא הריבון - ולא במסגרת הממשלה, וזאת בשל החשיבות הפוליטית-כלכלית-חברתית העצומה של הנושא‎.‎‏

‏במהלך הדיון התרשמו רבים מהנוכחים כי השופטים נוטים שלא להתערב, וכי הם לא יפסלו את החלטת הממשלה בשל חוסר סמכות חוקית כפי שמבקשים העותרים. השופטים העירו לעותרים כי הרבו במלל מיותר והקשו עליהם בשאלה מה מונע מהכנסת לחוקק חוק בנושא.

הנשיא אשר גרוניס אף שאל בציניות את בא-כוח העותרים עו"ד אפי מיכאלי: ‏‎"‎האם אדוני מבקש שנשנה את הדמוקרטיה הישראלית?".

השופטת מרים נאור קיבלה את טענת העותרים כי החלטת הממשלה משנה את כללי המשחק ויוצרת הסדר ראשוני, אך העירה לנציגת העותרים, עו"ד דנה טבנצ'יק, כי השאלה היחידה שעומדת לדיון היא אם יצירת ההסדר נעשתה בסמכות.

נציגי חברות הגז הפנו את השופטים לסעיפים בחוק הנפט המקנים, לטענתם, סמכות לממשלה לקבוע מדיניות יצוא, ונציג הפרקליטות עו"ד ענר הלמן טען כי אין מקום להתערבות בג"ץ, משום שההחלטה אינה פוגעת בזכויות יסוד של הפרט או של הציבור.

בתחילת הדיון הצהיר השופט סלים ג'ובראן למען הגילוי הנאות כי בנו (עו"ד אסעד ג'ובראן) עובד עבור חברה המקימה תחנות כוח המופעלות בגז טבעי. נציג המדינה טען כי החלטת הממשלה אינה פוגעת בזכויות יסוד - גם לא בזכויות יסוד של הציבור - ולכן אין הצדקה להתערבות הכנסת.

לדבריו, "הממשלה באה על סמך סמכות שיש לה. הממשלה סבורה כי כמות הגז שהשאירה תספיק ל-30 שנה, ועד אז אף אחד לא יודע מה יקרה. גם אם ייגמר הגז, אני מזכיר שיש גז ממערב לכאן, בקפריסין".

‏השופט אליקים רובינשטיין אמר: "למה לא לומר שהדבר מצריך פיקוח פרלמנטרי כדי להבטיח את אותן זכויות יסוד שיש לממשלה?".

‏‎‎‏"ממשלה צריכה למשול"

‏ביוני השנה קיבלה הממשלה את ההחלטה לשמור 60% מעתודות הגז שלה לשימושים פנימיים, כלומר המדינה, שעתודות הגז שלה צפויות להגיע בקרוב ל-900 מיליארד מ"ק (‏‏BCM‏), תשמור בידיה כמות גז של כ-540 מיליארד מ"ק.

‏מספר זה מבטא צמצום מסוים בכמויות הגז ליצוא שעליהן המליצה ועדת צמח. הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח, המליצה בספטמבר שעבר לשמור 500 ‏BCM‏ ולייצא 450 ‏BCM‏, וזאת מתוך הנחה שעתודות הגז של ישראל יגיעו ל-950 ‏‏BCM‏. בנוסף, קובעת ההחלטה כי יצוא הגז ממאגר תמר יותר רק לאחר שיובטחו צורכי המשק.

"אף אחד לא ישקיע מיליארדים בפיתוח מאגר 'לוויתן' בלי שהוא יודע שיש למי למכור את הגז", הוסיף נציג המדינה. "כשהגז המצרי הפסיק, העלות הייתה מיליארד שקל בחודש, שלא לדבר על הנזק לאיכות הסביבה. לכן למדינה יש אינטרס לחיבור מהיר ככל האפשר של מאגרי גז נוספים. לפני שנתיים הוקמה ועדת צמח. הוועדה עבדה כמעט שנה. בתחילת 2012 הוועדה עשתה שימוע להערות הציבור. בספטמבר חשבו שיעשו משהו, אבל אז הוקמה ממשלה חדשה. ההחלטה התקבלה ביוני, ואנחנו נמצאים פה היום. הליכי חקיקה - כולנו יודעים כמה זמן הם לוקחים‎.‎

‏"הנושא כבד, ואף אחד לא יודע כמה זמן זה יהיה בוועדת הכלכלה. אדוני, נהיה פה עוד שנה, ואין החלטה. בקיץ 2015 לא יהיה מספיק גז למשק מ'תמר'. גם אם מתחילים לפתח היום את 'לוויתן', הוא לא יהיה מוכן בזמן. ממשלה צריכה למשול. חוק ששינסקי עבר מהר, כי לא הייתה מחלוקת".

‏השופט רובינשטיין העיר: "בעיניי, הפיקוח של הכנסת הוא העיקר".

‏בהתייחסו לשאלה המשפטית המרכזית בעתירה, אמר נציג המדינה כי "סעיף 33 לחוק הנפט יוצר הסדר ראשוני משום שהוא מסמיך את השר לקבוע כמות כללית. יש עיגון לטעמי, ואז עולה השאלה אם יש מקום להתערבות בית המשפט: אנחנו לא הולכים על הסמכות השיורית אלא על סמכות בחוק ספציפי ויש דחיפות. יש צורך אסטרטגי בפיתוח מאגרי גז נוספים".

‏במהלך הדיון הקשו השופטים נאור וגרוניס על נציגי העותרים, בעיקר סביב הטענה שהממשלה אינה מוסמכת להחליט בנושא יצוא, והיא חייבת לחוקק חוק בכנסת. נאור וגרוניס שאלו את נציגי העותרים מה מונע מהכנסת ליזום בעצמה חוק ולאשר אותו ברוב רגיל.

‏‏"האם אדוני מציע שנשנה את הדמוקרטיה הישראלית?", שאל גרוניס, "אני שואל ברצינות". הנציג השיב כי "מדובר בנושא נפרד לעתירה".

השופטת חיות אמרה: "יש סעיף מפורש בחוק שמסמיך את השר. אתם אומרים שהוא לא מסמיך לאשר יצוא. מה לשיטתכם הסעיף הזה כן מסמיך את השר לעשות?". ‏‎‎‏